שבוע האופנה בתל אביב - קיץ 2012 חלק ב': אלמביקה

ובכן כאמור נכחתי אתמול בתצוגת המסלול של אלמביקה. הופתעתי לגלות שהעניין עם אותו המקטע המוזיקלי שחוזר על עצמו בלופ לפני תחילת התצוגה היה נכון גם כאן, וגם הפעם זה עיצבן אותי. מה שעוד עיצבן אותי זו הישיבה בשורה רביעית בעוד בשורה השניה היו "קרחות" של 3-4 כסאות אותם לא איכלס איש. שותפתי למסע ואני ישבנו והתרעמנו.
ואז החלה התצוגה.
היא נפתחה בשיר מאוד מפתיע שריגש אותי עד דמעות, ויותר מכל הפתיע אותי לחלוטין שכן היה מדובר בקאבר הנפלא של להקת Rammstein האגדית לשיר Das Model. מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת מאוד את ההרכב הגרמני הזה ואף נפל בחלקי לראות הופעה שלהם לפני מספר שנים במילאנו, ללא ספק ההופעה החיה הכי טובה שראיתי. ועד כאן על רמשטיין. אחרי השיר הנפלא והמרגש היה מעבר חד לקטע צ'ארלסטון ומשם למשהו אלקטרו הודי עם סיטאר. קטעי וידאו ארט שנעו בין פריחה בהילוך מהיר, צילומי וינטאג' משנות ה-20 ואנשים עושים יוגה ברחוב ליוו את כל התצוגה ברקע. הנושא לא היה ברור לי בכלל, המוזיקה וקטעי הוידאו, שמה לעשות, אני שמה לב גם לזה גרמו לי לבלבול רב.
ומה בגזרת הבגדים?
או!
שם דווקא הייתי מרוצה לרוב. אהבתי במיוחד את שמלות המקסי המפרגנות לגזרה ששובצו לאורך כל חלקיה של התצוגה, מוצלחות במיוחד שתי המכופתרות שבאמצע

צילום: אבי ולדמן

כאשר יישרתי את הגב שלי עד הסוף ורכנתי קדימה הצלחתי לראות את הנעליים המדהימות של "יונייטד ניוד" שאותן אלמביקה מייבאת בבלעדיות והן שולבו לאורך התצוגה ושדרגו כל מראה בצורה מופלאה והיו סיבה מספיק טובה לשבת על קצה הכסא בצורה מאוד לא נוחה.

עוד היילייט בתצוגה היו המידות הגדולות אותן דיגמנה בחן רב הדוגמנית ריי שגב, כל יציאה שלה לוותה בצווחות עידוד ופירגון אשר בקעו מהשורה שמאחורי גבי המתוח ולעתים גבלו בצלילי גרופיות של ג'סטין ביבר, ולא כל כך הלמו את המעמד.

צילום: אבי ולדמן

הפריט האהוב עליי מכל היתה שמלה לבנה רבת רבדים ומתנופפת, כבדה ונהדרת עם ריבוי הדפסים אשר נגלו לעיניי הצופים כאשר הדוגמנית הניפה את השמלה.

צילום: אבי ולדמן

ריבוי הטקסטיל, הגזרות הרחבות ומגוון המידות הרחב מצאו חן בעיניי מאוד, ובתוספת הנעליים המגניבות של יונייטד ניוד בהחלט מדובר בקולקציה איכותית.

לסיכום, שבוע האופנה הראשון של תל אביב היה בהחלט הצלחה ואני מתארת לעצמי ששבוע האופנה הבא אשר יבוא עלינו לטובה בסוף אפריל יהיה באורך מלא שכן הוא יכיל יותר מעצבים ויהיה גרנדיוזי יותר. היתה לי מין תחושה חלוצית כזו שלקחתי חלק (ולו קטן מאוד, קטן מדיי אם תשאלו אותי) בארועים האלה. אני כבר כל כך סקרנית לראות את השדרוגים והשיפורים של הארוע הבא ומקווה מאוד שגם אז אוכל להגיע וכמובן לחלוק עם הקוראים שלי את רשמיי.

שבוע האופנה בתל אביב - קיץ 2012

בשעה טובה ומבורכת סופסוף יש לנו בארץ שבוע אופנה. לא משנה כרגע טיבו או איכותו, לא משנה שהוא שלושה ימים ולא שבוע, לא משנה שהוא תקוע באמצע, כל זה ממש שולי, העיקר זה שהגענו עד הלום.
אחרי החוויות (המצומצמות למען האמת, אך בכל זאת חוויות) שהיו לי משבוע האופנה במילאנו באתי עם ציפיות שבמשהו זה יהיה דומה, כמובן שהתבדיתי, אבל זו אשמתי, מה הקשר בין מילאנו לתל אביב?
אז מתוך כל התצוגות שמנפיק לנו השבוע המקוצר הזה אני הוזמנתי לשתיים, אחת מהן כבר מאחוריי והיא של שי שלום.
מאחר ובאמת אני מתרגשת מהמעמד וזה שבוע האופנה הראשון מזה זמן רב מדיי בתל אביב, לא אכנס לכל פריט ופריט בקולקציה ולא אתקטנן על סטיילינג, טרנדים וזוטות מאין אלו. אתמקד רק במה שאהבתי.
הצד החזק של הקולקציה שראיתי היה ללא ספק קולקציית הגברים. מהמרחק הרב שישבתי מהמסלול (שורה שלישית) עדיין הצלחתי לראות שמדובר בעבודת דיגום ותפירה ברמה מאוד גבוהה, הג'קטים ישבו בצורה מושלמת על כתפי הדוגמנים (שנראו כשיכפול איש של רעהו), ונראו אלגנטיים להפליא.

צילום: אבי ולדמן

החלק הצבעוני בגווני סורבה- מקרונס היה טיפה מבלבל עבורי אבל גם שם הבלייזרים נראו נפלא

צילום: אבי ולדמן

ואם בכל זאת להתייחס לקולקציית הנשים, היתה שם שמלה אחת שמאוד אהבתי, לבנה, עשויית ג'רזי, א-סימטרית, אבל שכחתי להביא מצלמה ולא צילמתי אותה ולצערי אין לי תמונה שלה, אז תצטרכו לדמיין, היתה עוד שמלה לבנה באורך מקסי עם שסע בגימור כתום מנגו, גם היא נראתה מאוד אלגנטית וגם תמונה שלה, כאמור, אין לי.

אז מה כן יש? את זה:

צילום: שי ולדמן

ובארץ כמו בארץ, אמרת אופנה, אמרת שמלות כלה, והשמלה באמצע בהחלט נאה לדעתי תחת חופתה של אשה בת מזל רזה וגבוהה נטולת כל פגם אנושי זה או אחר, היא אלגנטית ועל פניו לא מתאמצת אך עם זאת מלאה בדיטיילים היוצרים טקסטורה מלבלבת בחלק העליון ואלגנטיות נוזלית בחלק התחתון.

מה היה שם מעבר לבגדים אתם שואלים? אז ככה:

כל מיני סלבס, בחורה מגניבה עם משקפי השמש של פראדה מהקולקציה של קיץ 2011, מסולסלים ומגניבים שהיה לי קשה שלא לקנא בה, מישהי בשורה הראשונה שישבה עם כל החזיה בחוץ, דוגמנית אחת ששדיה היו להפקר ונשלחה אל המסלול בחולצות עמוקות דקולטה בלבד ושיר אחד שנוגן בלופ מעל ל-20 פעם עד שהתצוגה החלה, ותארו לכם את הזעזוע העמוק שחשתי כאשר אותו השיר התנגן גם בזמן התצוגה! אחר כך כל היום המוח שלי התאושש (לא היה קל) מה - For Me For Me Formidable הזה, היה קשה אך שוב, בגדול, זה היה שבוע האופנה בתל אביב! כן ירבו וימשיכו להזמין אותי לתצוגות.

שבוע האופנה בפריז, קיץ 2012- חלק ב'

נכון שזו שערוריה שהוא נגמר לפני יותר מחודש ואני עדיין מתעסקת בו, אבל הצד הOCD שלי לא מוכן לוותר לי על החלק האחרון הזה, אחרת בשביל מה אני כאן?
אז הבטחתי לא לדבר על טרנדים ואעמוד בהבטחה זו, אתמקד רק בצד היצירתי ובקולקציות המוטרפות מפריז, בשביל זה, לדעתי, היא שם.
הקולקציה הלבנה של ראי קאווקובו לקום דה גארסון דיברה על מעגל החיים, החל מלידה, חתונה (או כל סוג של קשירת גול זה באחר) ומוות, אני אהבתי את מגפי הגשם הלבנים ושלדי הקרינולינה שהזכירו לי את אהובתי ויויאן ווסטווד. סך הכל קולקציה יצירתית ומעוררת תיאבון (לקצפת).

Comme des Garçons

הקולקציה של ויקטור ורולף הושפעה מבגדי בובות ועל כן המקסי תפרים והמקסי תחרות. הבעיה עם שני הברנשים האלה היא שהם נסחפים יותר מדיי עם הקונספט ובדרך מאבדים את הלבישות של הקולקציות שלהם, שלולא האלמנטים האובר- סייזיים היתה יכולה להיות מוצלחת למדיי, ולא רק שואו על המסלול.

Viktor & Rolf

הקולקציה של מאניש אורורה (הוא עשה גם פאקו רבאן ואת כל התלבושות שלבשה ליידי גאגא בפרסי ה MTV, שאגב עם כל הלעג והכל לא ראיתי באף מדיום ישראלי שסיקר את הארוע מישהו אחד שמזכיר את זה שזה לקוח מהקולקציה של פאקו רבאן...טוב לא משנה, למה אני מצפה פה בעצם?) בקיצור, הקולקציה של מאניש אורורה הנושאת את שמו הזכירה לי קצת את מודעות הפרינט של הפסטיגל והפרסומת המאוסה והמעצבנת עד כדי כאב של הוט (הבחורינות מהפסטיגל, הסבתא ופינוקיו), צבעונית וטכנולוגית ונוטה לכיוון הקומיקס גיבורי על.

רוזי דה פאלמה, המוזה של אלמדובר, "יצירת פיקאסו האנושית"

התצוגה החלה כשכל הדוגמניות ישבו ליד שולחנות קפה ואחת אחת קמו וצעדו על המסלול
Manish Arora

סוגר את הפוסט היידר אקרמן עם הקולקציה הלבישה מבין אלה שהצגתי עם פריטים שממש רציתי לקטוף מהמסלול ולהכניס לארוני כמו נעלי האוקספורד המודפסות שהתגלו ככפכפים ומקטרוני המשי המבריקים משובבי העין והלב שבשמחה הייתי מאמצת.

באמצע: אבי לי קרשאו במראה צנוע במיוחד שמוטב היה לו היה מתווסף אליו אחד מהג'קטים המרהיבים המוזכרים מעלה.

Haider Ackermann

התמונות מכאן

שבוע האופנה בפריז- קיץ 2012, חלק א'

לקח לי מלא זמן לאסוף את עצמי וסופסוף לעבור על כל מה שיש לארוע הזה להציע. שבוע האופנה בפריז הוא הגדול והמרשים מכולם ומכיל את המעצבים הכי יצירתיים ונועזים. החלטתי הפעם להתמקד אך ורק בבתי האופנה המעניינים ביותר. בא לי קצת להשתחרר מטרנדים, מה ללבוש, מה לקנות ואיזה גזרה באיזה מכנסיים אנחנו נלבש בעונה הבאה. לא הרמס, לא שאנל ולא ז'יוואנשי לא הגיעו לפוסטים האלה, לא בגלל שהם לא הרשימו אותי, אלא פשוט כי הפעם מתחשק לי טעם אחר, אומרים שההורמונים עושים את זה, כנראה שזה תקף לא רק בצלחת.
אז אתחיל ללא דיחוי באחד האהובים עליי מכל, גארת' פיו. קולקציה כמעט כולה כל טהרת השחור - לבן עם נגיעות חשמליות, פיו שלח כהרגלו על המסלול חייזרים וחייזריות בנעלי פלטפורמה וסטיילינג חוצני, גם פריטי הג'רזי בשילוב מגפי הפאטיש הצליחו להרשים אותי וכמובן לעורר בי חשק לזוג כזה בארון, לכל מקרה שלא יהיה.

וכמו בכל עונה, גם הפעם הקולקציה לוותה בוידאו ארט פרי עמלם של מתיו סטון ורות הוגבן.

עוד קולקציה מעניינת הציג ניקולה פורמיקטי למוגלר. פורמיקטי, הרי הוא האיש האחראי על הלוק של ליידי גאגא מצליח להשתפר העונה וסופסוף להוציא קולקציה שלא מכילה לייטקס. יש לו עוד דרך ארוכה עד שיוכל להשתוות למעצבים אחרים בפאזה הזו כמו פיו וריק אוונס, אבל בהחלט יש כאן התקדמות, וכמובן איך אפשר בלי קליפ של ליידי גאגא....

הפוטוריזם ממשיך גם על המסלול של המותג הותיק שקם לתחיה, Paco Rabanne בהנהלתו של מאניש אורורה, עליו אכתוב עוד בהמשך. בשביל לעשות את הקולקציה הוא צלל לארכיונים של החברה וחזר לשנות השישים ולשמלת ה"עשי זאת בעצמך", שמלת פסיפס המראות שהיא אחד מהפריטים האיקוניים של המותג.

הוא לקח את השמלה הזו והביא אותה למאה ה21 ויצר פריטים שנראים כהדמיה ממוחשבת, בה אף חלק מהפסיפס לא דומה לרעהו ומתאים במדוייק לגופה של הדוגמנית. על הכובעים אחראי מעצב הכובעים פיליפ טרייסי ועל הנעליים ניקולאס קירקווד, עם הרכב כזה אי אפשר שלא להוציא קולקציה כזו מצויינת.

בלי סרטון, אבל בינינו, כל המוסיף גורע.

עוד אוונגארד בהמשך

התמונות מכאן

פאסון של אחרים: קיי לונג

השבוע יצא לי לנהל את אחת השיחות היותר מרתקות שניהלתי בזמן האחרון; נפל בחלקי לשבת עם לא אחרת מאשר קיי לונג לקפה ומאפה בנחלת בנימין.
מדובר באישיות רבת פעלים; קיי לונג היא אמנית דראג והמנהלת האמנותית של ליין המסיבות FFF של שירזי, בנוסף היא מעצבת אופנה ותלבושות ובזמנה הפנוי כותבת טור ביקורת אופנה במאקו. קשה לי לסכם שיחה קולחת של שעתיים בפוסט אחד מתומצת ומהודק, מה גם שבזמן האחרון הזיכרון שלי אינו כתמול שלשום ולא הקלטתי את השיחה אז אינני זוכרת במדוייקת את השתלשלות הנושאים, אחלוק איתכם את ההילייטס של השיחה ואת החלקים שהם און דה רקורד.
את מעצבת תלבושות להופעות, להצגות ושמלות כלה, באיזה מהתחומים את מרגישה הכי טוב?
- הלכתי ללמוד עיצוב אופנה כי רציתי לעצב שמלות כלה, אבל גם בגלל שאני פרפורמרית בעצמי ואני מעצבת תלבושות לבמה. כמובן שעל הבמה אפשר להתפרע הכי הרבה וללכת עם הדמיון שלי עד הסוף, אבל גם בשמלות הכלה שלי אני משתדלת להכניס אלמנטים שמאפיינים את הסגנון שלי, אם זה בדיטייל קטן, גזרה מסויימת או שימוש בחומר מסויים, אני תמיד משתדלת להכניס משהו מעצמי לשמלות הכלה שלי.
איפה היית ממקמת את ישראל יחסית לעולם בכל מה שנוגע לסטייל?
- אנחנו לא נמצאים במקום טוב, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד ככלל, אבל ללא ספק התקדמנו בשנים האחרונות, יש תקווה.
מה לדעתך אפשר לשפר בכל מה שנוגע לסטייל ברחוב הישראלי?
- טעויות פטאליות כמו טייץ חושף מפשעה במקום מכנסיים, נעלי אצבע וקרוקס בכל מקום, והטעות הכי נוראית של האשה הישראלית היא ההצמדות לגזרה נמוכה למרות שהיא כבר מזמן לא באופנה. מה שהרבה בחורות לא מבינות זה שהגזרה הנמוכה הזו עושה "לאפות" (צדדים) אפילו לבחורה הכי חטובה בעיר, זו גזרה שחותכת ומנמיכה והטובה הכי גדולה שנשות ישראל יכולות לעשות לעצמן היא להצטייד במכנסיים בגזרה גבוהה שיאסוף להן את כל מה שלא אמור להשפך החוצה ויתן צורה נשית ורציפה לאזור המותן.
מה דעתך על הגבר הישראלי?
- בגדול, משעמם. לגבר הישראלי הממוצע ממש לא אכפת איך הוא נראה, וגם אם הוא רוצה להשקיע, בד"כ זה נראה עוד יותר גרוע. מעטים מאוד משקיעים ויוצא להם טוב.
בתור בעלת טור שבועי לביקורת אופנה, מי מסלבי הארץ הם המתלבשים הכי טובים?
- דורית בר אור, יעל פוליאקוב, רונית אלקבץ ורונית יודקביץ'.
שמת לב שבחרת לרוב בנשים בשלות יחסית ולא בפרגיות הצעירות
- כי כשאת פרגית צעירה זה לא חוכמה, לנשים בשלות יותר יש יותר סטייל.
וגברים?
- עוז זהבי (דווקא כאן לא היתה בעיה לבחור ב"פרגית" :), ומושיק גלאמין, שהוא גם חבר טוב שלי.

כמובן שכל זה לא מתקרב אפילו לסכם שיחה קולחת ומרתקת של שעתיים, אבל זה ישאר ביני לבין קיי, לא הכל אתם חייבים לדעת. מה שכן, היא שמחה לענות לי על השאלון של "פאסון של אחרים" ולספק לי תמונות שהנן בגדר הצצה לעולמה של דיווה אמיתית.
איפה את גרה?
- בדירה בנווה צדק
אופנה בשבילי היא...
- חלק עיקרי מהחיים שלי
הבגד שאני אוהבת וחורשת עליו ללא הרף (היא לא "חורשת" על שום בגד, אבל מרבה להשתמש ב...)
- מחוך ויניל שחור מלונדון עם עצמות ממתכת, אי אפשר למצוא כאלה בארץ.

הבגד שאני אוהבת אבל בקושי לובשת, ולמה?
- צעיף שועל אמיתי שקיבלתי במתנה, אני לא לובשת אותו אף פעם כי אני נגד פרוות אמיתיות, אבל אין לי לב לזרוק אותו.

האובססיה שלי
- תיקים, לקים, Head Pieces, ונעליים ויחסית למידה הגדולה שלי, יש לי אוסף די נאה.

איפה עושה שופינג?
- באוקספורד סטריט בלונדון, לרוב אני קונה אקססוריז כי אני תופרת לעצמי כל מה שבא לי ללבוש
הפיג'מה שלך
- אני ישנה בעירום אבל יש לי בגד בית שמלווה אותי עד המיטה, חלוק קימונו יפני אמיתי ממשי

בחיים לא אתפס לובשת...
- מכנסיים בגזרה נמוכה!
מקורות ההשראה שלך
- כל דבר בחיים מעורר בי השראה, אפילו הקרואסון הזה שמונח לפניי בצלחת
המוזיקה שאיתה אני עובדת
- אני לא עובדת עם מוזיקה, כשאני עובדת אני אוהבת להאזין לזהבי עצבני או התכנית של איריס קול כשאני עובדת בלילה.
התמונה שמייצגת אותי הכי טוב

הזכייה בתואר מלכת הדראג של ישראל, עם הפרס, תחושה מדהימה שהקהל בוחר בך אחרי שנים של עשיה.

צילום: יוסי מרקו

תודה ענקית לקיי לונג על הפגישה, יצא לי להכיר בנאדם בעל תובנות עמוקות על העולם הזה, ענווה אין קץ והרבה קסם אישי.