מסתורי התווית

היום באופן רשמי התחיל האביב והקיץ כבר בפתח. התחילו הבריזות החמימות, שמיכת הפוך כבר מעיקה ומפלצות הקיץ הארורות מתחילות להרים את ראשן המכוער.
כדי להתכונן טוב לקיץ חלקנו מרעננות את הגרדרובה, מתעדכנות בטרנדים האחרונים, בוחרות לנו גזרות וצבעים חדשים, נוברות בין הקולבים והדוכנים במטרה להיות מוכנות לקיץ האכזרי של ארצנו.
נשים רבות מתעלמות לחלוטין מתרכובת הבד ממנו עשוי הבגד אותו הן קונות. למי אכפת? העיקר שיהיה יפה.
במסגרת העבודה שלי בסטודיו שמשמש גם כחנות סיטונאית יצא לי לפטפט עם בעלי חנויות מרחבי הארץ ולהתעניין בהרגלי הקניה של הישראליות. כאשר שאלתי בעלת חנות אחת האם הלקוחות שלה מתעניינות בהרכב הבד היא ענתה לי "רק הרוסיות". אז קודם כל, כל הכבוד לנו, הרוסיות, על הגדלת הראש וההבנה! אז מתוקף היותי רוסיה שבודקת את תרכובת הבד של הבגדים אותם היא קונה מחובתי להעביר את הידע שלי הלאה, כדי שגם הצבריות תדענה להבין את מסתורי התווית.
נתחיל בפוליאסטר ולמה אני כל כך נגדו.
הפוליאסטר הוא כמו טופו. הוא יכול להתחפש לכל טעם שבא לו, מחזה עוף עד גלידה שוקולד, ממשי עד צמר כבד, אבל כמו שכולנו יודעים, הטעם עדיין זוועה וכך גם התחושה.
סיבי הטקסטיל מתחלקים לשלושה חלקים: טבעיים, סינטתיים וכאלה על בסיס טבעי עם התערבות כימית מעשה ידי אדם. לסוג השלישי שייכת הויסקוזה, הקופרו והמודאל, מהשניים האחרונים עושים בד"כ בטנות להלבשה עליונה איכותית (בזארה ורשתות הזבל תמצאו בטנות מ100% פולי, וזה עוד בסדר). הויסקוזה מיוצרת ממחית של סיבי גזע וגבעולים ועל ידי הוספת אלמנטים כימיים ממיסים (בואו לא ניכנס לטבלה המחזורית כרגע) הופכים את התערובת לסיבי אריג. הויסקוזה היא פתרון טוב יותר מהפוליאסטר מפני שהיא טבעית, המגע שלה נעים יותר ופחות "פלסטיקי" אבל היא יקרה יותר.
הסיבים הטבעיים, בניהם נמנים הכותנה והפשתן (בסיס צמחי)  המשי והצמר (בסיס מן החי) ולהם תכונות רבות. הכותנה  יכולה לקבל צורות ומגע שונה, הכל תלוי בסוג העיבוד. הצמר מורכב מסיבים חלולים הכולאים בתוכם אוויר ולכן הצמר הוא הסיב הכי מחמם (כידוע, המבודד הכי טוב הוא אוויר).
כשאנחנו הולכים לחנות ההלבשה הקרובה לליבנו, הסיכוי למצוא שם בגד שהוא 100% מסיבים טבעיים הוא קטן, וטוב שכך. הכותנה לבדה קשיחה ולא נמתחת, הצמר לבדו דוקר והמשי מתקמט. לכן הבדים מיוצרים כיום מתערובות של סיבים, כותנה עם פוליאסטר, ויסקוזה עם משי, צמר עם אקריליק וכד'.
הסיב הסינטתי מבוסס כולו על פולימר (פלסטיק, בגדול) שמומס, נמתח ואחרי עיבודים הופך לסיב. הטכנולוגיה היום הצליחה להביא את סיב הפולי לרמה שממש קל לדמות אותו לכל סיב אחר ולעין הבלתי רוסיה הוא יכול להראות באמת כמו משהו אחר. אבל כמו עם הטופו, התחושה אינה אותה תחושה. בדי פוליאסטר אינם נושמים, הם מציגים לעיני כל את כתמי הזיעה אותם הייתם רוצים להצניע, הם שומרים על ריח רע כאילו היה זה אוצר יקר מפז, הם מחממים כשחם ומקררים כשקר ונדבקים לגוף.
זהו הסיב הכי זול, כי לא צריך לגדל בשבילו כבשה או פרפר או שדה, פשוט עושים אותו מתי שבא, לכן יש אותו בשפע וזו הסיבה שדוחפים לנו אותו בכל מקום.
אז מה עושים? קונים את הזול והמסריח? לא! כמו שציינתי, בדי תערובת הם פתרון מעולה שמאפשר לנו ליהנות גם מהמחיר של הפולי וגם מהאיכויות של הכותנה למשל. לפני שאתם מודדים בגד בחנות, אל תתעצלו ותבדקו מה כתוב על התווית עם האחוזים, אם הבגד עשוי 100% פוליאסטר וזה בגד קיץ, לברוח! אלא אם אתם עובדים במשרד ממוזג, נוסעים ברכב ממוזג שמחכה לכם בחניון ממוזג וכל הבית שלכם ממוזג.
ברור הוא שהכל עניין של כמה הארנק שלנו מאפשר לנו לבזבז, וכאן אני רוצה לתת לכם עצה שמבוססת על 28 שנים של שופינג: עדיף בגד אחד טוב מאשר חמש במאה באיכות ירודה.

הפוסט של שאנל

הכל טוב ויפה, אבל הפעם הקייזר פשוט מוטט אותי סופית. מגיע לו פוסט משלו.
קולקציית החורף 2011-2012 של שאנל היא לא פחות מגאונית, הנה למה:
קארל לאגרפלד לקח את המותג שוותיק עליו הוא אחראי, על כל הסממנים הקלאסיים שלו, ופשוט עשה לו מתיחת פנים רצינית, תוך כדי שמירה קפדנית על סימני ההיכר המובהקים של המותג, כגון בדי הטוויד, הג'קטים ופלטת הצבעים המאוד מוגבלת.
הקולקציה הזו נבנתה מתוך חורף קשה, עולם פוסט אפוקליפטי, תפאורה מאוד מושקעת של סלעים ועשן, כאילו כדור הארץ עבר מלחמה קשה. הבגדים עברו הרבה עיבוד לפני שהולבשו על הדוגמניות, החל בחירור, קימוט ועד קריעה ושפשוף. 
הצדודית הקלאסית של שאנל, של חליפות נשים קוקטיות ואלגנטיות עברה מהפך וקיבלה מוד גראנג'י, רופף וזרוק.
הדוגמניות על המסלול נראו נהדר, הסטיילינג היה מושלם והלם את האווירה אותה ניסה ליצור לאגרפלד, הן הונחו לשדר קשיחות,ריחוק וקרירות כשלגופן דגמ"חים ומעילים גבריים. שמלות שיפון שחור עם תחתיות בהירות יותר יצרו רושם של לכלוך, פיח ופחם, האיפור המעושן השלים את המראה מצויין.
ברקע התנגן קאבר נפלא ודרמטי לשיר "A Forest" של הלהקה The Cure, בעיבודו האורקסטראלי של  Michel Gaubert.
הקולקציה הזו מכילה שילוב מדוייק בין היוקרה של בית האופנה הוותיק והקלאסי לבין אופנת רחוב מודרנית. התוצאה היא מופע נהדר וכל אנסמבל שראיתי קלע בול ואני בטוחה שגם נחטף על ידי הקניינים הרעבים אחרי תום התצוגה.

להנאתכם הרבה, התצוגה במלואה

שבוע האופנה במילאנו, חורף 2011-2012, חלק ב'

לא ברור איך שבוע האופנה של מילאנו הפך למצומצם מבין ארבעת הגדולים. אולי בעצם מובן, הם לא נותנים צ'אנס לצעירים. מעצבים צעירים נספגים בחברות הגדולות במקרה הטוב, נשארים בשולי התעשיה במקרה הסביר או הולכים לעבוד בבנק או בתור מוכרי בגדים במקרה הנפוץ, לצערנו. לכן שבוע האופנה של מילאנו מורכב מאותם בתי אופנה, פלוס מינוס כאלה שניסו את מזלם ונסגרו. אפשר להבין אותם, את האיטלקים; האופנה בשבילם היא תעשיה לאומית, לא סתם יש משרד ממשלתי שאחראי לכל תחום האופנה, מפקח, מארגן תחרויות, תצוגות, כנסים וכו'.
אולי בגלל זה, שהאופנה נלקחת כל כך ברצינות באיטליה, התצוגות במילאנו הן הכי מתוקתקות, מהוקצעות ומקצועיות. כשאני רוצה לדעת מה מחכה לי בעונה הבאה, אני נושאת עיניי למילאנו. ממליצה לכם לעשות כמוני.

קולקציה מאוד לבישה, בעלת שיק אירופאי וניחוח איטלקי מציעה לנו אנה מולינארי למותג שלה Blumarine. צבעים בהירים ונייטרליים כגון בז' ואפור בהיר לצד צבעים בוהקים ושמחים שאנחנו רואים בד"כ בקיץ, כמו שכבר אמרתי, לדעתי זה מבורך, לא כל חורף צריך להיות שחור וקודר.

עוד קולקציה נשית, חורפית ואיטלקית מציג מיודעינו היקר קארל לאגרפלד לפנדי, בצבעים פחות בוהקים ויותר כהים הוא יוצר אפקט רב שכבתי מכורבל אך עם זאת מעודן ואלגנטי.

תומאזו אקווילאנו ורוברטו רימונדי הם המעצבים של בית האופנה ג'נפראנקו פרה. במקביל הם מעצבים קו צעיר יותר תחת שמם. לג'אנפרנקו פרה הם הציגו קולקציה בצבעים רגועים, גזרות ישרות, חצאיות ברך ומעילים (וג'קטים) מתוחכמים עם הרבה סטייל.

מוצלחת במיוחד השמלה עם צווארון בלייזר בצבע סגול כהה, מחמיאה לצורה הנשית ובשילוב עם הכיסים נראית נהדר על הגוף. כמו כן אהבתי מאוד את מעיל הצמר האפור, נטול צווארון, נקי ומהוקצע

לליין שלהם Aquilano.Rimondi הם הציגו גם שמלות בגזרה ישרה, וכאן בערך נגמר הדימיון בין הקולקציות. הרבה טכניקות עיבוד לבדים, כגון הדפס מאקסי של הדוגמא פד פול ("רגל של תרנגול" בצרפתית) הקלאסית בטוויסט מחודש, למרות שבלנסיאגה עשו את זה שנה שעברה, הגרסה הזו גם היא יפה ומעניינת.

 בשתי התמונות השמאליות: הגרסה החדשה לרגל התרנגול הקלאסית

דולצ'ה וגבאנה למותג הצעיר שלהם D&G הציגו קולקציה (כמה שחסרות לי מילות תואר בעברית!) פאנקית במיוחד. הם השתמשו בקליגרפיה בתור מוטיב חוזר להדפס. התוצאה מרעננת ומשמחת ועם זאת מצליחה לשמור על ארשת חורפית מכורבלת.

בקצרה, הקולקציה של ג'יל סאנדר- לייק! במיוחד על הסוודרונים המתקתקים

ולסיום קולקציה זוהרת ונוצצת של Moschino אותה אהבתי במיוחד בגלל השילוב הנהדר הזה של שמלת פליסה זהובה באורך מקסי עם סוודר חנוני לגמרי בצבע כחול נייבי עם חגורה דקה בצבע זהב, מראה חצאית הברך נראה טוב מאוד אף הוא, נמסתי מהמשקפיים ובכלל, קולקציה פשוט מוצלחת.

במילה אחת: כן!

התמונות

שבוע האופנה במילאנו, חורף 2011-2012, חלק א'- Girl Power

בשבוע האופנה במילאנו מוצגות הקולקציות של מיטב המעצבים האיטלקים, או ליתר דיוק, מיטב המעצבות. בחוד החנית של האופנה האיטלקית נמצאים מספר בתי אופנה בהנהלה נשית בניהם פראדה, ורסאצ'ה ומארני. בתי אופנה אלה מצטיינים לא רק בקולקציות טובות ומעניינות אלא גם באקססוריז מוקפדים ועשויים היטב, סטיילינג חכם והתחשבות מירבית בגוף הנשי.

מיוצ'ה פראדה הציגה קולקציה צבעונית ומגוונת למותג Prada. התצוגה החלה בשמלות ומעילים בגזרה ישרה עם חגורה נמוך על האגן, סטייל שנות השישים, הדפסים גאומטריים ופלטת צבעים מרעננת, משם זה עבר למעילים פרוותיים, שמלות פייטים בעלות מראה של קשקשי דג. משם זה עבר לשמלות משי חצי שקופות שנראו כמו כרום או פקעת. בגזרת האקססוריז הוצגו מגפיים בשילוב עורות נחש וזמש, מגפיים שנראות כמו סנדל שמולבש על גרב מעור עם סגירת כפתור בצד ושילובי צבעים גאומטריים לאורך ולרוחב.

אלברטה פרטי הציגה קולקציה צבעונית גם היא בהשראת שנות השישים. השימוש בצבעים עזים דוגמת פוקסיה וטורקיז הטיבו עם הגזרות והשילוב הגרפי של סדק / בקע על גבי הפריטים הקנו להם ערך מוסף.

דונטלה ורסאצ'ה הציגה קולקציה חזקה למותג Versace. בעודה נשענת על אלמנטים מאכיון המותג, אותם קבע אחיה המנוח ג'אני; פיתולים בארוקיים, היא מצאה דרך לחדש ולרענן אותם על ידי הגדלתם לכדי אלמנט בודד אחד של סלוסל ושל פרח. היא השתמשה בצבעים בוהקים על שמלות בסיסיות מצמר בגזרות ישרות. התוצאה היא קולקציה מרנינה ומחמיאה.

ואיך אפשר בלי אהובתי קונסואלו קסטיליוני ל Marni? אי אפשר! גם הפעם המעצבת החביבה הזו שבתה את ליבי, לא רק בזכות הגזרות החכמות והסופר מגניבות שלה, הסטיילינג הנכון, האקססוריז, אלא גם בזכות ההדפסים המשגעים שלה והשילובים בניהם. אני מאוד אוהבת את הכפפות הגדולות המכווצות באזור שורש כף היד ואת נעלי הפלטפורמה הבומבסטיות בשלל צבעים.

התמונות מכאן

שבוע האופנה בלונדון, חורף 2011-2012 חלק ג'

בשעה טובה ומוצלחת אני מסיימת את שבוע האופנה בלונדון. הפעם המיקוד הוא במדפיסים, הכוכבים הגדולים שלי, אותם השארתי לסוף.
שנה שעברה הציגה מרי קטרנצו קולקציה מקורית מאוד. היא השתמשה בתמונות מירחוני עיצוב פנים בתור הדפסים. כך קרה שחדרים עם נוף לים ווילונות מתנפנפים היו לאלמנטים המקשטים את הבגד ואף נוטלים חלק מרכזי בעיצובו. אם בעונה הקודמת קטרנצו שמה את החדר על האשה, בקולקציה הזו היא שמה את האשה בתוך החדר. נושאי ההשראה שלה היו קישוטי חדרים יוקרתיים, דהיינו ביצי פאברז'ה, וואזות סיניות ויפניות עתיקות, חרסינה גרמנית ושלל אביזרי קישוט לביתה של הדוכסית הממוצעת.
הגזרות לא היוו שינוי או חידוש משמעותי יחסית לשנה שעברה וכמובן שגם השנה ההדפסים גנבו את ההצגה והשאירו את הקהל פעור פה ונטול מילים.

מדפיסה נוספת שנשאה חן בעיניי עוד בעונה הקודמת היא הולי פלטון הלונדונית הצעירה. ההדפסים שלה נעים יותר בכיוון הסטנסיל ומנעד הטכניקות שלה רחב; מסלסולי ארט נובו עד לשרטוטים גאומטריים של מבנים ארכיטקטוניים מודרניים מקשטים את פריטי הקולקציה, הרבה שימוש בצבעים נועזים שבד"כ רואים בקיץ, גזרות מחמיאות ורעיונות טובים לשמלות ערב אלגנטיות ומיוחדות.

ג'ונתן סאונדרס, גם הוא הציג קולקציה צבעונית ומלבבת בעונת החורף. הוא יוצר קולקציה בהשראת הצלם Paul Outerbridge שפעל מראשית עד אמצע המאה הקודמת והיה בין הראשונים שהתנסה בצילום בצבע. טכניקת צביעת התמונות של אוטרבריג' היוותה השראה לצבעים של סאונדרס והתקופה שבה פעל היוותה השראה לגזרות. כך סאונדרס הציג קולקציה בגזרות שנות ה30-40, חצאיות עפרון מתחת לברך, גזרות מחוייטות וצבעים פסיכדליים שנראים כאילו הודפסו בשלבים.

Erdem הציג קולקציה מודפסת בהשראת ג'קסון פולוק וחבצלות המים של מונה. התוצאה היא קולקציה מאוד נשית מודפסת בצבעים קודרים ודרמטיים. במקום מעברי צבעים הוא עשה מעברי טקסטורות וכך שמלה שמתחילה בצווארון טוויד נגמרת עם חצאית משי בהדרגה. כך גם הדפס תחרה מקבל ערך מוסף על פני שמלת משי קשיחה בצבע פוקסיה. קולקציה נשית, אלגנטית ודרמטית, כאופייני לארדם.

נסיים את שבוע האופנה בלונדון עם הצמד ברונו באסו וכריסטופר ברוק למותג Basso&Brooke. קולקציה בגזרות נשיות ומחמיאות בהדפסי הסוואה צבעונית והשפעות מעולם התעופה, גם כלי תעופה וגם ציפורי תעופה. קולקציה משובבת לב ונפש, צבעונית ובגזרות טובות תשכנע כל אחת עם קצת כסף בבנק שאוהבת להתלבש יפה להתפנק על פריט אחד לפחות מהקולקציה המרנינה הזו.

התמונות מכאן

שבוע האופנה בלונדון חורף 2011-2012, חלק ב'

שבוע האופנה של לונדון עדיין ממשיך אצלי בבלוג, למרות שזה של מילאנו כבר נגמר ופאריז כבר בעיצומו, ככה זה כשעובדים לבד, לא מספיקים הכל בבת אחת, אבל מי עוד נותן לכם כאלה סקירות מקיפות? מי? אף אחד, אז תתעזרו בסבלנות ובסוף הכל יתפרסם.
המותג Acne , תודו שזה לא שם טוב למותג אופנה... בכל מקרה המותג הזה שידוע באנדרוגניות שלו מציג קולקציה חורפית בצבעים קיציים, גזרות המבוססות על הבלייזר הגברי בשלל וריאציות והשוס של התצוגה: סנדלי פלטפורמה עם גרבי ניילון בצבע עור. את הלוק הזה, כך על פי ג'וני ג'והנסון, המעצב של אקנה, הוא לקח מהעובדות בסטודיו שלו, לטענתו, העובדות הכי קוליות במשק. אהבתי מאוד.

מצויידות בפיאות מורטישה אדאמס עם פוני צעדו הדוגמניות של אוסמן יוספזאדה למותג Osman על המסלול. הגזרות רפויות, שילובי הצבעים נכונים ואהבתי גם את גזרות המכנסיים.

רשת ההלבשה ההמונית מלונדון Topshop הציגה קולקציה בשבוע האופנה תחת השם Topshop Unique. לרגל הכניסה של הרשת לאמריקה מבחר ההשראות היה כולו אמריקאי, ואם להיות יותר מדוייקים, הוליוודי, ואם ממש להיות מדוייקים, דיסני. קולקציה בהשראת 101 דלמטים שמופיעים בצורת האיפור, פלטת הצבעים, השיער והפרוות הסינטתיות. למרות הנושא הקטישי למדיי שלה, יצאה להם קולקציה מאוד אופנתית, קלילה ופשוט מגניבה. אהבתי מאוד את נעלי הבובה הדלמטיות, הדפסי הסטנסיל והגזרות.

השילוב הלא מתבקש של קומיקס והמלכה אליזבת מוליד קולקציה מושקעת ומעניינת למותג PPQ. כמו טופשופ, גם PPQ הלכו על כיוון קומיקסי-חמוד בגזרת התסרוקות. וכאן נגמר הדימיון בין הקולקציות. גזרות ויקטוריאניות של מעילי טרטן, חולצות בעלות צווארון גבוה ותפוחות שרוולים לצד שמלות מודרניות שהורכבו בטכניקות מעניינות דוגמת שמלה אפורה שעשויה רצועות המחוברות בניהן לא באופן רציף, זה יוצר אפקט של תנועה בשמלה והיא משתנה בהתאם לתנועה של הגוף אותו היא מעטרת.

התמונות מכאן

שבוע האופנה בלונדון, חורף 2011-2012 חלק א'

אחרי פרשת גליאנו, שהוציאה אותי משגרת הפוסטים האופנתיים, אני חוזרת אליכם עם שבוע האופנה בלונדון. בעוד שבוע האופנה של מילאנו עומד להגמר, והציפיה לפריז הולכת וגדלה, אתם תיהנו בינתיים מהסיכום של לונדון, זאת שאוהבת צעירים.

יש לי מן הסכם כזה עם עצמי, שברברי ואקווסקוטום ששייכים בדיוק לאותה הנישה לא יכולות להופיע ביחד באותו הפוסט. שתיהן חברות ותיקות, שתיהן מתמחות בהלבשה חיצונית (מעילים,ג'קטים, טרנצ'ים...) ושתיהן מזוהות מאוד עם אנגליה. אז כל עונה אני עושה בניהן תחרות. השנה ניצחה Aquascutum ("חליפת צלילה" בלטינית). זו היתה הקולקציה הראשונה אשר הציגה ג'ואנה סייקס, המעצבת החדשה של ליין הנשים באקווסקוטום. הקולקציה לא היתה מושלמת, חסרה שם קלילות, ריבועי הבד ששימשו מוטיב מרכזי בקולקציה היו מחוברים בניהם כלאחר יד על גבי חולצות ושמלות ובמקום להראות קלילים הם נראו כבדים במעט. אבל בכל זאת, מדובר בפרימיירה של מעצבת צעירה ועל כך יש לפרגן ובשביל זה פרימיירות קיימות. פלטת הצבעים שבחרה סייקס מוצאת חן בעיניי מאוד, המכנסיים בגזרה טובה והמעילים מרשימים.

פול סמית, חביבי היקר מציג גם הפעם קולקציה לאשה בניחוח גברי. המכנסיים יכולים להוות תחליף טוב למי שלא מתחברת לטרנד החדש של המכנסיים המתרחבות בגזרה גבוהה. הדוגמניות שלו נראות לא מתאמצות, מרושלות אך עם זאת עם הרבה שיק בריטי מגניב. הוא סגר את התצוגה בשני אנסמבלים בעלי רקמת פרחים משמעותית, ולו רק כדי להזכיר לנו שעדיין מדובר פה בקולקציה לנשים

אסיים עם ויויאן ווסטווד רד לייבל שהציגה קולקציה בהשראת שוק פורטבלו הצבעוני והמגוון אשר בלונדון. כמיטב המסורת שלה היה שם הרבה טוויד, הרבה פינסטרייפ (פסים דקים לאורך, כמו חליפות של גנגסטרים) והרבה איפור משוגע. הקולקציה, לפי ווסטווד, היא התגלמות הרבגוניות של שוק פורטבלו.