יש לי מזל. אומרים שאתה לא יודע מה יש לך ביד עד שאתה מאבד את זה. המזל שלי הוא שגיליתי מה יש לי פחות משנה לפני שכבר לא היה לי את זה. אני חיה במילאנו!
ביום חמישי האחרון באה לבקר אותי חברה יקרה, אז לכבוד הביקור שלה החלטתי לקחת אותה למקומות שאני בעצמי טרם גיליתי. ניגשתי לולריה, מעצבת התכשיטים שעובדת איתי, מילאנופילית גדולה וחובבת פאסון מושבעת וביקשתי ממנה שתרכיב לי מסלול מעניין.
מסתבר שלא הכרתי את העיר שמזה שש שנים היא ביתי. אזור Brera העתיק, שבדרך כלל, אם אני כבר מגיעה אליו, אני מרפרפת וממשיכה, התגלה כאוצר. מלבד הרחובות הצרים המרוצפים בלבנים חלקות, והחנויות הקטנות והמגניבות המאכלסות אותם התגלו בפניי אוצרות קטנים כגון כניסה לבניין ישן המעוטרת בצמחים מטפסים וחלונות גבוהים עם עדניות צבעוניות, גלידריה שבה שמים את הגלידה בגביע בצורת פרח, פרארי אדומה ישנה שחנתה ליד כנסיה, הכניסה לאקדמיה לאמנויות בבררה וחלון הראווה של החנויות למוצרי אמנות שמקיפים אותה.
אווירת הזמן שקפא בתקופה הרומנטית הסתובבנו חברתי ואני במשך ארבע שעות וחרשנו את האזור לאורכו ולרוחבו. משם המשכנו לVia Mercato, שבדרך כלל אני עושה אותה בנסיעה בטראם ומעולם לא טרחתי לרדת ולגלות את האיזור. שם, ברחוב מקראטו למדתי שאפשר לפתוח חנות ולמכור בה רק שמלות בגזרה בסיסית עשויות משי מודפס ולגבות 80 יורו לשמלה. לא צריך עיצוב מיוחד, מספיק משי והדפס יפה.
בשבת אחרי שרבצנו על הדשא בפארק Sempione, שמנו פעמינו לעבר תחנת המטרו ובדרך נתקלנו באסיפת אופנוענים ענקית. שני רחובות קטנים מלאים במפלצות מכניות וגברים בגיל העמידה עם סוודר מעויינים ומעליו מעיל עור להקניית מראה קשוח, שלא נחשוב שהם סתם חנונים עם כסף לצעצועים יקרים.
ביום ראשון הייתי בשוק הפרחים והטעמים על הNaviglio Grande, פעם ראשונה מאז שאני פה. מלבד הצבעוניות המהפנטת וחגיגת הטעמים,(הבאתי הביתה 300 גרם פקורינו, גבינת כבשים קשה מעולה, קיווי ותותים מיובשים, ושרשרת ארוכה ומגניבה) גיליתי את הHub. על פי חלון הראווה לא היה ברור מה בדיוק נמכר או מיוצר שם, אז החלטתי להכנס ולבדוק. בתוך החנות היחסית מרווחת היו מוצבות כמה עמדות תפירה עם מכונות תעשייתיות טובות, קיר עם חוטים, מדפים עם בדים, מניקנים בכל מיני גדלים, תדמיות תלויות על הקיר ושמלות מוכנות מוצגות לראווה. כאשר שאלתי בחורה נחמדה אחת שנמצאת שם מהו העסק אותו היא מנהלת, היא הסבירה לי שהם מציעים תדמיות מוכנות (גזרות), בדים ומקום לתפור לכל מי שחפצה בכך, כמובן בעד תשלום סמלי. זה בדיוק הרעיון שהתבשל אצלי במוח מזה שלוש שנים רק שלא היו לי את האמצעים הכלכליים להוציא אותו אל הפועל, בקיצור, ברור שאני אוהבת את הרעיון.
סדרת הטיולים שעשיתי במילאנו בסופ"ש האחרון השלימו לי פער של שש שנים. אחרי שנכנסים לשגרה המסלולים היומיים שלנו הופכים לקבועים; משרד, בית, חדר כושר, לימודים וקל מאוד לפספס דברים מיוחדים שקורים מסביב. גמלתי בלבי לצאת לפחות פעם בחודש מחוץ למסלול הקבוע שלי ולבדוק מה קורה בעיר המדהימה בה אני עדיין חיה. לפעמים מספיק מעט מאוד, כמו שבוע שעבר, כשהגעתי בבוקר לעבודה, הספיק רק להרים מבט כלפי מעלה ולגלות שכל רחוב מונטנפוליאונה, בו אני עובדת מלא באהילים ענקיים תלויים בין הבניינים, כל אחד בצבע אחר והם מייצגים חברות טקסטיל שהולכות להשתתף בSalone del Mobile, תערוכת עיצוב הפנים שמתקיימת מדי שנה כמעט בכל פינה במילאנו, עוד ארוע שעליי לחרוג ממנהגי והפעם לא לפספס.
ביום חמישי האחרון באה לבקר אותי חברה יקרה, אז לכבוד הביקור שלה החלטתי לקחת אותה למקומות שאני בעצמי טרם גיליתי. ניגשתי לולריה, מעצבת התכשיטים שעובדת איתי, מילאנופילית גדולה וחובבת פאסון מושבעת וביקשתי ממנה שתרכיב לי מסלול מעניין.
מסתבר שלא הכרתי את העיר שמזה שש שנים היא ביתי. אזור Brera העתיק, שבדרך כלל, אם אני כבר מגיעה אליו, אני מרפרפת וממשיכה, התגלה כאוצר. מלבד הרחובות הצרים המרוצפים בלבנים חלקות, והחנויות הקטנות והמגניבות המאכלסות אותם התגלו בפניי אוצרות קטנים כגון כניסה לבניין ישן המעוטרת בצמחים מטפסים וחלונות גבוהים עם עדניות צבעוניות, גלידריה שבה שמים את הגלידה בגביע בצורת פרח, פרארי אדומה ישנה שחנתה ליד כנסיה, הכניסה לאקדמיה לאמנויות בבררה וחלון הראווה של החנויות למוצרי אמנות שמקיפים אותה.
חלונות ראווה של חנויות למוצרי אמנות באזור BRERA
Accademia delle Belle Arti di Brera
Ferrari
פרח בטעם תות, מנגו ווניל עם נקודות שחורות
Via Fiori Chiari
אווירת הזמן שקפא בתקופה הרומנטית הסתובבנו חברתי ואני במשך ארבע שעות וחרשנו את האזור לאורכו ולרוחבו. משם המשכנו לVia Mercato, שבדרך כלל אני עושה אותה בנסיעה בטראם ומעולם לא טרחתי לרדת ולגלות את האיזור. שם, ברחוב מקראטו למדתי שאפשר לפתוח חנות ולמכור בה רק שמלות בגזרה בסיסית עשויות משי מודפס ולגבות 80 יורו לשמלה. לא צריך עיצוב מיוחד, מספיק משי והדפס יפה.
בשבת אחרי שרבצנו על הדשא בפארק Sempione, שמנו פעמינו לעבר תחנת המטרו ובדרך נתקלנו באסיפת אופנוענים ענקית. שני רחובות קטנים מלאים במפלצות מכניות וגברים בגיל העמידה עם סוודר מעויינים ומעליו מעיל עור להקניית מראה קשוח, שלא נחשוב שהם סתם חנונים עם כסף לצעצועים יקרים.
גברת קשוחה ששומרת על פאסון
ביום ראשון הייתי בשוק הפרחים והטעמים על הNaviglio Grande, פעם ראשונה מאז שאני פה. מלבד הצבעוניות המהפנטת וחגיגת הטעמים,(הבאתי הביתה 300 גרם פקורינו, גבינת כבשים קשה מעולה, קיווי ותותים מיובשים, ושרשרת ארוכה ומגניבה) גיליתי את הHub. על פי חלון הראווה לא היה ברור מה בדיוק נמכר או מיוצר שם, אז החלטתי להכנס ולבדוק. בתוך החנות היחסית מרווחת היו מוצבות כמה עמדות תפירה עם מכונות תעשייתיות טובות, קיר עם חוטים, מדפים עם בדים, מניקנים בכל מיני גדלים, תדמיות תלויות על הקיר ושמלות מוכנות מוצגות לראווה. כאשר שאלתי בחורה נחמדה אחת שנמצאת שם מהו העסק אותו היא מנהלת, היא הסבירה לי שהם מציעים תדמיות מוכנות (גזרות), בדים ומקום לתפור לכל מי שחפצה בכך, כמובן בעד תשלום סמלי. זה בדיוק הרעיון שהתבשל אצלי במוח מזה שלוש שנים רק שלא היו לי את האמצעים הכלכליים להוציא אותו אל הפועל, בקיצור, ברור שאני אוהבת את הרעיון.
L'Hub
Fiori e Sapori שוק הפרחים והטעמים
סדרת הטיולים שעשיתי במילאנו בסופ"ש האחרון השלימו לי פער של שש שנים. אחרי שנכנסים לשגרה המסלולים היומיים שלנו הופכים לקבועים; משרד, בית, חדר כושר, לימודים וקל מאוד לפספס דברים מיוחדים שקורים מסביב. גמלתי בלבי לצאת לפחות פעם בחודש מחוץ למסלול הקבוע שלי ולבדוק מה קורה בעיר המדהימה בה אני עדיין חיה. לפעמים מספיק מעט מאוד, כמו שבוע שעבר, כשהגעתי בבוקר לעבודה, הספיק רק להרים מבט כלפי מעלה ולגלות שכל רחוב מונטנפוליאונה, בו אני עובדת מלא באהילים ענקיים תלויים בין הבניינים, כל אחד בצבע אחר והם מייצגים חברות טקסטיל שהולכות להשתתף בSalone del Mobile, תערוכת עיצוב הפנים שמתקיימת מדי שנה כמעט בכל פינה במילאנו, עוד ארוע שעליי לחרוג ממנהגי והפעם לא לפספס.
האהילים של Via Montenapoleone, תצלום מחלון המשרד
בדיוק לפני שנה (פחות 10 ימים) הגעתי לשבוע למילאנו לביקור של חברתי הטובה שגרה שם אז. זה היה אחד השבועות הכי כייפים בחיי. העיר הזה נוטפת כיף טהור, טעמים וריחות, אופנה מדהימה, מסיבות ואלכוהול משובח. לחיי מילאנו! אני פשוט אוהבת את העיר הזאת כל כך..
השבמחקחברתי היקרה אלצ'קה.
השבמחקאני קוראת את הכתבה והחיוך מתפרש על פניי מאוזן לאוזן באופן בלתי נשלט, אני חייבת לחזק את דבריך, היו לי חמישה ימים נפלאים איתך במילאנו, ימים בהם צברתי המון רוגע,שלווה ואנרגיות חדשות, אני זוכרת שלפני טיסתי אנשים אמרו לי שאין מה לעשות במילאנו יותר מיום גג יומיים, היום אני יודעת שהם פשוט פיספסו את מילאנו, נהנתי והוקסמתי מכל רגע בטיול וכמובן שלך אלה יש חלק נכבד בכך, תודה על החוויה המדהימה.
מקום מדהים! עשיתי שם גם שייט בסביבה...
השבמחקכתבה מעולה!