היום בא לי על לואי ויטון.
מארק ג'ייקובס הציג קולקציה מושקעת. גם התצוגה עצמה היתה מושקעת. מוזיקה שהולחנה במיוחד לארוע, מעליות עולות ויורדות עם בל בויז שמתפעלים אותן ודוגמניות איקוניות, עליהן בהמשך, כל אלה הרכיבו תצוגה של קולקציה מדהימה ומחושבת להפליא. ג'ייקובס, בקולקציה הנוכחית יצר קשר בין אופנה ופטישיזם. הרי בסופו של דבר, כך הסביר, הכמיהה להיות אופנתיים, לשאת את התיק הנכון, לנעול את הנעליים הנכונות והצבעים הטרנדיים לפעמים גובלת באובססיה שגובלת בפטיש (fetish). כך הפך טרנד שנות החמישים עליו נשען ג'ייקובס בקולקציה הזו למשודרג ורלוונטי יותר כאשר קיבל חיזוק פטישיסטי בצורת חצאיות, מגפיים ומעילים עשויים ויניל מבריק, שמלות וחצאיות מבדי משי שקופים, כובעי מצחיה מקושטים במסיכות פלסטיק קטנות ומבריקות והעובדה שחלק מהדוגמניות צעדו על המסלול כשידיהן כפותות באזיקים. בגזרת האקססוריז יש פה בהחלט על מה לדבר; תיקי יד קטנים, תיקי נשיאה גדולים, מעוטרים במונוגרמה האיקונית של לואי ויטון בצבעים וטקסטורות משובבי נפש, עשויים עורות איכותיים כגון פיתון ויען, לכל תיק יש את הפוטנציאל להפוך לאיט-באג הבא (איט באג זה תיק שכל המי ומי קונות אותו ומככב רבות על עמודי מדורי הרכילות, כמובן שבעקבות זאת הוא הופך לפופולארי ומועתק ביותר).
טרנד הקשקשים שראינו גם אצל פראדה נראה גם פה למרות שבגרסה שונה, עדיין קצת מעיב על השמחה, אבל זה לא אשמתו שפראדה הציגה שבוע לפניו, סך הכל, הקולקציות האלה התחילו להיבנות כבר בחורף של שנה שעברה, כל אחת ביבשת אחרת. חגורות המותן הגבוהות והמבריקות נותנות תחושה של דומינייטריקס קשוחה וסדיסטית, המעילים והג'קטים ברכיסה כפולה מתכתבים עם מדי הבל בויז שברקע. חצאיות ושמלות הברך ממשיכות לככב גם כאן ומסתמנות כטרנד החם לחורף הבא, ביחד עם המפתחים היחסית חסודים המעוטרים בצווארונים א-לה בית קטן בערבה. באופן כללי הקולקציה משדרת המון יוקרה, פחות סליז, למרות שזו היתה הכוונה, נושבת ממנה רוח שנות החמישים המתבטאת בעיקר בגזרות החסודות.
בקולקציה הזו מוכיח לנו מארק ג'ייקובס שגם כשניגשים לעשורים עברו בשביל לקבל השראה, עדיין אפשר לחדש ולרגש עם רעיונות וטוויסטים חדשים. אין על מארק ג'ייקובס!
מארק ג'ייקובס הציג קולקציה מושקעת. גם התצוגה עצמה היתה מושקעת. מוזיקה שהולחנה במיוחד לארוע, מעליות עולות ויורדות עם בל בויז שמתפעלים אותן ודוגמניות איקוניות, עליהן בהמשך, כל אלה הרכיבו תצוגה של קולקציה מדהימה ומחושבת להפליא. ג'ייקובס, בקולקציה הנוכחית יצר קשר בין אופנה ופטישיזם. הרי בסופו של דבר, כך הסביר, הכמיהה להיות אופנתיים, לשאת את התיק הנכון, לנעול את הנעליים הנכונות והצבעים הטרנדיים לפעמים גובלת באובססיה שגובלת בפטיש (fetish). כך הפך טרנד שנות החמישים עליו נשען ג'ייקובס בקולקציה הזו למשודרג ורלוונטי יותר כאשר קיבל חיזוק פטישיסטי בצורת חצאיות, מגפיים ומעילים עשויים ויניל מבריק, שמלות וחצאיות מבדי משי שקופים, כובעי מצחיה מקושטים במסיכות פלסטיק קטנות ומבריקות והעובדה שחלק מהדוגמניות צעדו על המסלול כשידיהן כפותות באזיקים. בגזרת האקססוריז יש פה בהחלט על מה לדבר; תיקי יד קטנים, תיקי נשיאה גדולים, מעוטרים במונוגרמה האיקונית של לואי ויטון בצבעים וטקסטורות משובבי נפש, עשויים עורות איכותיים כגון פיתון ויען, לכל תיק יש את הפוטנציאל להפוך לאיט-באג הבא (איט באג זה תיק שכל המי ומי קונות אותו ומככב רבות על עמודי מדורי הרכילות, כמובן שבעקבות זאת הוא הופך לפופולארי ומועתק ביותר).
טרנד הקשקשים שראינו גם אצל פראדה נראה גם פה למרות שבגרסה שונה, עדיין קצת מעיב על השמחה, אבל זה לא אשמתו שפראדה הציגה שבוע לפניו, סך הכל, הקולקציות האלה התחילו להיבנות כבר בחורף של שנה שעברה, כל אחת ביבשת אחרת. חגורות המותן הגבוהות והמבריקות נותנות תחושה של דומינייטריקס קשוחה וסדיסטית, המעילים והג'קטים ברכיסה כפולה מתכתבים עם מדי הבל בויז שברקע. חצאיות ושמלות הברך ממשיכות לככב גם כאן ומסתמנות כטרנד החם לחורף הבא, ביחד עם המפתחים היחסית חסודים המעוטרים בצווארונים א-לה בית קטן בערבה. באופן כללי הקולקציה משדרת המון יוקרה, פחות סליז, למרות שזו היתה הכוונה, נושבת ממנה רוח שנות החמישים המתבטאת בעיקר בגזרות החסודות.
בקולקציה הזו מוכיח לנו מארק ג'ייקובס שגם כשניגשים לעשורים עברו בשביל לקבל השראה, עדיין אפשר לחדש ולרגש עם רעיונות וטוויסטים חדשים. אין על מארק ג'ייקובס!
מסיכות קטנות ושובבות
לא נפרדת מהתיק, ויהי מה!
מחוייבת לתיק
היישר מהבויידעם: נעמי קמפבל וקייט מוס שמוכיחה לכולנו שעישון ותזונה דלילה עד לא קיימת יכולים לגרום לך להראות חבוטה ומרופטת.
התמונות מכאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה