ונעבור לתחזית

כמו בכל סוף שנה, כל עיתון או פורטל אופנה מסכם את השנה החולפת. כך גם בתחילת השנה מתחילות הנבואות. כל אחד מסמן את הפנים החדשות, הדוגמנית שתגיע רחוק, הטרנדים וכמובן גם מעצבים. המגזין הנחשב V, שביחד עם המגזין W נחשב לחוד החנית של עיתונות האופנה העולמית בחר ברשימה מצומצמת של מעצבים צעירים אותם הוא סימן כהבטחה של הדור החדש.
דבר אחד מאחד את רשימת המעצבים הזו של V, כולם עובדים עם הדפס וצבע וכולם מציעים גזרות לא שגרתיות.
המעצבת לואיס גריי אשר הציגה את תצוגת המסלול הראשונה שלה בשבוע האופנה לקיץ 2011 יצרה אנסמבלים שמזכירים ציפורים טרופיות ובשיתוף עם מעצב הכובעים נאסיר מזהאר שלחה למסלול דוגמניות שנראות כאילו יצאו מתוך ערימה של נגזרות בד מרצפת חדר העבודה של מעצב התלבושות של קרקס נודד. השילוב של גרביים עם סנדלים תמיד נעים לעיניי אבל התקשיתי לעמוד על טיבה של הקולקציה ולהצביע על מה בדיוק הופך אותה ללא פחות מאשר אחת ההבטחות הגדולות של דור המעצבים הצעיר

עוד ברשימה ניתן למצוא את מארקו דה וינצ'נצו, מעצב מילאנזי צעיר שזכה השנה בתחרות Who's on next, אחת התחרויות הנחשבות ביותר בעולם האופנה שמאורגנת על ידי ווג איטליה (עינב צוקר, אחת מאחיות רוס אוואטה היתה הישראלית היחידה שזכתה בתחרות הזו לפני כמה שנים ), הצילח למלא את אולם התצוגה בכל המי ומי של מגזיני האופנה האיטלקים (ויש די הרבה), הציג קולקציה שהתחילה רגוע ולאט לאט התפתחה להתפוצצות תלת מימדית של צבעים, החל מהדפסים מפוקסלים עד לביצוע אותם ההדפסים בפרנג'ים, מה שנתן תחושה של תלת מימד לבגד.

הקולקציה שהציג מייקל ואן דר האם נראית כמו פיצול אישיות בבגד. שרוול בסגנון הסבנטיז מחובר לשמלה בסיסית פשוטה שמחובר אליה שובל כחול. האפקט שמתקבל הוא כמו בתצוגות של קום דה גארסון, בהתחלה שוק, פליאה וסקרנות.

בילדותי בעפולה היתה לי שכנה שבמקום לתלות כביסה פשוט הייתה שופכת את כל הסל על חבלי התליה, הקולקציה הזו הזכירה לי את שיטת העובדה של הגברת מקומה ראשונה ועשתה לי תחושת נוסטלגיה, אך בנימה יותר רצינית, עבודת התפירה והגימור בקולקציה הזו היא ברמה גבוהה, התוצאה הסופית אפוא, מבלבלת.

אד מידהאם ובן קירצ'הוף הם זוג מעצבים בריטיים צעירים שהציגו קולקציה משובבת עין ונפש באותו הקו כמו עמיתיו האחרים לרשימה, גזרות חדשות שלא נראו עדיין על המסלולים, שילובי צבעים והדפסים, שכבות וסטיילינג משוגעים וכמובן סנדלים עם גרביים.

J.W Anderson הוא מעצב אירי בן 27 שהחל את הקריירה שלו בתור שחקן ועשה הסבה למעצב אופנה מציג קולקציה אורבנית מיוחדת עם הדפסים משוגעים וסטייל פרטיקולרי, בשילוב עם נעליים בומבסטיות עם אפליקציות על חרטום הנעל.

אחרונה ברשימה היא מארי קטרנצו, עליה כבר כתבתי בפוסט על שבוע האופנה בלונדון, עם הדפסים של חדרים מעוצבים, וילונות ונוף לים בגזרות חדשות וסילואטים מעניינים.

סך הכל נראה שהבחירות של V הן מוזרות ולא מסחריות, דבר הגורם לי לתהות על מה היא אופנה בעצם, האם מטרתה היא להלביש אשה למשרד/ יציאה/ חגיגה או יותר מזה, אולי היא צורת הבעה של אותם המעצבים הצעירים והדרך שלהם לנסות לסלול ראיה חדשה על על אופנה, לתת לה יותר משמעות ולהקנות לה מעמד של צורת אמנות לכל דבר. לא הכל לביש, לא הכל יומיומי ולא הכל מסחרי. זה מעודד מפני שבשנים האחרונות, בגלל כל השינויים הכלכליים בעולם, המיתון ממנו העולם יוצא לאט לאט ובזהירות הפכו את תחום האופנה למסחרי כמעט לחלוטין תוך כדי התעלמות מהפן האמנותי של התחום. קבוצת המעצבים הזו מחזירה אותנו למה שאופנה באמת מייצגת, אמירה יותר מאשר כסות לעירום.

אסיים בתמונות מהפקת האופנה של Peter Funch לירחון V.

התמונות מכאן, כאן ומכאן