כל כך מהר עברה לה שנה ואני בכלל לא שמתי לב. התחלתי אותה במילאנו ואסיים בגבעת שמואל, התחלתי עם 4 שכבות בגדים פלוס צעיף פלוס כפפות ואסיים בג'ינס וטישרט, אתרפק לי על זכרונות מתוקים (כי מי רוצה לשמור את הרעים....?) ממילאנו ואתנחם בנוכחותם של חברים טובים שלא ראיתי מזמן.
היתה זו שנה טובה עבור עולם האופנה המתאושש ממשבר מדכא ומסחרי במיוחד. הסקיני אט אט מפנה קצת מקום לגזרת הפדלפון, הגזרה עולה מעל לחריץ הישבן, הגזרות פחות צמודות, המחשופים פחות עמוקים, ההדפסים יותר עליזים והצבעים יותר בוהקים. ככה אני אוהבת! חבל רק שבארץ רוב הטרנדים האלה ממאנים להיאמץ. הישראלית הממוצעת עדיין אוהבת להראות את מה שיש, עדיין צבע בוהק נחשב פה ל"גרוזיני", כמו גם הדפסים נועזים. עדיין חצאית מתחת לברך נחשבת לדוסית, עדיין אם זה לא צמוד עליי משמע זה גדול עליי, אבל אני לא מתייאשת, אמנם "שומרת על פאסון" הוא לא הבלוג הכי פופלארי ברשת (וזה בלשון המעטה) אבל כפי שזה הסתבר לי לא מזמן, רומא נבנתה ביותר מ800 שנה! אז אמנם טעם טוב הוא לא עיר בעת התיקה, אז אני מקווה שיקח לי פחות זמן, אבל גם זה לא תוך יום ובאמת יש לי אמונה שאפשר לשכנע אותכן להתלבש עם קצת יותר סטייל.
אחד הטרנדים שהכי אהבתי השנה הוא סגנון שנות החמישים העליזות, בהם אשה ידעה את מקומה מאחורי הכיריים או מכונת הכתיבה, הגבר ידע לפרנס כמו שצריך והכל נעשה דרך מסך סמיך של עשן סיגריות, כמו שזה מוצג ב"מד מן" הסדרה שהפכה ללהיט היסטרי וסחפה אחריה מיליוני צופים ומעריצים. אז אמנם אני לא צופה בסדרה אבל אני ממש אוהבת את הסטייל.
היתה זו שנה טובה עבור עולם האופנה המתאושש ממשבר מדכא ומסחרי במיוחד. הסקיני אט אט מפנה קצת מקום לגזרת הפדלפון, הגזרה עולה מעל לחריץ הישבן, הגזרות פחות צמודות, המחשופים פחות עמוקים, ההדפסים יותר עליזים והצבעים יותר בוהקים. ככה אני אוהבת! חבל רק שבארץ רוב הטרנדים האלה ממאנים להיאמץ. הישראלית הממוצעת עדיין אוהבת להראות את מה שיש, עדיין צבע בוהק נחשב פה ל"גרוזיני", כמו גם הדפסים נועזים. עדיין חצאית מתחת לברך נחשבת לדוסית, עדיין אם זה לא צמוד עליי משמע זה גדול עליי, אבל אני לא מתייאשת, אמנם "שומרת על פאסון" הוא לא הבלוג הכי פופלארי ברשת (וזה בלשון המעטה) אבל כפי שזה הסתבר לי לא מזמן, רומא נבנתה ביותר מ800 שנה! אז אמנם טעם טוב הוא לא עיר בעת התיקה, אז אני מקווה שיקח לי פחות זמן, אבל גם זה לא תוך יום ובאמת יש לי אמונה שאפשר לשכנע אותכן להתלבש עם קצת יותר סטייל.
אחד הטרנדים שהכי אהבתי השנה הוא סגנון שנות החמישים העליזות, בהם אשה ידעה את מקומה מאחורי הכיריים או מכונת הכתיבה, הגבר ידע לפרנס כמו שצריך והכל נעשה דרך מסך סמיך של עשן סיגריות, כמו שזה מוצג ב"מד מן" הסדרה שהפכה ללהיט היסטרי וסחפה אחריה מיליוני צופים ומעריצים. אז אמנם אני לא צופה בסדרה אבל אני ממש אוהבת את הסטייל.
מארק ג'ייקובס, קיץ 2010
כמו שכבר ציינתי השנה שבו לחיקנו המכנסיים המתרחבות ואיתן גם הסגנון הגברי של חליפות שלושה חלקים מחוייטות, שימוש בבדי צמר מפוספסים (פינסטרייפ במקצועית), בלייזרים וחולצות מכופתרות
Balmain חורף 2010. גברי ומתרחב
צבעים עזים והדפסים משוגעים תמיד היו מנת חלקי והיוו עבורי השראה רבה. אז למרות שלא כל יום אני יוצאת אל הרחוב לבושה צהוב וקוראל אבל בימים שכן, אני מבסוטה יותר (שמתי לב לזה) וזו הוכחה שצבע עושה לאנשים טוב על הלב, או לפחות לאנשים שלובשים אותו.
Marc by Marc Jacobs קיץ 2010
Lacoste חורף 2010
כמובן ששום דבר מאלה כמעט ולא ראיתי ברחובותיה המזוהמים של תל אביב, אלא עוד ועוד מחשופי קרושה, בדים סינטתיים, נעלי אצבע וחזיות למכביר אבל המעטות שדווקא כן אימצו את האופנה והסטייל זרחו מבחינתי באור יותר בוהק מאשר לו היו מסתובבות ברחובות אירופה, שכן נראו כפנינים או אבני חן בערימות על ערימות של חצץ משמים. אני מקווה לראות יותר ויותר פנינים ואבני חן בשנה הבאה. מבחינתי מכאן אפשר רק להשתפר.
ולסיכום הקליפ האהוב עליי השנה עם שיר פאנקי במיוחד שעושה שמייח וטוב על הלב שזו דרך מצויינת לסגור שנה קשה.
לחיים!
לחיים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה