יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

שומרת על פאסון חוגגת שנה של קיום ומסכמת את שנת 2010

כל כך מהר עברה לה שנה ואני בכלל לא שמתי לב. התחלתי אותה במילאנו ואסיים בגבעת שמואל, התחלתי עם 4 שכבות בגדים פלוס צעיף פלוס כפפות ואסיים בג'ינס וטישרט, אתרפק לי על זכרונות מתוקים (כי מי רוצה לשמור את הרעים....?) ממילאנו ואתנחם בנוכחותם של חברים טובים שלא ראיתי מזמן.

היתה זו שנה טובה עבור עולם האופנה המתאושש ממשבר מדכא ומסחרי במיוחד. הסקיני אט אט מפנה קצת מקום לגזרת הפדלפון, הגזרה עולה מעל לחריץ הישבן, הגזרות פחות צמודות, המחשופים פחות עמוקים, ההדפסים יותר עליזים והצבעים יותר בוהקים. ככה אני אוהבת! חבל רק שבארץ רוב הטרנדים האלה ממאנים להיאמץ. הישראלית הממוצעת עדיין אוהבת להראות את מה שיש, עדיין צבע בוהק נחשב פה ל"גרוזיני", כמו גם הדפסים נועזים. עדיין חצאית מתחת לברך נחשבת לדוסית, עדיין אם זה לא צמוד עליי משמע זה גדול עליי, אבל אני לא מתייאשת, אמנם "שומרת על פאסון" הוא לא הבלוג הכי פופלארי ברשת (וזה בלשון המעטה) אבל כפי שזה הסתבר לי לא מזמן, רומא נבנתה ביותר מ800 שנה! אז אמנם טעם טוב הוא לא עיר בעת התיקה, אז אני מקווה שיקח לי פחות זמן, אבל גם זה לא תוך יום ובאמת יש לי אמונה שאפשר לשכנע אותכן להתלבש עם קצת יותר סטייל.
אחד הטרנדים שהכי אהבתי השנה הוא סגנון שנות החמישים העליזות, בהם אשה ידעה את מקומה מאחורי הכיריים או מכונת הכתיבה, הגבר ידע לפרנס כמו שצריך והכל נעשה דרך מסך סמיך של עשן סיגריות, כמו שזה מוצג ב"מד מן" הסדרה שהפכה ללהיט היסטרי וסחפה אחריה מיליוני צופים ומעריצים. אז אמנם אני לא צופה בסדרה אבל אני ממש אוהבת את הסטייל.
מארק ג'ייקובס, קיץ 2010

כמו שכבר ציינתי השנה שבו לחיקנו המכנסיים המתרחבות ואיתן גם הסגנון הגברי של חליפות שלושה חלקים מחוייטות, שימוש בבדי צמר מפוספסים (פינסטרייפ במקצועית), בלייזרים וחולצות מכופתרות

Balmain חורף 2010. גברי ומתרחב

צבעים עזים והדפסים משוגעים תמיד היו מנת חלקי והיוו עבורי השראה רבה. אז למרות שלא כל יום אני יוצאת אל הרחוב לבושה צהוב וקוראל אבל בימים שכן, אני מבסוטה יותר (שמתי לב לזה) וזו הוכחה שצבע עושה לאנשים טוב על הלב, או לפחות לאנשים שלובשים אותו.

 Marc by Marc Jacobs קיץ 2010

Lacoste חורף 2010

כמובן ששום דבר מאלה כמעט ולא ראיתי ברחובותיה המזוהמים של תל אביב, אלא עוד ועוד מחשופי קרושה, בדים סינטתיים, נעלי אצבע וחזיות למכביר אבל המעטות שדווקא כן אימצו את האופנה והסטייל זרחו מבחינתי באור יותר בוהק מאשר לו היו מסתובבות ברחובות אירופה, שכן נראו כפנינים או אבני חן בערימות על ערימות של חצץ משמים. אני מקווה לראות יותר ויותר פנינים ואבני חן בשנה הבאה. מבחינתי מכאן אפשר רק להשתפר.

ולסיכום הקליפ האהוב עליי השנה עם שיר פאנקי במיוחד שעושה שמייח וטוב על הלב שזו דרך מצויינת לסגור שנה קשה.
לחיים!

יום שני, 27 בדצמבר 2010

טרום-קולקציה

איזה כיף סופסוף להתיישב לכתוב פוסט אופנה. בתקופתי העליזה במילאנו היתה לי האפשרות כל יום ראשון כמו שעון להוציא פוסט חדש אך לא כך הדבר בארץ. פה יש משפחה, יש חברים, ארוחות ועל האשים אז הבלוג נדחק לו לתחתית סדר היום וכך יצא שכבר שבועיים פלוס לא כתבתי. זה ממש לא בסדר ואני מבטיחה לכם (ובעיקר לעצמי) לנסות להשתפר ולהיכנס לאיזשהי שגרה ותדירות קבועה בפוסטים שלי.
בשבועיים האחרונים עקבתי אחרי יציאתן של קולקציות הטרום חורף של 2011. כמובן שלא כל התעשייה משתתפת ומילאנו למשל בכלל לא נטלה חלק בעניין, בלונדון יצאו רק שלוש קולקציות (אף לא אחת מהן ראויה לציון) ובפריז אחת, של שאנל כמובן.
שבוע האופנה הזה, בו בלט בחסרונו מארק ג'ייקובס היה שייך ליהודי אחר, מקס עזריה. עזריה הציג 3 קולקציות, שתיים מהן מצאו חן בעיניי. הראשונה למותג הצעיר שלו BCBG Max Azria כוללת שמלות קלילות עם הדפסים גיאומטריים ומשחקים של אטום ושקוף. הגזרות יכולות להחמיא לטווח רחב של צורות בהן יכולות לקוחותיו להפתיע אותו שכן הן נשפכות ולא צמודות. קולקציה מאוד מסחרית ועם זאת מעניינת ומרעננת.
BCBG Max Azria

קולקציית Hervé Léger by Max Azria עושה בדיוק ההפך, היא שולחת את לקוחותיה דחוף לחדר הכושר שכן השמלות אולטרה סקסיות וצמודות לגוף. הצורות הגיאומטירות נותנות תחושה ארכיטקטונית ועל רקע קיר הבטון הקולקציה נראית קשוחה ומהוקצעת.
Hervé Léger by Max Azria

הקולקציה הבאה שתפסה אותי שייכת גם היא ליהודי אשר חי בניכר והפעם מדובר בישראלי לשעבר אלי טהרי. טהרי מציג גם הוא קולקציה צבעונית, מאוד אהבתי את כפפות העור שלו ואת גזרות המכנסיים. שילובי הצבעים מקנים לקולקציה פן נוסף של תחכום
Elie Tahari

ואם חסרים לכם עוד יהודים, אז דונה קאראן הוציאה ליין חדש בשם Lifestyle לקהל לקוחות רחב יותר שכן היא הכריזה שטווח המחירים שלו יהיה 25% נמוך יותר מהליינים האחרים שלה. הקולקציה מתאפיינת בהרבה כיווצים ובדים נשפכים שיכולים להחמיא להרבה סוגים של נשים, תחושה חורפית ומכורבלת שגרמה לי להתגעגע למילאנו עד מאוד ומעיל טרנץ' אוברסייז אחד ששבה את ליבי.
Donna Karan

שני מעצבים צעירים שנחשבים להבטחה של דור העתיד, הבשורה החדשה שיוצאת מניו יורק הלא הם ג'ייסון וו וטאקון, אשר בבגדיהם אוהבת להתעטר לא אחרת מאשר אייקונית האופנה שלא בצדק מישל אובאמה, הציגו גם הם קולקציות חזקות. מבחר שמלות מיני בגזרות שונות ומכנסיים נכונים באווירה רומנטית מג'ייסון וו וקולקציה קלילה בשחור ולבן עם הבזקים של אדום וצהוב מטאקון.

זה רק אני או שגרביים עם סנדלים עושים קאמבק מטורף ונהיים עכשוויים, טרנדיים ומגניבים?? אני בעד...

Jason Wu

Thakoon

קולקציה בוגרת יותר ראינו מבית האופנה הוותיק Ports 1961 עם גזרות משוחררות וחצאיות שלא מעיזות לחצות את קו הברך. המותג קיבל חשיפה גדולה כאשר לא אחרת מאשר מישל אובאמה (אמרתי כבר שהיא ממש לא אייקון אופנה?) צולמה לבושה באחת משמלותיו. מישל או לא מישל, זו קולקציה חזקה לנשים סולידיות וגם הסולידיות פחות יכולות למצוא בה פריטים לשידרוג הגרדרובה שלהן, כגון כפפות המרפק הנהדרות הללו והג'קט המגניב משמאל.

Ports 1961

אחרון חביב אני מביאה לכם את המותג Tibi של איימי סמילוביץ'. השנה היא השיקה אתר מכירות ישיר ומאז היא מאושרת. לדבריה עכשיו היא יכולה לזנוח את הדאגות בקשר לסחירותו של דגם זה או אחר, הכמויות המוזמנות ואיך זה ילך בקרב הקניינים, היא אומרת שדרך האתר היא מצליחה למכור גם את הדגמים הפחות רגועים ומסחריים שלה ובשבילה זה עובד נהדר. הוא מציעה לנו קולקציה חנונית משודרגת עם הרבה גזרות רחבות, הרבה קאמל, שהוא הצבע החם של העונה ונעלי בובה מתקתקות עם קשירה ברקסול.
Tibi

יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

בין נימוס לצביעות

1. להגיד "שלום" ו "תודה" זה מנומס. להגיד "תעביר לי בבקשה את המלח" במקום "תביא ת'מלח" זה נימוס. אין שומדבר צבוע בקצת דרך ארץ.
אני מתפלאה רבות על חוסר הנימוס של הישראלים והרבה אומרים לי ש"אנחנו עם חם שאוהב דוגרי. בלי צביעות, אתה מי שאתה ואין סיבה להסתיר את זה" מסכימה לגמרי! לכן כשאנשים קוראים לי "ממי" או "מתוקה" (מדובר באנשים שלא מכירים אותי כגון זבניות בחנות, טלפניות במרכז לשירות לקוחות בטלפון וכו' ) אני מרגישה את הצביעות. איך אפשר לקרוא למיזנטרופית נרגנית כמוני ממי?! אני בכלל לא מתוקה! לזה קוראים צביעות. תודה, סליחה ובבקשה, למשל, זה נימוס, זה חינוך וזה נחוץ ועדיף על כל הסופרלטיבים שאנשים מחלקים אחד לשני ללא שום סיבה.
2. סצנריו בחנות בגדים:
לקוחה: בכמה השמלה?
זבנית: X, אבל עכשיו היא במבצע והיא עולה 0.7X
לקוחה: יופי, אפשר למדוד?
זבנית: בבקשה
לקוחה: וואוו איזה יפה לי, איזה נעים! יש בעוד צבע?
זבנית: כן! בשלושה צבעים
לקוחה: כן אבל משהו פה אני רואה לא יושב טוב, אפשר אותה אחת אבל אחרת?
זבנית: בבקשה, חדשה מהמדף, מעולם לא נמדדה.
לקוחה: היא לא רחבה יותר? ארוכה יותר?
זבנית: זו אותה שמלה בדיוק
לקוחה: אולי אני אמדוד עוד אחת
זבנית: בבקשה, אני פותחת לך עוד אחת חדשה מהשקית.
לקוחה: לא, זה אותו דבר, אני רוצה לקחת
זבנית: בשמחה 0.7X בבקשה
לקוחה: אממממםםםםםם, אני אחשוב על זה , אעשה סיבוב....
זבנית: אני יכולה לארגן לך חצי מחיר
לקוחה: נהדר! אני אקח עוד אחת! אהבתי מאוד את זאת (מוציאה שמלה נוספת)
זבנית: בבקשה, גם היא קיימת בשלושה צבעים
*אחרי שהלקוחה עברה את אותו תהליך כמו עם הפריט הראשון, מדדה שלוש שמלות מאותו הצבע רק כדי לראות שהן שוות והשוותה אותן בפריסה על השולחן מבחינת אורך, רוחב וצבע, בשעה טובה הוחלט לקחת גם אותה.
זבנית: עשית בחירה טובה, זה יעלה לך 2X/2 בבקשה.
לקוחה: מה, אי אפשר הנחה?
זבנית: כבר נתתי לך את שתיהן בחצי מחיר
לקוחה: אבל קניתי הרבה
זבנית: מצטערת, זה המקסימום שאני יכולה לתת לך.
לקוחה: מה זה? זה יקר! ב*רשת המונית באיכות ירודה* אני מוצאת את זה ביותר זול!
זבנית: כן אבל אנחנו לא *רשת המונית באיכות ירודה*, אנחנו *שם המותג*
לקוחה: מי אתם בכלל?? מי בכלל מכיר את *עיוות מכוון של שם המותג*?? מה זה? זה בכלל סינטתי! מה זה המחירים האלה?!
זבנית: צר לי שאת מרגישה ככה, את מוזמנת ללכת ל*רשת המונית באיכות ירודה* ולבדוק את הסחורה שלהם
לקוחה: טוב טוב, באמת, חבל שלא הלכתי לשם באמת. כדאי מאוד שאהנה מהפריטים שהרגע רכשתי, זה עולה לי ביוקר!
אני רושמת לך צ'ק לעוד חודשיים....

כשאנחנו באים לקנות בחנות בגדים, יש לקחת בחשבון שלתוך המחיר של הבגד נכנסת עלות היצור, המשלוח, המכס, ההובלה, האפסנאי שמסדר את זה במחסן, הזבנית, החשמל, הארנונה, השכירות, המים, האוכל וכמובן שגם בעל העסק צריך להרוויח משהו. יש לכבד את כל האנשים האלה ותמיד לקחת בחשבון שכשאנחנו מתמקחים ויורדים במחיר, התשלום לכל אלה מתמעט, בד"כ בעל העסק לא יחסוך מפיו אלא מאחד מהשלבים הזוטרים יותר בשרשרת, כל עבודה מכבדת את בעליה וכמו שאנחנו לא מתווכחים עם הרופא שעושה לנו בדיקה פרטית, המיקוח על המחיר של השמלה שבאת לרכוש הוא נלוז לא פחות. המחיר לא נראה לך תואם את איכות הבגד? הניחי אותו בצד, ברכי את הזבנית לשלום ולכי ל*רשת המונית באיכות ירודה*. לא כל חנות היא שוק ולא תמיד יאה להתמקח. השמירה על פאסון היא גם השמירה על זכותו של כל אדם להרוויח את לחמו ביושר.