עילית 2015

שבוע האופנה העילית בפריז הצליח להוציא אותי מהתרדמת האופנתית בה אני שרויה בזמן האחרון. הצורה האמורפית שקיבלתי אחרי הלידה, העייפות והפליטות הצליחו להקהות את חושיי האופנתיים והגבילו אותי לברמודת-אמא, טישרטים גדולים ושיער מדובלל, אני אשכרה נראית כמו "אמא", ולא בקטע טוב.
מזל שיש אופנה עילית שהיא הדבר הכי רחוק מכל מה שמתממשק לחיים שלי ברמת היום יום ובסיבובי השופינג המועטים בקניוני השרון. היא גורמת לי לחלום ובכך להתרחק מהמציאות העגמומית הניבטת אליי במראה.

עם כל הכבוד לגאונותו של קארל לאגרפלד, הקולקציה שלו מתקשה לבדל את עצמה מקודמותיה; אותן הגזרות, אותם החומרים, אותן אלפי השעות שלוקח לאלפי התופרות לעבוד על 70+ האנסמבלים שהוא שולח למסלול, הפעם בתפאורה של קזינו... אדון לאגרפלד, זה ששמת קזינו מסביב לא אומר שאנחנו לא רואים שאלה אותם בגדים ששלחת בשנה שעברה, שובב קטן שכמותך. בכל מקרה, עדיין יפה, ומאוד אהבתי את האיפור בתצוגה, שפתיים אש, לחיים מודגשות ומצח גבוה

כריסטיאן דיור תחת פיקודו של רף סימונס הצעיר והבועט הציג קולקציה מרשימה עם מנעד רחב של גזרות וטקסטורות, גם אצלו אהבתי מאוד את השיער-איפור,הפעם האדום הוא בצלליות בעוד השפתיים נשארות בצבעים טבעיים, השיער חופשי ומשוחרר

שחקנית חדשה בתחום ההולך ומצטמק הזה היא אלברטה פרטי אהובתי משכבר הימים שמציגה לראשונה קולקציית אופנה עילית וגורמת לי להתאהב בכל אחד מהאנסמבלים שהיא מציגה. הם נראים כמו שילוב בין אמנות לאופנה בסגנון רומנטי הכל כך מזוהה עם המעצבת. זו קולקציית ביכורים נאותה, קלאסית ומלבבת, השואבת השראה מעיצוב הפנים של בנייני פריז העתיקים.

ואי אפשר לסגור פוסט קוטור בלי למצוא כמה שמלות כלה יפות:

דיור, שאנל, אלברטה פרטי

שימו לב למפתחי הצוואר ולנפחן של השמלות, על אף היותן שונות זו מזו בסגנון, מפתח הצוואר הצר שולט בכולן, מה שאומר שהעונה לא חושפים מרפסות ולא לובשים קצפות, לתשומת לבה של הכלה במדידות :)

יציבה על הקרקע

לפני כחצי שנה, כאשר קארל לאגרפלד הציג את קולקציית האופנה העילית שלו לקיץ 2014, הוא שלח 71 אנסמבלים של חליפות טוויד ושמלות שטיח אדום עשויות לעילא, כהרגלו בתצוגות התפירה העילית. אך אבוי! עולם האופנה רעש וגעש, שכן כל 71 אנסמבלים היו מאובזרים בנעלי ספורט! הדוגמניות קיפצו כאיילות קלילות ופוחזות במורד המסלול ומבקרי האופנה יישרו קו עם המעצב ובירכו את היוזמה הפמינסטית משהו, של שחרור כף הרגל הנשית, שהיא האיבר המעונה ביותר בגוף האדם באשר הוא.

החודשים נקפו, הזמן חלף ונראה כאילו נעלי הספורט היו קוריוז נחמד בשבוע האופנה העילית. רעיון אוונגרדי של מעצב אלמותי שיכול להרשות לעצמו הכל, אך לא כך הדבר. לאגרפלד הגאון יצר טרנד שמעונה לעונה הולך ותפס תאוצה ומופיע ביותר ויותר מסלולי תצוגות בשאר בירות האופנה העולמיות.

מעצבים כמו מארק ג'ייקובס בקו המשנה שלו Marc by Marc Jacobs ודונה קארן בקו המשנה שלה DKNY אימצו את הטרנד וחיבקו אותו בשתי ידיים, אבל הם לא הפתיעו אותי, שכן הסגנונות שלהם גם ככה מאוד ספורטיביים והיה זה אך טבעי להוסיף נעלי ספורט לרפרטואר. ההפתעה מבחינתי היתה כאשר ראיתי נעלי ספורט אצל ג'ורג'ו ארמאני בעל הקו האיטלקי הנקי, במותג המשנה שלו Emporio Armani ואצל קונסואלו קסטיליוני, המעצבת הראשית של מארני, שאמנם מרבה לאבזר בנעליים גסות אבל עדיין לא ראיתי ממנה נעליים שממש אפשר להגדיר כספורטיביות. לונדון אמנם עדיין לא יישרה קו, אבל את פריז מייצג בטרנד הזה קו המשנה של בית האופנה Chloè, See by Chloè.

See by Chloè, resort 2015

Rag&Bone, resort 2015

Marc by Marc Jacobs, resort 2015

DKNY, resort 2015

Emporio Armani, resort 2015

Marni, resort 2015

לי אישית יש שני חוקים בסיסיים בכל מה שנוגע לנעליים: נעלי ספורט הן לספורט ונעלי אצבע הן לים.

אז אמנם לא תראו אותי בחיים נועלת כפכפי הוייאנאס וכדומה ברחוב, במשרד או בכלל, גם לא בצחוק, אבל יש לי תחושה שטאבו נעלי הספורט הולך להישבר על ידי ובגדול בחורף הקרוב, במיוחד אם אני אצליח למצוא דגמים צבעוניים ומעניינים כמו אלה שנראו על מסלולי התצוגות לחורף 2015 בניו יורק:

DKNY, fall 2015

Marc by Marc Jacobs, fall 2015           

וכמובן כם דגמים מפוארים כמו אלו של שאנל לחורף הקרוב

Chanel, fall 2015

תזכורת לקולקציה שהציתה את הטרנד:

Chanel, Couture spring 2014

צבע לבן: פוסט קוטור אסקפיסטי

אחרי שחודשיים הבלוג שלי עמד שומם ונטוש, הגיע הזמן לפוסט חדש וחגיגי של אופנה עילית. כדי לתת קונטרה למצב, החלטתי להתמקד בצבע הלבן, הטהור, החגיגי והאופטימי, משמח לבב אנוש.
לא אלאה בסיפורים על כמויות קריסטלי סוורובסקי מובחרים שנתפרים ידנית אחד אחד לבדי יוקרה על ידי נשים צרפתיות על סף פנסיה, על מחירים מטורפים ועל אקסקלוסיביות ואמנות, אני מניחה שמי שעוקב אחרי הפוסטים שלי כבר יודע מה טומנת בחובה קולקציית קוטור אמיתית. אגש ישר לעניין:

אי אפשר לפתוח פוסט קוטור בלי קארל לאגרפלד. בקולקציה הענקית שלו לשאנל, הכולל לא פחות מ70 אנסמבלים ניתן לראות השפעות אימפריאליסטיות בגזרת החומרים שכללו בדי גובלן וצמר קשיחים שעוטרו ברקמות עדינות, לצד השפעות סגנון שנות ה80 שהתבאטו בשיער של הדוגמניות. לאגרפלד ממשיך כאן את קו הנוחות שלו כאשר הוא שולח את הדוגמניות למסלול בנעלי אצבע שטוחות עם קשירת סרטי סאטן סביב לקרסול.

Chanel

הקולקציה של ולנטינו הלכה עוד יותר רחוק אחורה בזמן לתקופת האימפריה הרומית והציגה פריטים בהשראת הטוגות ובגדי האצילים מהתקופה. גם כאן, כמו בקולקציה של שאנל, הדוגמניות נשלחו עם סנדלים שטוחות למסלול, האם אנחנו עדים פה למהפכה בתעשיית היופי? האם הולכים לעודד נשים ללכת עם נעליים נוחות? גם כאשר מדובר בשמלת קוטור בעשרות אלפי דולרים? אני בהחלט בעד!

Valentino

גם זוהיר מוראד אוהב לבן, הגזרות שלו מאוד מסחריות, הסטיילינג פונה היישר לשטיח האדום, שם עם השנים ביסס מוראד את מעמדו בתור מעצב מוביל ואהוב על ידי כוכבות כגון טיילור סוויפט, בלייק לייבלי, קתרין זיטה ג'ונס, ג'ניפר לופז ורבות וזוהרות אחרות

Zuhair Murad

גמבטיסטה ואלי הציג גזרות מאוד נשיות בסגנון שנות החמישים, חצאיות מידי רחבות ומתנתפנפות יצרו קונטרסט אל מול המותניים הצרות והחלק העליון הצמוד, המראה הושלם על ידי הסטיילינג הקליל בצורת מטפחות ראש ומשקפי שמש עגולות.

Giambattista Valli

כמובן שמלבד הלבן היו עוד הרבה צבעים, רעיונות וסגנונות אחרים, אתם מוזמנים להציץ בעמוד הפייסבוק שלי, אליו העלתי את כל התמונות שאספתי משבוע האופנה העילית בפריז.

והעיקר שיתהיה שגרה.

קוטור אביב 2014

אי שם בסוף שנת 1990 התבשרתי שאנחנו נוסעים לגור בישראל. מאחר שעד 1990 לא ממש נחשפנו, משפחתי ואני, לעולם שמחוץ לברית המועצות, לא ידענו מה מצפה לנו. כאשר אני בת השמונה התחלתי לארוז את דבריי למעבר המפחיד קיבלתי הוראה להשאיר את כל הצהעצועים מאחור ולקחת בובה אחת וחבילת טושים אחת. אז כך הגעתי בתחילת 91 לישראל, בעיצומה של מלחמת המפרץ עם גמד גומי קטן וחבילה של טושים.
בהיעדר אופציות לשעשוע, אני בת השמונה רוב היום ישבתי וציירתי נסיכות במחברת ירוקה קטנה שאמא שלי הביאה בשבילי. למעשה כל מה שאני זוכרת מהתקופה המזעזעת ההיא זה איך ישבתי וציירתי נסיכות, שתיים כל פעם, וכשהייתי רבה עם בת הדודה שלי הייתי כותבת את השם שלה מעל הפחות מוצלחת מבין השתיים. אני חושבת שהמחברת הירוקה ההיא עדיין איפשהו אצל אמא שלי.
אופנה עילית מבחינתי היא ההמשך הישיר של המחברת הירוקה ההיא, זה כאילו שמלבדי יש עוד אנשים עם מחברות ירוקות שבמקום לטחוב אותן בבוידעם ולשכוח מהן, הופכים את הנסיכות שלהם לאמיתיות, עם תחרה וקריסטלים נוצצים על השמלות, וכולן עוצרות נשימה.
הפעם פוסט הקוטור שלי מוקדש לשני מעצבים שבד"כ לא נכנסים לפוסטים שלי שכן עכשיו בעיניי הדגמים שלהם נראים לי בנאליים ודיי חוזרים על עצמם משנה לשנה, אבל אני יודעת שהרוסיה הקטנה והלומת המעבר שבתוכי אוהבת אותם ומאוד ורוצה לכתוב את השם שלה מעל ראשן של הדוגמניות המציגות אותם.

  Elie Saab

Photo: Yannnis Vlamos/Indigitalimages.Com

Zuhair Murad

Photo: Yannnis Vlamos/Indigitalimages.Com

עוד קצת קוטור - שאנל

היה אפשר לצפות מבלוגרית אופנה ותיקה (אפשר להגיד...) כמוני שתנצל את ימי החופש האחרונים לכתיבת פוסט חדש או לפחות להתחיל לעבוד על כזה. אך לא! אלה היו ארבע ימים אינטנסיביים במיוחד במרדף אחרי התעסוקה לילדה, בריכה, ים וחוות התוכים בכפר הס. רק במאמר מוסגר והכי סביר ובינוני שיש, אציין שאחרי הבילוי המשפחתי רצינו לשבת איפשהו ולאכול ביחד עם הזאטוטה וכל המסעדות היו מלאות עד אפס מקום, אז מי אמר שמעמד הביניים מקצץ בבילויים וקורס תחת הנטל?

בהיעד משהו מוכן וקונקרטי על שבוע האופנה המתחולל בניו יורק ובלונדון אחלוק איתכם רק את תצוגת הקוטור של שאנל, אשר הושמטה מהפוסט האחרון מפאת ריבוי תמונות.
לגזרות עצמן פחות התחברתי, חגורות עבות לא מדברות אליי מאז שנת 2000 בערך אבל אי אפשר שלא להתפעל מרמת הגימור של הפריטים. חיפשתי בגוגל טרנסלייט תרגום לעברית של המלה Worksmanship, כדי לנסות לתאר מה אני מחפשת בפריטי קוטור, מה שמצאתי היה "טיב העבודה" שלדעתי לא מתאר מספיק את מה שאני רוצה להגיד. אני מחפשת את עבודת הנמלים, את המספרים המפוצצים כגון 200 תופרות חיברו ידנית 50 אלף קריסטלים וזה לקח להן 180 שעות עבודה. אז הקולקציה הזו כמובן מלאה במספרים כאלה וברמה מושלמת של worksmanship.

Photo: Yannis Vlamos / InDigital | GoRunway

ממש קארל לאגרפלד במיטבו.

לא ברור לי איך האיש הזה מצליח ליצור 69 אאוטפיטים לתצוגת הקוטור, בעוד רוב המעצבים האחרים משחררים כ 20-30. אפילו אם יש לו 200 תופרות שמחברות מיליוני קריסטלים ידנית, עדיין, מדובר בכמות מטורפת של יצירות. 

הזמרת האהובה עליי, קארו אמרלד כתבה שיר נהדר על קארל לאגרפלד, השיר נקרא The Maestro, לא הצלחתי למצוא אותו בגרסה נורמאלית ביוטיוב, אז הנה לינק לכל האלבום  ממליצה בחום להקשיב לכולו, אבל אם אין לכם זמן, תקשיבו לשיר על המאסטרו.

חג שמח, שנה טובה, ותחזיקו מעמד עוד שני חגים לפנינו!

תפירה עילית חורף 2014

השבוע שלי נפתח בנימה אופטימית. זה לא שמשהו באמת מרגש קורה כרגע בחיי, אלא רק השבוע האחרון של החופש הגדול וחוסר האונים שהוא הביא איתו. התעוררתי בבוקר עם "עוד שבוע למנאייק" בראש ומצב רוח הרבה יותר אופטימי. שלא תבינו לא נכון, חולה על הילדה שלי, מטורפת עליה. אבל למה החופש הגדול הזה לא יכול להיות באוקטובר? שאפשר יהיה גם להיות בחוץ ולא רק עד 9:30, ולמה כזה ארוך? אני בטוחה שהרבה אמאהות פתחו את השבוע הזה בנימה אופטימית, ואין דבר יותר אופטימי מתצוגות הקוטור בפריז (מלפני חודש אמנם, אבל אתם סולחים לי) כדי להזכיר שיש חיים אחרי החופש, והם חורפיים ועשויים לעילא.

נתחיל דווקא בתצוגה של ז'אן פול גוטייה, שהיא כולה גירל פאוור, או ליתר דיוק קוגר פאוור, או כל חתול גדול וטורף אחר פאוור. הקולקציה נבנתה על קונספט האשה הטורפת, החתולית, חסרת הרחמים. על המסלול נראו אאוטפיטים המשלבים הדפסי נמר וברדלס עם הרבה שחור ומתכת, יש שיחשבו אפילו בצורה מוגזמת, אבל הקוטור נסוב סביב ההגזמה, שנותן לחלק מהאנסמבלים תחושה על גבול המיליטנטית

Jean Paul Gaultier

Photo: Yannis Vlamos / InDigital | GoRunway

מכאן לקאמבק אחרי 13 שנה של היעדרות ממסלולי הקוטור, ויקטור ורולף ההולנדים חזרו כדי לחגוג 20 שנה של עשיה משותפת בתצוגה קונספטואלית להפליא.
התצוגה החלה בזה ששני המעצבים יצאו לרחבה, התיישבו גב אל גב והחלו במדיטציה, וכך כל הדוגמניות, בסיום המסלול הצטרפו למעצבים. הקולקציה כולה מורכבת מפריטים ממשי שחור ופיסולי למדיי. הנפחים בסופו של המסלול כיסו את הדוגמניות הכורעות והקנו להן מראה של אבנים שחורות בגינת זן גדולה. היופי בקולקציה שעל אף השימוש בפריטים ככיסויי דוגמניות כשהן מתחפשות לחלוקי נחל, הבדגים עדיין נראו לבישים ומעניינים על המסלול.

Viktor & Rolf

אחד המעצבים מכסה את הדוגמנית בבגד אותו היא לובשת

Photo: Marcus Tondo / InDigital | GoRunway

בצד הרומנטי של הקוטור יש לנו כרגיל את אלכסיס מאביל שהושפע מציוריו של ג'ובאני בולדיני (שלא תגידו שהאופקים לא מתרחבים לכם), אשר נודע בזכות משיכות המכחול האקספרסיביות שלו וידוע בכינויו "אמן הסוויש". וכך גם בקולקציה של מאביל, רבים היו הסווישים, קווים נשיים ורומנטיים האופייניים לסוף המאה ה-19, צבעוניות פסטלית רכה עם מוטיבים שחורים.

Alexis Mabille

Photo: Alessandro Viero / InDigital | GoRunway 

ונחשו מי חזר אלינו מהחלל החיצון? ג'ורג'ו ארמאני. עם קולקציה חדשה ורומנטית שנקראת Nude בצבעי פודרה עדינים, תחרה והרבה עבודת נמלים קוטוריירית עם אבני סוורובסקי ופנינים שחוברו אחת אחת על גבי הבדים העדינים.

קולקציית קוטור קלאסית על כל גזרותיה וצבעיה, שזה מרענן אחרי רצף של קולקציות חלליות ורפטיליות שראינו מהמעצב משך כמה עונות.

Armni Privè

Photo: Marcus Tondo / InDigital | GoRunway

עוד קולקציה רומנטית יש לנו מג'מבטיסטה ואלי. והא יודע שצבעים ופרחים זה מה שהלקוחות שלו רוצות ממנו, וכל קולקציית קוטור הוא מספק להן את הסחורה. הקולקציה הורכבה משמלות קצרות ונפוחות ושמלות ארוכות ונשפכות עטירות רקמות ואפליקציות של פרחים ממשי.

 Giambattista Valli

Photo: Yannis Vlamos / InDigital | GoRunway

אין ספק שאת הקולקציה הכי מרשימה סיפקו מריה גרציה קיורי וריקרדו פיצ'ולי לולנטינו. במקום להתמקד בפריטים לערב הם הלכו דווקא על הלבשת יום יום, עם כמה שאפשר להיות יומיומי עם מעיל קשמיר עליו עבדו 550 שעות. קולקציה ממיטב החומרים, הרקמות והקריסטלים, הכילה לא פחות מ-56 אנסמבלים, כל אחד מפעים בדרכו. בעמוד הפייסבוק שלי תוכלו לראות עוד תמונות מרהיבות מהקולקציה.

Valentino

Photo: Yannis Vlamos / InDigital | GoRunway

תפירה עילית קיץ 2013

זה הזמן הזה בשנה, בו אני מביאה לכם את המיטב מתצוגות התפירה העילית בפריז.
כאן אפשר לראות אילו שמלות אנחנו נפגוש בארועי השטיח האדום בהוליווד, מה תלבשנה נשות מיליארדרים בארועי ההתרמה הפרטיים שלהן ועל מה אנחנו, פשוטות העם נמשיך לפנטז ולהגיד "תאכלס, לאן כבר הייתי הולכת עם זה?".
תאכלס.
אז על מה אנחנו נפנטז הפעם?
מה שאני תמיד מחפשת בכל קולקציית קוטור הוא הרעיון שהיה למעצב, ואיך הוא מתחבר לחומרים איתם הוא עובד ויוצר טקסטורה,אפקט או צורה מעניינים. יצא לי קצת אייל שני.
נו מילא.
ולענייננו
הנה הקולקציה של ארמאני פריווה:

Armani Privè

Photo: Marcus Tondo / InDigitalteam | GoRunway

 

דבר המעצב: קולקציה בהשפעה מזרח תיכונית אה-לה אלאדין מלך בבל עם קישוטי ראש המזכירים בצורתם את הטרבוש.

מה אהבתי: מה שאני תמיד אוהבת בקולקציות הקוטור של ארמאני, מכנסיים. מלבד המכנסיים אהבתי גם את הטקסטורות, הפרטים הקטנים והבדים המבריקים שנראים עשירים ויוקרתיים, וזה קשה כשאתה בד מבריק.

 

הקולקציה של מאיזון מרטין מרג'לה

Maison Martin Margiela

Alessandro Garofalo / InDigitalteam | GoRunway

 

דבר המעצב: כלום. בית האופנה הזה שומר בסודיות על זהות המעצבים האחראים על היצירות. כפי שניתן לראות, גם זהות הדוגמניות נשמרה במקרה הזה בסוד.

מה דעתי: זו הקולקציה השניה של בית מרג'לה על מסלול הקוטור ואני מתחילה לחבב את הסגנון. בין חליפות המכנסיים של ארמאני לשמלות המפוארות של ולנטינו נחמד למצוא אסתטיקה קצת שונה שמצליחה לשלב בין גזרות שמרניות פחות תוך כדי שמירה על רמת ביצוע הראויה לשבוע האופנה העילית בפריז.

 

 עוד קוטורייה טרי הוא רף סימונס לכריסטיאן דיור:

 

Christian Dior

Photo: Marcus Tondo / InDigitalteam | GoRunway

 

דבר המעצב: העונה סימונס חיפש בהיסטוריה של כריסטיאן דיור נקודות של דמיון לאופיו שלו ומצא חיבה עזה לאביב. ביומניו של דיור, סימונס מצא תיאורים ארוכים על הגן האהוב עליו, על הפרחים אותם הוא מגדל בו וכמה שהוא אוהב להירגע בו וליהנות מפרי עמלו. הוא יצר את הקולקציה הכי אביבית שיכל לחשוב עליה. החל מבחירת גן פורח כתפאורה שלו, דרך שילוב אלמנטים פרחוניים בדגמים ועד השימוש בפלטת הצבעים המלאה של האביב, החל מתכלת של שמיים ועד לילות אביביים זרועי כובים בשמיים נקיים.

מה אהבתי: את הקלילות, את הקריצה לשנות השלושים - ארבעים דרך האיפור והשיער וכמובן הדיוק והטקסטורה שאפשר למצוא בכל קולקציית קוטור ראויה לשמה.

 

לעומתו, שועל ותיק יותר בזירת הקוטור, ג'מבטיסטה ואלי:

 

Giambattista Valli

Photo: Marcus Tondo/Indigitalteam I GoRunway

 

 

 







דבר המעצב: ואלי חושב רק על הלקוחות שלו כשהוא מעצב. הוא פונה לקבוצת גיל של 28-38 וכך הוא גם מעצב. הוא נשען על ההיסטוריה האמנותית העשירה של איטליה, ארץ מוצאו ומתחמן אותה לכדי דגמים עכשוויים עם טוויסט קלאסי, משלב טקסטורות פרחונית ועשירות ותחרה.

מה אהבתי: את המסחריות המרעננת שואלי מספק כל פעם מחדש בשבוע האופנה. אני בקלות יכולה לראות כמה וכמה כוכבות הוליוודיות צעירות מופיעות על השטיח האדום בכל אחת מהשמלות שראיתי וקוטפת תשבוחות ולייקים באתרי רכילות וסטייל בכל רחבי הגלובוס.

 

ואיך אפשר בלי שאנל של קארל לאגרפלד:

 

Chanel

Photo: Marcus Tondo/Indigitalteam I GoRunway

 

דבר המעצב: הקולקציה הוצגה על רקע יער בווארי שהובא לפאלאיס רויאל בפריז עץ עץ ונבנה על מנת להמחיש את הרומנטיקה הקסומה והמכשפת אותה ביקש המעצב לשדר דרך הקולקציה.

מה אהבתי: את התחרה, הטוויד והקריסטלים בכל מקום. החל ממחליפות הטוויד הלבנות בעלות הכתפיים המרובעות ועד שמלות הערב. הפרחים שעל השמלה מימין נרקמו מחרוזי קריסטל בעבודת יד אחד אחד, נוצות היען עברו טיפול בקיטור ושולבו עם מכנסי עור כניגוד מוחלט שיוצר הרמוניה מושלמת. כמובן שמתוך קולקציה של 67 אנסמבלים לא כל פריט בעיניי יצא לו יהלום, אבל הסך הכל יצא פשוט קסום

 

 

אחרון חביב, ולנטינו:

 

Valentino

Photo: Marcus Tondo / InDigitalteam | GoRunway

 

דבר המעצב: מריה גרציה קיורי ופיירפאולו פיצ'ולי החליטו השנה, במקום לדבר על השראה, לדבר על מספרים. למוזמנים לתצוגה חיכו על הכסאות טבלאות שכללו פירוט מדוייק של כמה זמן לקח לעבוד על כל שמלה בקולקציה. השיאנית היא שמלת שכבות אורגנזה פרחונית שלקח 850 שעות ליצור בעבודת יד, שמלות אחרי עם מספרים "פחות מרשימים" כמו 500 שעות.

מה אהבתי: את הקולקציה. אין מה להרחיב.

 

 







תפירה עילית חורף 2013

בבואו של ארמאני לעצב קולקציית תפירה עילית, בראשו מצטיירת תמיד אותה התמונה. פוטוריסטית, חללית, קרה ומבריקה. וגם הפעם זה היה מספיק כדי להכנס לפנתיאון הגדולים שלי. לאלו מכם שעוקבים אחרי הפוסטים שלי בקביעות יותר משנה, זכורה גם הקולקציה הקודמת בפירה עילית של ארמאני, כולה עתידנית ולטאתית שכזו.
גם בקולקציה הזו יש שיתוף פעולה יפה עם המילינר פיליפ טרייסי שאחראי לכובעים ולקישוטי הראש הנפלאים.
אהבתי במיוחד את מעיל הזוהר הצפוני (שם שאני המצאתי לו) הארוך בשילוב מכנסי הקטיפה הרפויים ואת אווירת "מלכת הכוכבים" הכללית של הקולקציה.

Armani Privè

Photo: Yannis Vlamos / GoRunway.com

Armani Privè
Photo: Gianni Pucci / GoRunway.com

הקולקציה של גוטייה, מהסולידיות שברפרטואר שלו, כך יצא, מבוססת על הלבשת גברים, וליתר דיוק, על הסמוקינג. מספר וריאציות של הסמוקינג, מובנות ומופשטות כאחד הוצגו על המסלול תוך הפגנת הידע הרב של גוטייה בקונסטרוקציה ללא רבב. בהמשך, הקולקציה התפתחה לצבעים יותר נועזים, זהב עשיר ודוגמאות מודפסות, קיבלו במה גם המחוכים הנוקשים שכל כך מזוהים עם גוטייה. אם אינני טועה, בסיבוב ההופעות האחרון שלה, מדונה לבשה מחוך מהקולקציה הנ"ל.

כרגיל בתצוגות של גוטייה ניתן לראות הרבה דרמה, מוחצנות ואנדריי פז'יץ' אחד בהרבה וריאציות שונות.

Jean Paul Gaultier

Photo: Yannis Vlamos / GoRunway.com

מריה גרציה קיורי ופייר פאולו פיצ'ולי הם אמני הקוטור של בית ולנטינו. הקולקציה שיצאה תחת ידם דומה לממלכות קסומות ומדהימות פרי מוחו הקודר של סופר פנטזיה, סטייל "משחקי הכס". בקולקציה הזו הצמד בחר להתרחק מהאדום הכל כך מזוהה עם בית האופנה והלכו על גוונים של כחול עז וצבעי פסטל וורודים כקונטרסט. ההשראה היתה אופנת המאה ה19, הבוהמייה הדקדנטית, הרומנטית והנהנתנית של מערב אירופה בתקופה ההיא. הרבה תחרה, קשמיר, משי ובדים יוקרתיים בגזרות כמעט מלכותיות. ואם נחזור רגע למשחקי הכס, לפחות חצי קולקציה הייתי מלהקת לתפקידים הראשייים בסדרה.

Valentino

Photo: Alessandro Viero / GoRunway.com

ולסיום הרשו לי לקנח בגברת אוליאנה סרגיינקו.

כפי שכבר ציינתי, האופנה העילית היא כוכב שעם הזמן הולך ודועך בשמי תעשיית האופנה ומפנה את מקומו לאופנה להמונים שהולכלת ותופסת תאוצה אקספוננציאלית בשנים האחרונות. לכן כל פעם שעולה קוטורייה חדש עם קולקציה בשבוע האופנה העילית בפריז, קשה שלא לפרגן. והפעם זאת אוליאנה.

הגברת סרגיינקו, דוגמנית בעבר ומעצבת אופנה בהווה כבה הציגה קולקציה או שתיים תחת ידה, אבל זו היא הפעם הראשונה בשבילה על מסלול הקוטור. היא התחילה את דרכה בתור דוגמנית, עם הזמן הפכה לצלמת, נישאה למיליארדר רוסי, טייקון בתחום הביטוח, מה שעזר לה מאוד לפתח תחביב חדש, אספנית קוטור. איך בא לי להיות אספנית קוטור... בכל מקרה, היא אושיית אופנה רוסית בעלת סגנון ייחודי ונשי במיוחד, מובילת טרנדים וכותבת בלוג.

בקולקציית הביכורים שלה היא הציגה פריטים בהשפעה רוסית מיליטנטית אשר פוגשת את בנות הכפר והמטריושקות הרוסיות על שלל הקישוטים שלהן. כיאה לאסתטיקה שלה (סריג קשמיר תחוב בחצאית רחבה בגזרה גבוהה) הקולקציה עוצבה בצלמה. הצבע הדומיננטי היה ללא ספק האדום וההשפעות הרוסיות היו בולטות לעין. יריית פתיחה נאותה לקריירה של מעצבת מתחילה, במיוחד בתחום הקוטור. אני אישית מקווה לראות ממנה עוד קולקציות בעונות הבאות.

Ulyana Sergeenko

Photo: Gianni Pucci / GoRunway.com

וזאת האשה שמאחורי השם, כפי שצולמה בכניסה לתצוגה של דיור באביב האחרון

Ulyana Sergeenko

  Photo by Easy Fashion Fred