שולפת ציפורניים

הפוסט הזה כבר מזמן היה אצלי בקנה, כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב על זה והגיע הזמן שהוא ייכתב. אני רוצה לכתוב על ציפורניים, או יותר נכון על לק.

לק לציפורניים... כמה כבר אפשר לכתוב על התכשיר הזה ומה כבר אפשר להגיד עליו?

לק לציפורניים הוא הרבה יותר מסתם צבע הנמרח על קצות האצבעות ונשאר לדעוך שם עד אשר יתקלף כליל. לק, גבירותיי ורבותיי, הוא משפר מצברוח רב עונתי, ואני אסביר; עלית במשקל? הג'ינס לא נסגר עלייך? באסה תהומית! הלק, חברך הטוב, תמיד ייראה עלייך מצויין, גם אם עלית וגם אם ירדת במשקל! 

את בהריון? נראית כמו לוויתן? מרגישה הכל חוץ מסקסית? לק אדום ועסיתי על הציפורניים יגרום לך להרגיש מטופחת ונחשקת, ואת אפילו יכולה למרוח אותו יום לפני הלידה, כשכבר אין לך כוח לכלום ולאף אחד.

לק, בניגוד לתכשיט, בגד, אביזר אופנה או איפור, עולה פחות, אז תמיד אפשר להתחדש, גם אם הגזמת עם הקניות בבלק פריידיי. לק הוא חבר! שימו "לק" בקלפי!

מי שמכיר אותי, או יותר נכון חבר שלי בפייסבוק/עוקב אחריי באינסטגרם, יודע שאני מחליפה לק כל שבוע ואוהבת להשאר קשובה לטרנדים, במידת ההתאמה שלהם לטעמי האישי. 

כבר שנתיים שלא עשיתי מניקור/פדיקור אצל אצל מישהי מקצועית, כי אני פשוט אוהבת לעשות לבד בבית.

אז כמובן לפני שנמרח לק צריך לשמור על עור הידיים מטופח כל הזמן; למרוח קרם ידיים, לשייף ציפורניים, לא להזניח לק מתקלף (זה ה"לא" הכי גדול) ולהקפיד עד מריחת בסיס לפני שמתחילים לעבוד.

אוסף הלקים שלי מונה כחמישים צבעים (אולי יותר, אני לא סופרת) כאשר יש הפרדה ברורה אילו צבעים אני מורחת בקיץ ואילו בחורף.

הפעם אתמקד בחורף:

הצבעים של חורף 2015 ע"פ מעצבי העל: ורוד ניוד, אפור קר ואפור חם

לוריאל קולור ריש 205, פופה 28, לוריאל קולור ריש 604

הצבעים הנ"ל הופיעו פעמים רבות על מסלולי התצוגות לחורף הנוכחי ונחשבים לטרנד החם של העונה. אליי אישית הם פחות מדברים שכן אני חיוורת כל השנה, במיוחד בחורף, ואם יש משהו שאני לא רוצה על הציפורניים שלי, זה עוד חיוורון. אבל כפי שאתם רואים, הצבעים האלה נרכשו על ידי, שכן אני לא פוסלת מראש שום דבר, וכל הנכתב לעיל נכתב מניסיון אישי בלבד.

הצבעים של חורף 2015 ע"פ מעצבי העל 2: בדיל וזהב

מייבילין קולוראמה 201 ו 300

צבע הבדיל (הימני) יותר מדבר אליי מבין השניים ולו רק כי הוא כהה יותר. הגימור המתכתי נותן אשליה של ציפורני מתכת וזה דיי מגניב.

הצבעים של חורף 2015 ע"ל מעצבי העל 3: שזיף

בורז'ואה 12 וגייד 474 דובדבן שחור

כאן אנחנו כבר מדברים על צבעים שיותר מדברים אליי, שמי שזוכרת, היו מאוד פופלאריים בסוף שנות ה90' (כן, אני כזאת זקנה) וחוזרים בקאמבק מטורף לשלוט בפלטת הצבעים של החורף הנוכחי

הצבעים של חורף 2015 ע"פ שומרת על פאסון: סגלגלים מתכתיים

אסי sexy divide ו jamaica me crazy

שני החמודים האלה נרכשו בדיוטי פרי והם מלאים במדבקות שאי אפשר לקלף וזה נורא מעצבן אותי כי התמונה לא נראית טוב, אבל הצבעים הם תענוג צרוף. לא רואים בתמונה אבל בשניהם יש מרכיב בלינג בלינג מנצנץ מעודן מה שנותן לצבע מראה מתכתי כמעה וזה נראה מעולה על צריפורניים באורך קצר עד בינוני

הצבעים של חורף 2015 ע"פ שומרת על פאסון 2: כחולים

אסי mezmerised ובורז'ואה 23 in the navy

אין כמו המראה הנקרוטי של הכחול על ציפורן יפה ומטופחת, מצד אחד נקרוטי, מצד שני מטופח. הכחול היה מבחינתי מחוץ לתחום, ביחד עם האפור והירוק עד לפני שניה, בגלל הקונוטציות הרקובות שהוא העלה בי כשזה נוגע לציפורניים, אבל השתחררתי מהפיקסציה המוזרה שלי לורודים ואדומים ועולם שלם וכחול נפתח בפניי, מאז לא הבטתי שוב לאחור.

הצבע הכי נצחי שאף אוסף לקים לא שלם בלעדיו: אדום חזק

לוריאל קולור ריש 401

בכל עונה, הלק האדום נראה טוב על הציפורניים, מאז בערך שהמציאו את הלק לציפורניים לפני 5000 שנה בסין העתיקה (נכון שלא ידעתם???), מתאים לכל גוון עור ולכל מצב. עם לק אדום, אף פעם אי אפשר לטעות.

אז אחרי שדיברנו על צבעים, בואו נדבר על איכויות. 

אבל קודם, הבהרה: כל הלקים נרכשו על ידי, לא קיבלתי אותם ממשרדי יח"צ, אין לי אג'נדה לא בעד ולא נגד אף אחד מהמותגים, יש לי באוסף מותגים נוספים, אך הם לא הוצגו כאן כי הם לא עומדים בסטנדרטים שלי, טאף לק. כל הצבעים נוסו על ידי במריחה כפולה על שכבה אחת של בסיס של OPI וגימור של TOP COAT גם הוא של OPI.

מקום 5:

COLORAMA של מייבילין:

יתרונות - מבחר של הרבה צבעים ואפקטים, מחיר זול יחסית של כ20 ש"ח לא במבצע

חסרונות- מברשת לא נוחה, חיים קצרים, מתחיל להתקלף תוך מספר ימים

ציון כולל - 3/5

מקום 4:

פופה

יתרונות - בקבוק קטן, מה שאומר שהצבע שבחרת לא יתייבש וייקרש אצלך במגירה במך שנים לפני שתסיימי אותו, מבחר עשיר של צבעים, מברשת נוחה אך ידי האחיזה עבה מדיי לטעמי. מחיר סביר של כ 20 ש"ח

חסרונות - אורך חיים בינוני, קילופים התגלו לאחר מספר ימים

ציון כולל - 3.5/5

מקום 3:

גייד:

יתרונות - מבחר מאוד יפה של צבעים, המחיר לבקבוקון הוא 50 ש"ח אבל תמיד יש מבצעים שווים, כך שמעולם לא יצא לי לרכוש אותו במחיר מלא, מברשת רחבה ושטוחה, מה שלא היה להם פעם, הנוסחה החדשה מחזיקה מעמד יפה, אך עדיין לא סוגרת שבוע ללא קילופים

חסרונות - יש עוד מקום לשיפור באורך החיים

ציון כולל - 4/5

לוריאל קולור ריש:

יתרונות - בקבוקון קטן, מספיק למספר מצומצם של פעמים, לא צריך לשבת ולהתייבש במגירה, מגוון צבעים עשיר, מברשת וידית אחיזה נוחות. כמעט תמיד במבצע, 20 ש"ח לבקבוקון
חסרונות - לא סוגר שבוע

ציון כולל - 4/5

מקום 2:

אסי וOPI

יתרונות - שני המותגים מציעים מגוון רחב מאוד של צבעים כמו גם אוספים עונתיים בהשראת ארועים תרבותיים מגוונים. למרות המחיר היקר של שני המותגים (מעל 60ש"ח לבקבוקון) תמיד אפשר למצוא באיביי דילים מצויינים. לשני המותגים מברשות נוחות, ידיות אחיזה נוחות ואורך חיים של שבוע ללא קילופים

חסרון - המחיר, אני לא אוהבת לחכות חודש למשלוח מהונג קונג

ציון כולל - 4.5/5

מקום 1:

בורז'ואה סדרת 1Seconde 

יתרונות - המכחול וידית האחיזה הכי נוחים מכל הנבדקים, מברשת שטוחה ורחבה עם סיבים קצרים וידית אחיזה ארוכה ודקה, ממש כמו להחזיק עפרון. צבע הבקבוק הוא בדיוק הצבע שתראי על הציפורניים, אין הפתעות, אורך חיים של שבוע ללא קילופים, צבעים חזקים שתמיד תופסים את המבט. המחיר הוא 45 ש"ח לבקבוק, עד היום נרכש רק במבצע.

חסרון - יש אולי עשרה צבעים בסדרה הזאת, אני רוצה עוד!

ציון כולל- 5/5

מקווה שהמדריך עזר לכן, תשתמשו בו בחוכמה ובערבון מוגבל.

אג'נדה: זה לא מחלה

עכשיו, כשעונת התצוגות ירדה מהכותרות וההמתנה לעונה הבאה החלה, אפשר להתפנות לזוטות ולהתעסק קצת באג'נדה.
אולי זהו הריוני השני אשר כבר בשיאו, אולי הגיל המופלג או שבאמת הנושא לאחרונה מציף את הפיד שלי מכל מיני כיוונים, אבל רציתי לדבר קצת על נשים בגיל הפוריות ושוק העבודה.
לפני כמה שבועות נתקלתי בטור דעה של אשה שקראה לעצמה "אפרת", בעל הכותרת השנויה במחלוקת "מחפשות עבודה בהריון? פשוט תשקרו", בו היא קודם כל פותחת בזה שהיא עובדת מצויינת עם הוכחות אבל היא לא הצליחה למצוא עבודה כאשר מצאה עצמה מובטלת בתחילת ההריון.
זמן מה לאחר מכן הצורפת לעמוד הפייסבוק הטרנדי יולדת וכבר עובדת שנכון לרגע זה יש לו כמעט 37 אלף עוקבים. אין ספק שנושא ההריון והסימביוזה הבעייתית שלו עם שוק העבודה זה נושא מאוד פופלרי היום ובעצם, מאז ומתמיד.
כמובן שאם לשפוט על פי התגובות למאמרים סטייל זה של "אפרת", דעת הקהל היא לרוב לרעת האשה. תגובות סטייל "אני לא מוכן להעסיק נשים בגיל הפריון" וכדומה הן שגרתיות ולא מפתיעות, יש מין דעה רווחת כזו של או שנשים נכנסות להריון כדי לעקוץ את המעסיק, או שאם נכנסת להריון, אל לך להלין ששוק העבודה עויין, כי הרי תיעדרי לתקופה של מינימום שלושה חודשים, אם לא יותר, ברוב חוצפתך, וכל זאת על חשבון המעסיק הנעשק והמסכן, שאם לשפוט על פי התגובות, משלם לך את דמי הלידה מכיסו הפרטי על חשבון ארוחת הערב שלו.
לא אכנס עכשיו על תפקידה של החקיקה בעניין הזה, תקציבי הרווחה או "אז מי ישלם???" הבנאליים והטחונים עד דק, אינני פוליטיקאית (למרות שע"פ הכותרות האחרונות אולי כדאי שאהיה) לא בעלת אינטרס, ותודה רבה, גם לא מובטלת.
עזבו את עניין הקריירה, ההגשמה העצמית, רמת הסיפוק והעניין בעבודה ושאלת "משרת האם" שתבוא אחריה.
אני רק רוצה לעמוד על נקודה אחת: לכל הריון יש גם אבא. גבר בעל שאיפות אימפריאליסטיות של המשכיות, מישהו שרוצה ילדים משלו, לא הכריחו אותו, הוא התחתן והקים בית עם אשתו כדי להקים משפחה ולגדל אותה בנחת. הוא רוצה לעמיד צאצאים, להיות גאה בהם, שיהיו דומים לו, שבבגרותם יוכל גם לסמוך עליהם שיהיו לצידו כאשר הוא על ערש דוויי. גבר, שכאשר מועד הלידה יגיע ישאר בבית עם בת זוגו בממוצע שבוע, שבסופי שבוע יקום להאכיל את הצאצא האהוב שלו, שעם לידתו יגלה את הצד הרך והאבהי שלו, וכשיחזור הביתה אחרי שעת ההשכבה, יאכל את עצמו מבפנים על כך שהוא לא ראה אותו כל השבוע. גבר, והנה מגיעה הפואנטה, שהמשכורת שלו לבדה לא מספיקה כדי לכלכל משפחה בעלת יותר משתי נפשות. אתם הבנתם את זה, גברים? אמנם אנחנו אלה שסובלות מבחילות, הופכות למפלצות עצבניות והורמונאליות, עוברות בדיקות פולשניום ולבסוף יולדות את צאצאיכם, כי ככה הטבע ברא אותנו, אתם צריכים אותו כדי לעזור בפרנסה, כך על פי כל מאמר או כתבה או תחקיר שבוצע בנושא יוקר המחיה בחמש עשרה השנים האחרונות. וזה כבר מזמן לא נחלתם של אמנים ופילוסופים, שהעובדה שבחרו לעסוק בתחומים שמעניינים אותם דנה אותם לחיי עוני, זו נחלתם של כולנו, אפילו מהנדסים ומתכנתים. היום צריך שתי משכורות כדי לכלכל משפחה.
אז מה יש לנו כאן? מצד אחד אתם צריכים אותנו כדי להגשים את פנטזיות ההמשכיות שלכם, מצד שני אתם צריכים אותנו כדי לשרוד, מצד שלישי אנחנו המפלצות שנכנסות להריון (מרוח הקודש?) כדי לסחוט מעסיקים מסכנים שכורעים תחת הלחץ.
הפתרון שלי הוא כזה, וזרמו איתי: חוק שמאפשר רק למי שהכנסתו החודשית הבלעדית של אחד מבני הזוג עומדת על 20 אלף שקל נטו מינימום. תחשבו על זה, איזה אוכלוסיה משובחת תהיה כאן עשרים שנה מכניסתו של חוק כזה, רק עשירים יוכלו להתרבות, מעמד הביניים יזדקן וייכחד, הם יוכלו לעבוד עד גיל הפרישה בלי לצאת לחופשות לידה, בלי להפסיד ימי עבודה על וירוסים וחופשים, נהיה דור של עובדים חרוצים ומסורים, עד שניכחד, ואז יהיה דור חדש של עובדים חסרי משפחות עד שישאר פה קומץ קטן ואיכותי עשיר מאוד של אנשים, כולם מעסיקים ואז נראה מי יעבוד בשבילם, זו כבר תהיה בעיה של אנשים שיחיו פה אחרי שאני אמות בשיבה טובה, אז מה אכפת לי.
הריון הוא שלב חולף, ואפילו אם חלילה נגזרת על האשה ההרה תקופה של שמירת הריון, זה לא יגרע מהיכולות המקצועיות שלה. אשה, מלבד היותה רחם עם רגליים היא גם עו"ד/מעצבת/ מנהלת פרוייקטים / נציגת שירות לקוחות או כל מקצוע אחר וכל שאיפה קרייריסטית שלה לגיטימית בדיוק כמו זו של הגבר אשר בבוא היום יכניס אותה להריון. היא לא מחפשת מעסיק לעשוק אותו, הריון זה תהליך קשה ומייגע, שלא לדבר על מה שקורה אחריו, ואשה צריכה להיות חולה בנפשה כדי לעבור את כל זה בעבור כמה גרושים.
הפניית האצבע המאשימה כלפי הנשים היא צביעות מכוערת, טיפשות ועיוורון. אשה בגיל הפוריות היא בדיוק כמו בעלה, מאחורי כל הריון עומד תא זרע שנפלט מאשכיו של מישהו, בעל שאיפות אימפריאליסטיות, שרוצה דור המשך, ואפילו שהוא לא עשיר כקורח, עדיין מגיע לו להיות אבא. כשמעסיק פוטנציאלי לוקח בחשבון את פוריותה של מועמדת לתפקיד מסויים וגם אם הוא לא אומרת את זה במפורש, מפלה אותה בשל כך, הוא עושה עוול גם לבן הזוג שלה (או בת הזוג, אנחנו לא מפלים פה בבלוג הזה) ולכל גבר בעל שאיפות להתרבות ואינו מרוויח 20 אלף שקל נטו בחודש.
אל תכניסו לנו את השיקול הכלכלי בבחירת בן הזוג, אתם רק תפסידו מזה.

שבוע האופנה בפריז: קיץ 2015

בדרך כלל אני לא מציינת חגים לא לי. לא גדלתי בארה"ב ולכן חגים כמו האלווין שחלף זה לא מכבר לא ממש מרגשים אותי. הפעם, פשוט, האלווין התלבש לי יופי על הפוסט של פריז, הנושא של הפוסט הוא מסיבת התחפושות של מסלולי פריז. הרשו לי להתעלם מהסטייל הפריזאי הבלתי מעורער, מעצבי האופנה המיתולוגיים שכבודם במקומו מונח, הימורי השטיח האדום והטרנדים לקיץ הבא. הפעם אני מתמקדת בשלושה מעצבים, שתיים יפניות ואחד בריטי משיגנע.

גארת' פיו לא עושה טרנדים, הוא גם לא עושה חורף/קיץ, יש לו קהל לקוחות מאוד מסויים ובעיקר אמת פנימית גדולה וחזקה, שהאופנה שלו היא קודם כל אמנות.
בניגוד להשראות החייזריות שראינו ממנו בשנים האחרונות, הפעם הוא בחר במקור השראה מאוד ארצי, אפל. תרבות הוודו והכתות היוו השראה לקולקציה הנוכחית שלו, שכמובן הוצגה בשחור ולבן באופן כמעט בלעדי. הצפיה בתמונות מעוררת שילוב של פליאה וחוסר נוחות.

 פנטגראם עם פאייטים, שק יוטה וקרעי שיפון משי

 צדודיות חזקות עם פנטגראם

 החלק הכי מלחיץ בקולקציה

Gareth Pugh

ג'וניה ואטאנאבה, למותג הנושא את שמה, עיצבה קולקציה בהשראת התפיסה הפוטוריסטית של תחילת המאה הקודמת. האישה העתידנית, לובשת הפרספקס והפלקסי. האנסמבלים שלה הזכירו לי קצת את קנדינסקי, קצת את פייט מונדריאן וקצת אופ ארט. באופן כללי, קישוטי הראש מצליחים לשטח את פני הדוגמניות לדו מימד ונראים כמו קולאז'ים מגזרי נייר

 Junya Watanabe

הקולקציה האחרונה במסיבת ההאלווין הזו היא של ריי קאוואקובו לקום דו גארסון, בהשראת ורדים ודם. קולקציה אדומה לחלוטין, בה האדום בא לידי ביטוי בטקסטורות ונפחים שונים, גם כאן יש ניחוח של אוואנגארד מהמאה הקודמת.

Comme des Garçons

שבוע האופנה במילאנו: קיץ 2015

מילאנו - תמונות שעושות חשק לשופינג. שבוע האופנה שאני אישית הכי מתחברת אליו, הכי מסחרי, הכי לא קונספטואלי, הכי פונה לצרכנית ולא לעורכת האופנה, שבוע האופנה של הקניינים.
הסגנון של שבוע האופנה הזה מתחלק מבחינתי לשני סגנונות עיקריים, הרומנטי - קלאסי והמודרני. שני הסגנונות מומלצים לאימוץ, ואפילו מומלץ לערבב בניהם. אז למה אני מתכוונת?
להלן דגימות מהקולקציות הרומנטיות (כאלה שכל כלה עתידית צריכה לשים לב אליהן):

Alberta Ferretti

 Blumarine

Luisa Beccaria

קולקציות אולטרא נשיות שההדפסים הפרחוניים שולטים בהן, גזרות רומנטיות ורחוקות מהגוף וצבעי פסטל, ניוד ולבן צחור הם הדומיננטיים בפלטת הצבעים שלהן

מצד שני ניצבות הקולקציות המודרניות, הצבעוניות והטרנדיות יותר, שמתאפיינות יותר כאמור, בצבעים נועזים יותר, הדפסים אבסטרקטיים מחד ומאוד גרפיים מאידך, אלה קולציות חזקות גם בתחום האקססוריז.

 Antonio Marras

Fendi

Giorgio Armani 

 Gucci

Prada

Marni

בתקווה רבה שרשתות האופנה ההמוניות ישכילו להעתיק את הטרנדים הנכונים ממילאנו, מאחלת לכולם חזל"ש שמח!

שבוע האופנה בלונדון: קיץ 2015

פעם, ממש מזמן, כשהייתי תיכוניסטית, ממש שנאתי איך שלק נראה על הציפורניים ברגליים. זה תמיד היה נראה לי ביזארי, כאילו מישהי הולכת לאכול עם כפות הרגליים, זה נראה לי לערבב שמחה בשמחה, לא הגיוני, לא מתקבל על הדעת.
במשך שנים ארוכות לא מרחתי לק על בהונות רגליי וסלדתי ממי שעשתה את זה. אפילו בזמן שהותי במילאנו לא נשברתי, ניסיתי פעם אחת ושם זה נגמר, פשוט לא אהבתי את איך שזה נראה.
הכל השתנה כששבתי לישראל, בה 80% מהזמן חם ונשים יכולות ללכת עם נעליים פתוחות. פתאום טיפוח כף הרגל קסם לי, וגיליתי את נפלאות הפדיקור, ומאז אנחנו חברים הכי טובים, ואני אפילו עושה פדיקור בבית!
אותו סיפור קורה לי עכשיו עם נעלי ספורט. פעם חשבתי שנעלי ספורט זה רק לחדר כושר, מי שנועל אותן מחוץ למסגרות המיועדות לכך עורר אצלי סלידה אופנתית, כאילו לא משקיע, לא אכפת לו איך הוא/היא נראה/ת, עד אותה קולקציה מכוננת של שאנל בשבוע האופנה העילית לפני שנה וחצי.
כבר בניו יורק ראיתי שכל קולקציה שהציגה נעלי ספורט מצאה חן בעיניי, השילוב של העילאי עם הספורטיבי נראה לי עכשיו מקסים וקליל ואני מחכה כבר שיתקרר טיפה כדי שאוכל לאמץ את הטרנד.

תראו איזה מקסימים ברברי, לא רק שהם הלכו על טרנד נעלי הספורט ובגדול, הם עשו אותן צבעוניות וכיפיות, הם גם הכניסו את סנדלי הנוחות למשחק, ולמרות שהדעות לגביהן חלוקות (יש נשים שנעליים כאלה מזכירות להן נעלי ילדים), אצלי הן כבר בווישליסט לשנה הבאה.

Burberry Prorsum

אבל בכל זאת, חברות וחברים, מדובר בלונדון, וכמות נעלי הספורט על המסלולים שם היתה בהחלט קטנה יותר מאשר בניו יורק.

מה שכרגיל היה הרבה אלו ההדפסים, ואיך אפשר שלא להזכיר בעניין הזה את שתי אהובותיי הולי פלטון ומארי קטרנצו.

הראשונה הוציאה קולקציה גאומטרית פרחונית עם אפליקציות של פרחים על שמלות וחצאיות, שלעתים נראו כמו פרוייקט עשי זאת בעצמך, לצערי. בכל זאת הצלחתי ללקט משם כמה אנסמבלים מנצחים שבחינתי מצילים את הקולקציה כולה

Holly Fulton

אצלי מארי קטרנצו לעומת זאת העניינים נראים טוב יותר. היא עיצבה קולקציה בהשראת העולם הפרה היסטורי, כבעולם עדיין היתה יבשת פנגאיה. לוחות טקטוניים ויצורי כלאיים בן דגם לזוחלים באו לידי ביטוי בפאנלים גאומטריים ורקמות מרהיבות. היווצרותם של נחלים, יערות ושינויים טופוגרפיים באו לידי ביטוי בתלת מימד על גבי הבדים, ואתם יודעים כמה שאני אוהבת בגדים שבא למשש. מבחינתי היא לוקחת, ובגדול, את אליפות שבוע האופנה בלונדון שמתקיימת אצלי בראש.

Mary Katrantzou

עוד קולקציה תלת מימדית מוצלחת שפשוט בא לממש היא של ארדם, בצבעי טורקיז, ירוק, נייבי וקובלט כהים הפריטים מצליחים בכל זאת להראות מלאי חיים ותוססים. גם כאן ההשראה היא בוטנית -זואולוגית וניכר בה מאוד השימוש בנוצות על מנת ליצור משטחים תלת מידמידיים המסקרנים את חוש המישוש והראייה.

Erdem

לצידם של מעצבים ותיקים ומוערכים כמו פול סמית וויויאן ווסטווד, הקולקציות הנ"ל לא נופלות באיכותן, הבאז שהן מייצרות, ואפילו אפשר להגיד בזהירות שהן מוצלחות יותר.

כמובן שאי אפשר לסיים פוסט על לונדון ללא השניים הנ"ל, בכל זאת כבודם במקומו מונח, ואין נוצות או חרוזים שיכולים להחליף עבודת דיגום בריטית מסורתית עשויה לעילא, את זה אף אחד לא יכול לקחת מהם.

 Paul Smith

Vivienne Westwood

שבוע האופנה בניו יורק: קיץ 2015. נוחות מעל לכל

בעוד אצלנו קיץ 2014 רשמית נגמר, בבירות האופנה, קיץ 2015 כבר בשיאו.
השנה אני מאוד מרוצה משבוע האופנה הניו יורקי, נראה שמעצבי הבית שם עשו שיעורי בית ולמדו לשאוב השראה ממסלולי האופנה העילית ומהרחוב גם יחד והציגו קולקציות נוחות ומפנקות.
זוכרים את נעלי הספורט מהפוסט הקודם? אז הגדיל אלכסנדר וואנג ועשה קולקציה שלמה בהשראת נעלי ספורט, הלך עם הטרנד עד הסוף. אלמנטים כגון קווים מאוד מודגשים, קווי מתאר קונטרסטיים ושרוכים, היו גם כמה הברקות בצורת טקסטורות תלת מימדיות בפריטים כגון שמלות וג'קטים

Alexander Wang

נעלי הספורט ממשיכות לככב על מסלולי ניו יורק גם בקולקציה של דונה קארן לקן המשנה שלה DKNY. הבגדים עצמם רפויים ונוחים, הנעליים מפנקות, הקולקציה הזאת היא כולה פרגון לאשה שמאסה בסטילטו ובגדים צמודים

DKNY

דונה קארן ממשיכה עם קו הנוחות גם בליין העיקרי הנושא את שמה. שמלות משוחררות בגזרת חולצה מכופתרת בצבעים מאוד אמריקאים (ג'ינס, אדום ולבן) מאובזרים בכובעים גדולים בהשראת הזמר פארל וויליאמס.

Donna Karan

מארק ג'ייקובס מציג קולקציית נוחות עם פריטי אוברסייז גם הוא. הקולקציה שלו, בהשפעת מדים, מכילה אלמנטים צבאיים כגון כפתורי מתכת מודגשים, כותפות, ריבוי כיסים וגזרות וצבעים צבאיים. כדי לתת תחושה אחידה יותר הוא שולח את הדוגמניות למסלול מצויידות בפאות קארה שחור ונטולות איפור לחלוטין 

Marc Jacobs

כקונטרסט לכל האמור לעיל; הקולקציה האולטרא נשית של קרולינה הררה, קייצית ואוורירית, מושפעת כולה מפרחים. היא מפרקת ומרכיבה אותם מחדש בצורות גאומטריות וכך יוצרת ניגוד בין הקווים הזורמים והעדינים של הפרחים ושמלות המשי לשבירה הגאומטרית של ההדפסים ושכבות הבד.

Carolina Herrera

הצצה לקולקציות נוספות משבוע האופנה בניו יורק תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שלי.

יציבה על הקרקע

לפני כחצי שנה, כאשר קארל לאגרפלד הציג את קולקציית האופנה העילית שלו לקיץ 2014, הוא שלח 71 אנסמבלים של חליפות טוויד ושמלות שטיח אדום עשויות לעילא, כהרגלו בתצוגות התפירה העילית. אך אבוי! עולם האופנה רעש וגעש, שכן כל 71 אנסמבלים היו מאובזרים בנעלי ספורט! הדוגמניות קיפצו כאיילות קלילות ופוחזות במורד המסלול ומבקרי האופנה יישרו קו עם המעצב ובירכו את היוזמה הפמינסטית משהו, של שחרור כף הרגל הנשית, שהיא האיבר המעונה ביותר בגוף האדם באשר הוא.

החודשים נקפו, הזמן חלף ונראה כאילו נעלי הספורט היו קוריוז נחמד בשבוע האופנה העילית. רעיון אוונגרדי של מעצב אלמותי שיכול להרשות לעצמו הכל, אך לא כך הדבר. לאגרפלד הגאון יצר טרנד שמעונה לעונה הולך ותפס תאוצה ומופיע ביותר ויותר מסלולי תצוגות בשאר בירות האופנה העולמיות.

מעצבים כמו מארק ג'ייקובס בקו המשנה שלו Marc by Marc Jacobs ודונה קארן בקו המשנה שלה DKNY אימצו את הטרנד וחיבקו אותו בשתי ידיים, אבל הם לא הפתיעו אותי, שכן הסגנונות שלהם גם ככה מאוד ספורטיביים והיה זה אך טבעי להוסיף נעלי ספורט לרפרטואר. ההפתעה מבחינתי היתה כאשר ראיתי נעלי ספורט אצל ג'ורג'ו ארמאני בעל הקו האיטלקי הנקי, במותג המשנה שלו Emporio Armani ואצל קונסואלו קסטיליוני, המעצבת הראשית של מארני, שאמנם מרבה לאבזר בנעליים גסות אבל עדיין לא ראיתי ממנה נעליים שממש אפשר להגדיר כספורטיביות. לונדון אמנם עדיין לא יישרה קו, אבל את פריז מייצג בטרנד הזה קו המשנה של בית האופנה Chloè, See by Chloè.

See by Chloè, resort 2015

Rag&Bone, resort 2015

Marc by Marc Jacobs, resort 2015

DKNY, resort 2015

Emporio Armani, resort 2015

Marni, resort 2015

לי אישית יש שני חוקים בסיסיים בכל מה שנוגע לנעליים: נעלי ספורט הן לספורט ונעלי אצבע הן לים.

אז אמנם לא תראו אותי בחיים נועלת כפכפי הוייאנאס וכדומה ברחוב, במשרד או בכלל, גם לא בצחוק, אבל יש לי תחושה שטאבו נעלי הספורט הולך להישבר על ידי ובגדול בחורף הקרוב, במיוחד אם אני אצליח למצוא דגמים צבעוניים ומעניינים כמו אלה שנראו על מסלולי התצוגות לחורף 2015 בניו יורק:

DKNY, fall 2015

Marc by Marc Jacobs, fall 2015           

וכמובן כם דגמים מפוארים כמו אלו של שאנל לחורף הקרוב

Chanel, fall 2015

תזכורת לקולקציה שהציתה את הטרנד:

Chanel, Couture spring 2014