יום חמישי, 28 באפריל 2011

וויליאם

בגיל 14 גיליתי שהנסיך וויליאם ואני נולדנו בדיוק באותו היום. כאשר הנסיכה דיאנה שכבה בבית החולים המלכותי בלונדון וצרחה מכאבים, אמא שלי עשתה את אותו הדבר אי שם בליטא. בעקבות התגלית הזו החלטתי שהוא ואני נועדנו זה לזו.
השנים עברו, הוא בגר ואני בגרתי, הוא התגייס ואני התגייסתי, הוא עשה תואר בתולדות האמנות ואני בעיצוב אופנה ואז התחתנתי.
כנראה שהוא לקח את זה קשה, כי באותה תקופה הוא גם נפרד מחברה שלו, כנראה היא הרגישה שמשהו איתו לא בסדר. קשה להסתיר שיברון לב שכזה...
אחרי שהבין שאני כבר לעולם לא אהיה שלו החליט להתפשר על ההיא.
ביום שישי החתונה
אני יודעת ש"זה לא מעניין אף אחד" וש"נסיכים יש רק באגדות" אבל בכל זאת יש משהו קסום בחתונה הזו ואני בהחלט הולכת לצפות, אם לא בכל הטקס, לפחות בעיקריו ולו רק כי מעניין אותי לראות איזה קצפת עצומת מימדים כיאה לנסיכה תלבש הכלה המיועדת.
בחתונה הספציפית הזו, החתן הוא הכוכב והכלה, בינינו, שחקנית משנה. יכל למצוא משהו יותר טוב, גם אם אני כבר לא חלק מההיצע....

:P

תמונה מוצלחת מלפני שהוא נהיה "סקפטי"

יום רביעי, 20 באפריל 2011

טרנדים של חול המועד

פסח בא ואיתו חול המועד.
רבבות ישראלים גודשים את רחובות מרכזי הערים בחיפוש אחרי קניות/מציאות לחג. אולי בגלל שלילדים יש חופש, אולי כי את רובכם הכריחו לקחת יומיים חופש, אבל כולם ברחובות וכולם מחפשים מציאות. הרשתות מצידן לא נשארות אדישות לעניין ומציעות שלל מבצעים והנחות להמוני עם ישראל בכפכפי אצבע וטלפון סלולרי דבוק לפרצוף.
אז כדי שלא תלכו לאיבוד ותמצאו את עצמכן עם שקיות על גבי שקיות מלאות בזבל (שנקנה במחיר מציאה!) לא עדכני ולא מחמיא, הכי טוב להביט לבירות העולם והטרנדים שהן מציעות. גם כאן ההיצע הוא רחב; צבעים בוהקים, הדפסים, תחרה, טרנד הבלרינה, הטרנד הצבאי, הטרנד השקוף, הטרנד הלבן ועוד ועוד, בחרתי ארבעה שלדעתי הכי יפים, קיציים ומתאימים לגזרות שלנו:

טרנד הניאון- צבעים בוהקים וחזקים שעושים חשק ללימונדה או ארטיק רמזור, משדרים שמחת חיים ותופסים את העין. כדאי מאוד לאמץ את הטרנד הנהדר הזה ולרענן את המלתחה הניודית-פודרה-אפרסקית-אפורה אליה כל כך התרגלנו וממנה לי אישית נמאס עד מאוד.

מימין לשמאל: טומי הילפיגר, אקווילאנו.רימונדי, היידר אקרמן, מייקל קורס

טרנד ההדפסים- אם עד עכשיו כל החפירות שלי על הדפסים וצבע עדיין לא חלחלו, הן מקבלות משנה תוקף ממסלולי התצוגות הבינלאומיות. מאחר ובעונה הנוכחית כמעט כולם עשו הדפסים וכמעט כולם עשו אותם מרהיבים ביופיים והם רבים מכדי לכלול את כולם בפוסט הזה, אני רק אזכיר את אלה שלא נכנסו לפה; פראדה, עם הקופים והבננות, סטלה מקרטני עם המאקסי לימונים, גארת' פיו עם לוח השחמט המעוות ועוד רבים וטובים. הדפסים משובבי נפש על משי, על כותנה, ג'רסי ופשתן, הכל הולך; פירות, גאומטרי, עיצוב פנים וכו'

מימין לשמאל: וונדרקינד, מרי קטראנצו, אקריס, מארני

אחרי שראיתי את התיכוניסטיות הנופשות קיבלתי קצת בחילה מרוב הפולקעה הצעיר מדיי בשביל להראות בכזו מאסה בציבור. בכלל, נראה כאילו לבנות ישראל אין בושה. כאשר דיברתי על מפלצות הקיץ התעכבתי על הנושא הזה גם. קצר זה לא אומר סקסי וכך גם צמוד. בואו נעשה עם עצמנו חסד ונתלבש השנה בהתאם לנתונים הפיזיים שלנו. קצת כבוד עצמי לא יזיק פה לאף אחת.  רוב הפעמים חזה גדול בא עם זוג ציצים בצדדים וכשאת באה להבליט את הנכס את מבליטה גם את הנאכס, חצאיות מיני נראות טוב רק על בחורות רזות מאוד, אגלה לכן סוד, גם על ביונסה זה נראה רע, רק שלה יש פוטושופ. בכל מקרה: חצאיות מידי. הן יפות, צנועות, סקסיות והכי חשוב הן הדבר הכי חם בעונת הקיץ הקרובה. אם לא מתאים גזרת עיפרון, אפשר ללכת על פליסה, אם לא פליסה אז קלוש (שמש), הכל הולך, יפה וסולידי, קני לך מידי!

מימין לשמאל: קלואה, מארק ביי מארק ג'ייקובס, טורי ברץ', פרואנזה סקולר

בגזרת המכנסיים הארוכות (לשעות הערב ומבדים קלילים) העונה הזאת מחזירה לנו את הפדלאפון, אבל לא בגרסתו מלפני 8 שנים, נמוך עד כדי ערווה, אלא בגזרתו המקורית והגבוהה. גם אני התרגלתי לגזרה נמוכה ולא יכולתי לחשוב על האופציה בה אצטרך ללבוש מכנס בגזרה גבוהה שיעטוף את שומניי ויכווצ'ץ' לי אותם אבל בכל זאת נתתי צ'אנס ואין מאושרת ממני. גזרה גבוהה טובה לא מציקה במפשעה, לא חותכת ולא חונקת אלא עוטפת ומאריכה לנו את הרגליים. המכנס המתרחב למטה יוצר אשליה של ברכיים צרות יותר ועוזר מאוד באשליית הרגל הארוכה. מומלץ לשמנות, לבינוניות ולרזות, נראה טוב על כולן ולא לפחד מגזרה גבוהה.

מימין לשמאל: אמיליו פוצ'י, זי ספוק של זאק פוזן, גארת' פיו, פיליפ לים בגזרה רחבה יותר

מצויידים במידע הזה צאו לרחובות והניעו את כלכלת ישראל, אני אמנם תקועה בעבודה, אבל מי שיכול, יאללה להסתער!

יום שישי, 15 באפריל 2011

פוסט אורח: כך תתלבשי לליל הסדר/ מיכל כהן, סטייליסטית

לכבוד ליל הסדר החלטתי לפנק את קוראיי היקרים בפוסט אורח של הסטייליסטית המהוללת מיכל כהן שעבדה בין היתר עם וואלה! אופנה, ישראל היום ואון לייף. תהנו...




ושמחת בחגך, והיית אח שמח..
נפלה בחלקי הזכות להתארח ולכתוב לקוראיו הנאמנים של הבלוג המצוין הזה שאני כל כך אוהבת.
אז קודם כל תודה גדולה לאלה, בעלת הבלוג על ההצעה ומכאן והלאה –חובת ההוכחה עלי. מקווה שתהנו. ואם לא- תמיד תוכלו לשבת בשקט בחושך..
בואו נשים את זה על השולחן, אולי לא על שולחן החג, במחשבה שניה. חגים, ובראשם הגדולים והעוצמתיים שבהם כמו זה הקרב ובא אלינו,מביאים איתם את ההכרח להמצא סביב שולחן אחד,וכן אני מתכוונת למשפחתולוגיה.
יש כאלה שמאוד נהנים מהביחדענס, אני לא חושבת שכולם סובלים,יש אולי שניים שלושה שבאמת נהנים מזה ועם זאת, לכולנו זה מעלה הרבה עניינים וסוגיות לא פתורות ביננו לבין עצמנו ,הכל כנראה מתחיל במשפחה...
אני אציג כאן אפשרויות לבוש לארוחת ליל הסדר,כאשר כל הצעה מתאימה לאישיות המתלבשת או משפחתה,כל אחת מוזמנת למצוא את עצמה או להמשיך בהכחשה.
לפני הכל-הבהרה אין כאן ניסיון להשמיץ או להעליב על בסיס דת גזע או מין,רק פיור פאן,מוכרחים להיות שמייח אמרו חכמינו.
ואם תשאלו את עצמכם איפה אני מוצאת את עצמי בין הטיפוסים השונים ההסבר הפשוט יהיה שאני קצת מכל דבר,כמו כולנו בעצם.. הישראליות האקלקטית הזאת על כל חסרונותיה בכל זאת מאפשרת לנו להיות קצת מכל דבר,לטעום מכל העולמות ולהשאר אנחנו, זה די נחמד שחושבים על זה.

סוגי טיפוסים/משפחות
1.נערת הכפר המשודרגת
זאת שבמקור היא משם ובפועל-מזמן כבר לא, סוחבת איתה את שריטות הקיבוץ/מושב ואת המראה הזרוק ועם זה רוצה לשוות לו מראה משודרג, אופנתי, מרענן. ולהראות למשפחה שאליה "חזרה",כמה היא מגניבה,במיוחד אם משווים את זה אליהם.. אז נכון שכולם סביבה במכנסיים קצרים ונעלי שורש- היא עוד תלמד אותם איך עושים רברס עם עגלה.
אל השמלה הלבנה הכפרית במראה, אותה ניתן למצוא ברשתות השונות במגוון וריאציות, ניתן להוסיף מטפחת צבעונית לקצת טאץ של צבע,נעליים בצבע עז –כתום אדום צהוב כיד הדמיון הטובה ובהתאם לאביזרים האחרים. ניתן גם לבחור בנעליים נוחות קצת יותר כדוגמת נעלי העץ של אנטילופ. כי בכל זאת זה עשוי להשתלב יותר עם הדשא בדרך לחדר האוכל והחול בחניה.


1. דקלה קדם-399ש"ח 2. ג'אמפ- 299ש"ח 3. לורד קיטש- 259.90 ש"ח 4. אייץ' אנד אם- 199ש"ח 5.אייץ' אנד אם- 49ש"ח 6. זאזא- 199ש"ח 7. אנטילופ- 599ש"ח 8. אנטילופ- 499ש"ח 9. אנטילופ- 599ש"ח
10.  TWENTYFOURSEVEN- 49.99ש"ח


2. המתוחכמת מעודכנת עירונית , ה"נכונה"
במשפחה שבה הכל נכון. הכל בסדר,כולם מוצלחים, למראית עין המשפחה המושלמת.
כאן המתלבשת, תמיד לפי צו האופנה, מעודכנת במראה הטרנדי האחרון ועם זאת לא מתאמצת כביכול בשביל להראות היטב,היא פשוט קמה ככה.
למראה הזה הבאתי שתי אפשרויות, האחת: חצאית מיני שחורה קלאסית שתמיד עובדת, גופיית משי פודרה ממשי בסגנון שממשיך איתנו עוד מהקיץ שעבר ומוכיח את עצמו תמיד,מעל ניתן לשלב עליונית כמו זו שבתמונה,עם פייטים עדינים להשלמת המראה ולהוספת טוויסט. שרשרת קצרה יחסית שתשתלב טוב במפתח העמוק של הגופיה ותיק בגוונים תואמים. הנעליים כאן יכולות להיות בגוון פודרה דומה לחולצה,שחורות או אפורות.
אופציה נוספת היא השמלת /טוניקה הלבנה המאוד שימושית ונכונה למראה יומיומי וכן לערב. נעלי פלטפורמה במראה שנות השבעים וגם נעליים שטוחות יכולות להתאים כאן. תיק ערב צבעוני יכול לשוות למראה אופי קליל יותר.
1. קרן אבידר דבוטין 500 ש"ח 2. SQ1 כיכר מסריק- 330ש"ח 3. שוגר דודי- 850ש"ח 4. ספרינג- 45ש"ח 5.ביאנקה2011- 249ש"ח 6. אלדו- 269ש"ח 7. ספרינג- 249ש"ח 8. קליגולה- 599ש"ח
9. עלמה- 390ש"ח


1. דורין פרנקפורט- 429ש"ח 2. אייץ' אנד אם- 249ש"ח 3. אלדו- 269ש"ח 4. ניין ווסט- 649.99ש"ח
5. אלדו- 599ש"ח 6. אלדו- 599ש"ח 7. ניין ווסט- 649.99ש"ח 8. דניאלה להבי- 950ש"ח

3. השמרנית, שלא לומר פולניה
במשפחה הזו הכל מחושב ומכווץ, אין צורך לדבר על מה שנסתר מהעין ועדיף לטאטא מתחת לשטיח. האוכל מאוד טעים רק שחסר לו קצת טעם. הילדה הטובה שלהם תמיד תשאר כזו בעיניהם וגם לשולחן החג תקפיד להגיע בלבוש תואם, מאופק, עם קריצה.
שמלה בעלת צווארון או פרחונית ותמימה למראה בצירוף נעליים שטוחות ותיק קטן וצבעוני. את הקריצה ניתן להשיג בזכות האביזרים המשלימים-סיכת פפיון עם נקודות ונעלי סניקרס עם פסים-כן,בקיץ הזה ניתן לשלב דוגמאות צורניות שונות.
אופציה נוספת היא השמלות החצויות שתמיד נראות נכון ולא יותר מדי, רק שלדודות לא יהיה על מה לדבר, נעל בצבע ניוד או פודרה תשתלב פה טוב. למראה הדודה האמיתי ,אם כי קלאסי תמיד- אחת מהשמלות הבאות תתאים בהחלט, (ורודה או סגולה מנומרת) בשילוב עגילים צמודים-הדודה הבלתי מנוצחת.

1. אלף. אלף- 500ש"ח 2. לורד קיטש- 199ש"ח 3. לוצ'י- 300ש"ח 4. מייד ביי לילה מיסט- 365ש"ח
5. דקלה קדם- 339ש"ח 6. TWENTYFOURSEVEN- 159.90ש"ח 7. TWENTYFOURSEVEN - 169ש"ח
8. אלדו- 249ש"ח 9. ספרינג- 229ש"ח




1. אדסקדה ספורט ל"מילוס"- 2259ש"ח 2. לאורל ל"מילוס"- 2601ש"ח 3. קרן אבידן דבוטין- 580ש"ח
4. לוצ'י- 240ש"ח 5. קרן אבידן דבוטין- 580ש"ח 6. מייד ביי לילה-מיסט- 495ש"ח 7. ספרינג- 249ש"ח
8. אן קליין- 579.99ש"ח 9. מרקו ביצ'גו לרשת מילר- 8740ש"ח

4. הנסיכה של המשפחה,
היא מתוקה, יפה, ומוכשרת. בעיקר בלבזבז כסף,דרמטית על סף הדרמה קווין, היא- היא הנסיכה של המשפחה-קבלו אותה במחיאות כפיים סוערות ומבטי השתאות,הלך עליכם אם לא...
כיאה לנסיכה, הוורודים, המלמלות וצבעי הפסטל הם הדומיננטים. כל מה שמוגזם הולך ועם זאת כדי לאפשר למראה הזה לעבור חלק בגרון של כולנו לפני ארבע הכוסות,יש מספר המלצות.
אפשרות אחת היא שמלה בגוון פודרה על סף הוורוד,נעלי טורקיז שישברו קצת את הרכות ותיק וורוד, ניתן גם לשלב עם נעלי בובה על עקב בגוון פודרה ליצירת מראה בלרינה מושלם, ושמישהו ינסה להגיד שהיא לא כזו. לסגירת הפינה: טבעת נוצצת במיוחד-אם היא נולדה במשפחה הנכונה והיא באמת נסיכה, כנראה היא שלה.
השילוב של אדום ולבן הוא שילוב מנצח , ניץן להוסיף לשמלת הנסיכות הלבנה והילדותית תיק שמשלב אדום ונעלים אדומות והרי לכם מלכת הלבבות האולטימטיבית.

1. ולנטינו רד לפקטורי54- 3490ש"ח 2. קסארה- 279ש"ח 3. רפטו בעלמה ובנקר- 1020ש"ח
4. ניין ווסט- 549.90ש"ח 5. אן קליין- 579.90ש"ח 6. אלדו- 249ש"ח 7. ולנטינו רד לפקטורי54- 1990ש"ח
8. Capriplus לרשת מילר- 18995ש"ח



1. גרברובה- 400ש"ח 2. גרברובה- 380ש"ח 3. גרברובה- 250ש"ח 4. אייץ' אנד אם- 249ש"ח 5. ספרינג- 249ש"ח
6. אלדו- 279ש"ח 7. אייץ' אנד אם- 119ש"ח

5. המורדת- זאת שבטוחה שתראה לכולם מאיפה משתין הדג,בקשת
היא בכלל מגניבה מדי למשפחה הזאת, תמיד מפתיעה, מעיזה וחצופה. תמיד מרימה את המורל כשכולם עוד שבוזים שרק התחילה קריאת ההגדה. כמעט שנידו אותה מהמשפחה כמה פעמים,פחח ממש! אחרת מה היה פה משעמם תחת בלעדיה.
כאן אפשר להתפרע באמת,אם אפשר קצת בטעם יהיה נחמד.
אם היא תעשה טובה ותלבש לבן זו תהיה השמלת טוניקה הלבנה הזו עם הדפס ענק, פייטים ורוקנרול, וכובע תואם, נעלי עקב רצוי אדומות זה אצלה ברגיל, ניתן להמיר גם בנעלי העקב הורוד לבן,או המנומרות. שמלת פייטים או מנומרת באה לגמרי בחשבון, את הפייטים והנימור כדאי להרגיע עם נעליים שחורות. אם כי אצלה אין לדעת.


1. שוגר דדי- 420ש"ח 2. קסארה- 499ש"ח 3. שוגר דדי- 1100ש"ח 4. שוגר דדי- 1100ש"ח 5. אלדו- 499ש"ח
6. אייץ' אנד אם- 179ש"ח 7. קליגולה- 379ש"ח 8. שוגר דדי- 930ש"ח 9. שוגר דדי- 750ש"ח 10. אבגד- 120ש"ח
11. שוגר דדי- 980ש"ח 12. אלדו- 89ש"ח

6. הכל ישראלית
קצת מכל דבר, היא תל אביבית, אבל במקור מהקריות, כי מי מכיר תל אביבי מקורי בכלל? רבע פולניה, ואם תעצבנו אותה יתנפח לה הוריד המרוקאי. היא מתה על חריף אבל נראית כמו עגבניה אחרי יום בשמש. הישראליות והמשפחה הישראלית היא כל כך הרבה דברים ואנשים ומרקמים וזהויות,
בסופו של יום, המראה האהוב על כולנו הוא הג'ינס והטי שירט, המראה נוח קליל וניתן להתאים אותו למגוון ארועים.
גם כאן המגוון הוא רחב וכראוי לערב חגיגי צריך לנסות ולמצוא את המחמיא והמרשים יותר בהתאם. הגזרה המתרחבת מעט של שנות השבעים,שעשתה קאמבק, יכולה להחמיא בעיר למבנה צר וארוך אך ניתן להתאימה גם למבנים אחרים. החולצה הלבנה גם היא קיימת במגוון רחב וכדאי למצוא את השילוב הנכון, לא מקושקשת מדי, הדוקה אם מדובר במכנס רחב או רפויה אם המכנס צר. נעלי העקב האדומות,ורודות או צבע עז אחר ישוו לכל מראה אלגנטי יותר. חגורה בצבע שישתלב עם התיק, כמו בדוגמא כאן.
אופציה נוספת היא הבויפרנד ג'ינס בצירוף חולצה בהירה ועדינה למראה ונעלי עקב מהממות למראה-זהובות, שחורות עם איזשהו גוון נוסף ומעניין כמו אלה שכאן. ניתן לשלב צמיד ועגילים או שרשרת דומיננטית,לא הכל ביחד. חומוס צי'פס סלט?,לא הכל הולך במקרה הזה.



1. הארט ברייקר- 329ש"ח 2. אייץ' אנד אם- 109ש"ח 3. דולצ'ה וגבאנה ל"אמור"- 7799ש"ח
4. דניאלה להבי- 1390ש"ח 5. אייץ' אנד אם- 179ש"ח 6. ניין ווסט- 649.90ש"ח 7. ספרינג- 199ש"ח
8. סיכת כובע-אבגד- 10ש"ח 9. פנדי ל"אמור"- 1199ש"ח

מקווה שהפוסט הזה יעזור למי מכן שעדיין לא מצאה את האנסמבל המתאים לארוחה החגיגית וזמן המועט שנשאר עד ליל הסדר תספיק לרכוש את מה שהיא מתעתדת ללבוש. שיהיה לכולנו חג שמח!

יום ראשון, 10 באפריל 2011

יוקרה מתפרצת

כשרוח החג מנשבת כבר שבוע, אני כמעט יכולה להריח את החרוסת ולשמוע את התפצפצות המצה, אין מנוס מלהיכנס לאווירת החג ולחשוב על מתנות. כמה בורגני זה לחשוב על מתנות, אבל אין מה לעשות, לגויים יש כריסמס, לנו יש את פסח והעם דורש מתנה. מאחר ואין לנו סנטה קלאוס לכתוב לו רשימת מתנות שהיינו רוצים לקבל ושמעתי שאליהו הנביא לא מקבל דואר, אני פשוט אכתוב את זה פה, לקמצוץ הקוראים של הבלוג הזה, בתקווה שמי שמתכנן לקנות לי מתנה יקרא את הפוסט הזה ולבטיו יקלו.
אז הרשימה שלי מתחילה במילים "כל דבר של... יהיה מצויין" ובמקום שלושת הנקודות האלה אפשר להציב אחד מהשמות הבאים. אז ברור שפריט מכל סוג שהוא מהקולקציה האחרונה לא בא בחשבון, אלא אם יש לי מעריצים מיליונרים שאני לא יודעת עליהם, אבל למזל כולנו לכל מותג כזה יש גם אביזרי אופנה, בישום, טיפוח, איפור, אביזרים כבר אמרתי...ו....תיקים (ז"א אביזרים.) אמרתי כבר?

אז נתחיל בשם שלעולם לא יהפוך ללא רלוונטי, אחרי שניסו למכור אותו, להחליף לו בעלים, נשאר בידי המשפחה השלטת ושמר על מעמדו היוקרתי, הרמס. הם הציגו קולקציה יוקרתית בהשפעת כל מיני ענפי ספורט של עשירים כגון רכיבה על סוסים וציד, כהרגלם, מצויידים במעצב חדש, כריסטוף למאר, לשעבר המעצב של לקוסט (אחלה שדרוג לכריסטוף)  הוצגה קולקציית מסע יוקרתית, הקו בין הלבשת גברים לנשים טושטש והבגדים התרחקו מהגוף. גזרות נשפכות בטכניקות תפירה פסיפסיות יוצרות תחושה כאילו מביטים דרך קליידסקופ (עוד מתנה נהדרת שאני מתה לקבל כבר הרבה זמן, אבל אחד טוב, לא מייד אין צ'יינה כזה). אז נכון ששומדבר מהקולקציה הזו לא יכול להחשב בתור אופציה למתנה שפויה אבל אל תשכחו שהרמס מייצרים גם בשמים נהדרים ויש להם מטפחות (שהופכות לצעיפים חמודים שנקשרים על הצוואר) משי יוצאות מן הכלל.





המותג לנוון שבראשו עומד לא אחר מאשר אלבר אלבז (משלנו), שרק השנה עיצב ליין לרשת H&M ובכך איפשר למעריציו, כביכול, ליהנות מעיצוביו במחירים שפויים. אבל, וסורי על זה, אלבר, על מי הוא עובד? יחסית לקולקציה  החדשה הזו ללנוון, מדהימה ביופיה ושיקית להפליא, הקולקציה של H&M נראית כמו משהו שמוצאים בחמישה שקלים בשוק בצלאל. אז אני מבינה שהוא עבד תחת המגבלות הקשות של הרשת וזו לא אשמתו, הרי הוא מעצב מעולה, אחד הטובים, לכן אפילו לא הלכתי לראות פיזית את הקולקציה בחנות (מה גם שלהידחף ולהזיע בתוך המון שועט בשביל משהו שאני לא מקבלת בחינם :) זה לא הקטע שלי). מהקולקציה הזו הייתי קונה הכל, ומאחר שידי אינה משגת, גם כאן, בשמים, מוצרי טיפוח ואביזרים קטנים (ארנקים, חגורות, כפפות וכו') יכולים לעשות את העבודה.

קולקציה יוקרתית בצבעים חזקים

עוד מותג יוקרתי שאני מאוד אוהבת הוא מיו מיו, מותג הבת של פראדה בראשות מיוצ'ה פראדה. השנה היא הציגה קולקציה בהשפעת שנות החמישים הצוהלות, כך על פי הגזרות ופלטת הצבעים שלה. התוצאה אלגנטית ומאד-מנית. כמובן שכל דבר של מיו מיו יתקבל אצלי בברכה.



ולסיום, איך אפשר בלי ויויאן ווסטווד. הגברת הראשונה של האופנה הבריטית, המחריבה ובונה מחדש, מחדשת הקלאסיקות ויוצרת הסגנונות. כמובן שג'קט שלה היה יכול להיות המתנה הכי טובה בעולם, אבל אנחנו מודעים למצבנו הכלכלי ולכן אפשר להסתפק גם בפריט מליין תכשיטי הפלסטיק שלה (Bijoux).


התמונות מכאן

יום רביעי, 6 באפריל 2011

שם, מעברת לקשת

אחרי יום עבודה קשה פיזית אני מוצאת את עצמי במצב קטטוני בוהה באוויר. ללא שום חשק לראות ובוודאי שלא להיות נחמדה לאנשים, צופרי המכוניות שמחוץ לסטודיו ברחוב גרוזנברג ההומה קודחים לי חורים בראש ולאט ובטוח חודרים לתוך מוחי הדואב. בעוד מחשבותיי נודדות הימה, החו"לה או כל מקום אחר שאינו מושבי הנוכחי אני מסיירת תחת היפנוזה כמעט מוחלטת באתר אינטרנט נהדר שנשלח אליי במייל בעקבות הפוסט על לואי ויטון. לפני שאתם נכנסים, זהירות, זה ממכר.
מדובר באתר אינטרנט שכל כולו מוקדש לתצוגת האופנה האחרונה של לואי ויטון, זו שסיפרתי לכם עליה, עם המעליות והפטישיזם. האתר מאפשר לכל אחד באשר הוא לקבל טעימה מאותו יום מרגש של סוף שבוע האופנה הפריזאי בו הוצגה הקולקציה. מלבד סיור וירטואלי בבניין בו התקיימה התצוגה ואפילו על מסלול התצוגה, יש את האפשרות לראות שיחה בין קייטי גראנד (סטייליסטית וכתבת אופנה) ומארק ג'ייקובס על הקולקציה. ג'ייקובס הוא גבר סקסי ביותר, גם כשהוא לובש את חצאית הגולגלות מהקולקציה של קום דו גארסון מהשנה שעברה, עם חולצה מכופתרת לבנה הצמודה לגופו החטוב הוא מספר בתשוקה רבה על הקולקציה, על לבטי ליבו ועל תהליך העבודה. קייטי גראנד מצידה, סתם עושה שם רע לרווח בשיניים.
בהמשך הסיור הוירטואלי יש את האופצה לצפות בחזרה הגנרלית של הדוגמניות על המסלול ואפילו לראות את קייט מוס "עושה כאילו" עם הסיגריה ודוגמניות אחרות, צעירות יותר, משבחות את מארק ג'ייקובס. כמו כן אפשר לראות את המעצב מצטלם עם הסלבס מהשורה הראשונה ובכלל Being fabulous (להיות מהמם) בדיוק כמו שרק הוא יודע.
אני משאירה לכם את הלינק הזה, לשקוע בתוכו וליהנות מטעימה קטנה של מקום שהוא לא המשרד המשעמם שלכם, ואני בטוחה שיחסית למקום העבודה של החבר'ה באתר הזה, המשרד שלכם בטוח משעמם.



יום שלישי, 5 באפריל 2011

על גלגלים

La Donna e' Mobile, בתרגום חופשי; האשה היא ניידת. כך מתוך האופרה ריגולטו של ורדי ועל הניידות של האשה הספציפית הזאת אני רוצה לדבר. במילאנו באמת הייתי דונה מובילה. כמו שרבות כבר רטנתי בפניכם על כך שאמנם המטרו היה צפוף, לא ממוזג ומסריח, אבל הוא היה יעיל לעין ערוך. על מרחקים שנגמעים בדקות כבר דיברתי לא אחת. תחבורה ציבורית צריכה להיות יעילה. לקולגות שלי (לשעבר) במשרד של סבדיני, לרובם, היה רכב. היו מגיעים לתחנת קצה של הקו הקרוב אליהם, מחנים את הרכב ועולים על המטרו, המטרו היה העדפה, הוא היה בחירה של הרבה אנשים שהיה להם רכב. זו הסיבה גם שבמטרו אפשר היה לפגוש בהרבה סוגי אנשים, החל מדוגמניות ארוכות רגליים, אנשי עסקים בחליפת פינסטרייפ, סטודנטים, סטאז'רים, רופאים, מנהלי חשבונות ועוד. התחבורה הציבורית, מטרתה להיות הבחירה הכדאית לכל אזרח באשר הוא ללא שום קשר אם בחניה מתחת לחלונו עומד רכב הרשום על שמו.
לצערי הרב ויגוני הקודר לא כך הוא המצב בישראל. אוטובוס הוא הבחירה של המסכנים. אלה שידם אינה משגת, נשים עם רכב אחד במשפחה, פנסיונרים נטושים, אנשים בעלי מוגבלויות, חיילים ותיכוניסטים. המצב הזה מקשה מאוד על הנסיעה. לא רק ששאר האוכלוסייה מצטיידת ברכב (אחד לכל אחד) ועולה על אותו כביש, אותו נתיב ואותו רחוב, אין שום העדפה כהוא זה לתחבורה הציבורית על כבישי ישראל, ולא בכדי שמחתי היום לאיד (מודה ומתוודה) כאשר ערס חצוף בטויוטה שחתך את האוטובוס בו נסעתי נתפס על חם על ידי שוטר. כי לאוטובוסים מגיע נתיב משלהם, קצר יותר, מרומזר פחות, כדאי יותר.
בנסיעותיי הרבות במטרו במילאנו אהבתי מאוד לבחון את האנשים, לדמיין לי מאיפה הם באים ולאן הם נוסעים, איך נראות התמונות בפרוטפוליו של הדוגמנית? איזה מסמכים מביא עורך הדין הצעיר ללקוח שלו בקצה השני של העיר? מה לעזאזל צריך רופא בתיק ענק וכבד כזה פרט לפנקס המרשמים שלו? ראיתי הרבה אנשים יפים, נשים, גברים, שמעתי שפות רבות, הנסיעה היתה מעניינת.
כאשר את מבלה מעל שעתיים על כבישי ישראל בציר הרצליה-רמה"ש- תל אביב חמישה ימים בשבוע מאוד קל להגיע למסקנות הבאות: הגיל הממוצע של משתמשי התחבורה הציבורית הוא 65, רובם עניים (רואים על פי איך שהם לבושים), נשים מבוגרות אוהבות לשבת לידי, הנהג אוהב מזרחית, המזגן תמיד פועל על קירור בעוצמה גבוהה ואם לא תיצור קשר עין ברור עם הנהג לפני שהוא מגיע לתחנה בה אתה ממתין לו, רוב הסיכויים שהוא לא יעצור לך.
עכשיו אני שואלת, למה מגיע לנו הגזירה הנוראה הזו? על אזור קטן כמו גוש דן יש לא פחות מ4 (אולי יותר) חברות שמציעות תחבורה ציבורית, המחיר זהה אצל כולן וכולן פועלות באותה דרך, בעוד במילאנו (שהיא גדולה כמו כל גוש דן) יש חברה ממשלתית אחת. ציבור שבוחר לנסוע בתחבורה ציבורית צריך להיות מתוגמל, בנתיבים ייעודיים, בתדירות גבוהה (20 דקות המתנה לאוטובוס בכל כיוון, נכון לעכשיו), כדי שכולם יעדיפו לנסוע בתחבורה ציבורית ולא רק אלה שידם אינה משגת.
זה הרבה יותר משתלם למדינה, משתלם לאזרחים, זה אפילו יכול להיות כיף והכי חשו: זה הרבה יותר ירוק.
אני אישית לא חולמת על סלילת מטרו בגוש דן ולו רק בגלל הנטייה הנקרופילית של היהדות, האהבה המוגזמת הזו למתים, שאסור להטריד את מנוחתם, אפילו במחיר של חיי אדם (ע"ע בית החולים באשקלון), אני לא מעיזה להזכיר את קוריצ'יבה, לא מצפה לרכבת קלה. מה שיש זה מה שיש, רק פנקוני בתדירות, בנתיבים מסודרים, במחירי נסיעה שפויים, לא רוצה לעמוד באותו הפקק שבו עומדת הפרחולה שבעלה קנה לה ג'יפ של פרושה, בו היא יושבת לבדה בעודה מורחת קונסילר על השקיות השחורות שלה בעיניים!

יום שני, 4 באפריל 2011

שבוע האופנה בפריז, חורף 2011/2012- Color Blocking

כשמדברים על Color Blocking הכוונה לשימוש בבלוקים (או משטחים) גאומטריים של צבע ליד צבע אחר, לאו דווקא משתלב בצורה הרמונית עם רעהו או לחלופין יצירת פריט שלם בצבע (בוהק) חלק אחד. פיט מונדריאן היה הקולור בלוקר הראשון.
בעונת הקיץ הקרובה אנחנו נוכל לראות קולור בלוקינג והתופעה תמשיך גם לחורף הבא. למי מאיתנו שלא אוהב הדפסים אך עדיין אוהב צבע, יש פתרון מושלם בדמות הטרנד הכיפי הזה.
אניו קאפאסה, המעצב של Costumme National יצר קולקציה בהשראת שנות השישים; טוויגי ואנדי וורהול ויצירותיהם האיקוניות של פייר קארדן ופאקו רבאן. הגזרות היו קצת חסודות מדיי, ברוב המקרים צווארון הגולף השחור היה מיותר והיה אפשר להסתפק במחשוף ניקי צנוע. השימוש בצבעים ראשוניים (כחול,אדום וצהוב) קצת בנאלי ומתבקש מדיי, ביחד עם השחור והלבן, אבל קאפאסה מפצה על כך עם שיטת העבודה שלו, של "הלחמת" מקטעי בדים אחד לשני כך שהמעבר מצבע לצבע מרגיש חלק כאשר מעבירים את היד על הבגד,  גזרות משוחררות ונוחות ומעילים משגעים התוצאה הסופית מניחה את הדעת פלוס. שוב טרנד הקשקשים המוזר בצורת שמלה לבנה עם שרוולים וצווארון גולף מיותרים למדיי.




פיבי פילו למותג הפריזאי Celine הציגה קולור בלוקינג בגרסה אנינה יותר עם פחות קונטרסט. קולקציה שקטה וצנועה המורכבת מפריטים משובבי נפש והראשון בניהם הוא מכנס ישר על גבול הסקיני בשני צבעים לאורך, מחמיא ונפלא ושמלת הברך השחורה במחשוף צנוע ושרוולים ארוכים. פחות התחברתי לנעלי השפיץ (ואיזה שפיץ זה, אחד שנראה לי אפשר להידקר ממנו).
Celine

בקולקציה של האנה מקגיבון לChloe  יש שילוב בין הדפסים וקולור בלוקינג. לצד אנסמבלים בשחור או קרם מוחלט הוצגו שילובי הדפסי פיתון בצבעים שונים. התוצאה אלגנטית להפליא, הגזרות רחבות ומשוחררות וכמובן גם כאן חצאית הברך מככבת ביחד עם מכנסיים רחבות בקולור בלוקינג.


הקולקציה של ניקולא גסקייר לבלנסיאגה שילבה בתוכה בין היתר, גם קולור בלוקינג. לצד מעילים הסרוגים מחבלים דמויי עור, שיצרו מאקרו סריג, משהו שלא נראה על מסלולי התצוגות בערך...מעולם. משולבים עם בדי משי נשפכים עם הדפסים פרחוניים ורשתות שחורות היה מקום גם לטוניקות בשחור-לבן עם כחול רויאל בטכניקת קולור בלוקינג. הקולקציה ברמת המכלול נראתה מצויין, גזרות עדכניות ומעניינות, משחקי פרופורציה נכונים (השילוב של המעיל המגושם עם חצאית המשי המתנפנפת) ובחירה טובה של צבעים. ברמת המיקרו, אפשר לראות תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר והשקעה עד לרמת הסוליה של נעלי הסטילטו הבלתי הגיוניות שלו, שבניגוד לנעליים שהציג בקולקציות הקודמות, התאפיינו בקו נשי למדיי.


שימו לב לעיטור הבארוקי שממשיך לו על הסוליה. דקדקנות לשמה!