שבוע האופנה בפריז: קיץ 2015

בדרך כלל אני לא מציינת חגים לא לי. לא גדלתי בארה"ב ולכן חגים כמו האלווין שחלף זה לא מכבר לא ממש מרגשים אותי. הפעם, פשוט, האלווין התלבש לי יופי על הפוסט של פריז, הנושא של הפוסט הוא מסיבת התחפושות של מסלולי פריז. הרשו לי להתעלם מהסטייל הפריזאי הבלתי מעורער, מעצבי האופנה המיתולוגיים שכבודם במקומו מונח, הימורי השטיח האדום והטרנדים לקיץ הבא. הפעם אני מתמקדת בשלושה מעצבים, שתיים יפניות ואחד בריטי משיגנע.

גארת' פיו לא עושה טרנדים, הוא גם לא עושה חורף/קיץ, יש לו קהל לקוחות מאוד מסויים ובעיקר אמת פנימית גדולה וחזקה, שהאופנה שלו היא קודם כל אמנות.
בניגוד להשראות החייזריות שראינו ממנו בשנים האחרונות, הפעם הוא בחר במקור השראה מאוד ארצי, אפל. תרבות הוודו והכתות היוו השראה לקולקציה הנוכחית שלו, שכמובן הוצגה בשחור ולבן באופן כמעט בלעדי. הצפיה בתמונות מעוררת שילוב של פליאה וחוסר נוחות.

 פנטגראם עם פאייטים, שק יוטה וקרעי שיפון משי

 צדודיות חזקות עם פנטגראם

 החלק הכי מלחיץ בקולקציה

Gareth Pugh

ג'וניה ואטאנאבה, למותג הנושא את שמה, עיצבה קולקציה בהשראת התפיסה הפוטוריסטית של תחילת המאה הקודמת. האישה העתידנית, לובשת הפרספקס והפלקסי. האנסמבלים שלה הזכירו לי קצת את קנדינסקי, קצת את פייט מונדריאן וקצת אופ ארט. באופן כללי, קישוטי הראש מצליחים לשטח את פני הדוגמניות לדו מימד ונראים כמו קולאז'ים מגזרי נייר

 Junya Watanabe

הקולקציה האחרונה במסיבת ההאלווין הזו היא של ריי קאוואקובו לקום דו גארסון, בהשראת ורדים ודם. קולקציה אדומה לחלוטין, בה האדום בא לידי ביטוי בטקסטורות ונפחים שונים, גם כאן יש ניחוח של אוואנגארד מהמאה הקודמת.

Comme des Garçons

רק על הקלוש לספר ידעתי

חזרתי!
תודו שהתגעגעתם
לפני שלושה שבועות (ביום הולדתו של ג'יזס הצלוב) הבלוג שלי חגג ארבע שנים להיווסדו. אני יודעת, חתיכת פז"מ, אבל בכל זאת לא חגגתי. אני בושה ונכלמת שכן הוא תפס מקום מאוד שולי בחיי בזמן האחרון, ועל אף שהסיבות מוצדקות (צאצאית, קריירה...) אני לא חושבת שמגיע לו יחס כזה.
אז חשבתי למה בעצם אני מזניחה את מי שבקלות אפשר לכנות הבייבי שלי? עכשיו אולי תהיו מופתעים, אבל מאחורי כל פוסט על שבוע האופנה שאני כותבת עומדות שעות עבודה ארוכות של איסוף תמונות (שלא תחשבו שאני סתם זורקת, מכל קולקציה של 50-60 אנסמבלים אני בוחרת בקפידה ארבע להראות לכם), עריכה גרפית וכמובן פניני החוכמה שזה, אני מודה, החלק האהוב עליי. כל זה נשמע כמו "אוי אוי אוי" וfirst world problems אבל כמו שאני תמיד אומרת, מותר לי, זה הבלוג שלי ואתם לא משלמים לי משכורת אז תסבלו, למה מה תעשו לי? תפסיקו לקרא?
 בקיצור במקום להכין פוסט מסודר וענייני על קולקציות טרום החורף 2014 (חדי העין יבחינו ששבוע האופנה בפריז נשמט הפעם מהתכנית) שעדיין ממשיכות לטפטף שכן לא מדובר בארוע מסודר ורשמי, החלטתי הפעם להתמקד בטרנד אחד שממש אהבתי ואשמח לראות יותר ממנו גם בארץ בהפקות ובקולקציות המקומיות.
אני מדברת על החצאית המתנפנפת. כמובן שבקולקציית טרום חורף, שזה בעצם חורף ישראלי רוב השמלות המתנפנפות שהוצגו היו מבדים קשיחים כגון ברוקייד (מתנצלת על ההגדרה באנגלית, אבל הערך הזה לא תורגם לעברית בוויקיפדיה, אם זה עוזר, ברוסית זה נקרא Парча), צמר, כותנה עבה וכו', אבל ראינו את הגזרה הזאת גם בשבוע האופנה לקיץ הקרוב, בעיקר בניו יורק.
לחצאית המתנפנפת, או "קלוש" בז'רגון המקצועי יש שני יתרונות עיקריים שאני חושבת שעונים על מגוון רחב של צרכים: מצרה את המותניים (בגלל שהן כל כך רחבות למטה, שהמותן, הגבוהה בד"כ, נראית צרה יותר) ויוצרת אשליה של רגליים רזות יותר (מאותה הסיבה), מבחינתי יש לה עוד יתרון אחד עצום, שהיא מאוד נשית מצד אחד ומצד שני גם ילדותית וקוקטית.
אז מי הן הקלושיות המצטיינות בעיניי?
הנה:

 מעיל קלוש בנגיעות קובלט

חצאית קלוש כבדה וצמרירית בשילוב עם מגפיים גבוהות, תענוג חורפי וההצדקה היחידה לנעילת מגפיים בארצנו הקטנטונת

Christian Dior

עם סטרפלס בצבע פוקסיה מרנין בשילוב נעליים גבריות 

Christopher Kane

בגרסת ה"שתי פולניות מחכות לדוור" החסודה והמאופקת

Erdem

בשילוב עם עז, סנדלים וגרביים

Antonio Marras

באורך מקסי עם מעיל קלאסי

Giorgio Armani

דרמטית בשילוב נעלי אופנוענים

Alexander McQueen

כל התמונות באדיבות בתי האופנה לstyle.com

עוד קצת קוטור - שאנל

היה אפשר לצפות מבלוגרית אופנה ותיקה (אפשר להגיד...) כמוני שתנצל את ימי החופש האחרונים לכתיבת פוסט חדש או לפחות להתחיל לעבוד על כזה. אך לא! אלה היו ארבע ימים אינטנסיביים במיוחד במרדף אחרי התעסוקה לילדה, בריכה, ים וחוות התוכים בכפר הס. רק במאמר מוסגר והכי סביר ובינוני שיש, אציין שאחרי הבילוי המשפחתי רצינו לשבת איפשהו ולאכול ביחד עם הזאטוטה וכל המסעדות היו מלאות עד אפס מקום, אז מי אמר שמעמד הביניים מקצץ בבילויים וקורס תחת הנטל?

בהיעד משהו מוכן וקונקרטי על שבוע האופנה המתחולל בניו יורק ובלונדון אחלוק איתכם רק את תצוגת הקוטור של שאנל, אשר הושמטה מהפוסט האחרון מפאת ריבוי תמונות.
לגזרות עצמן פחות התחברתי, חגורות עבות לא מדברות אליי מאז שנת 2000 בערך אבל אי אפשר שלא להתפעל מרמת הגימור של הפריטים. חיפשתי בגוגל טרנסלייט תרגום לעברית של המלה Worksmanship, כדי לנסות לתאר מה אני מחפשת בפריטי קוטור, מה שמצאתי היה "טיב העבודה" שלדעתי לא מתאר מספיק את מה שאני רוצה להגיד. אני מחפשת את עבודת הנמלים, את המספרים המפוצצים כגון 200 תופרות חיברו ידנית 50 אלף קריסטלים וזה לקח להן 180 שעות עבודה. אז הקולקציה הזו כמובן מלאה במספרים כאלה וברמה מושלמת של worksmanship.

Photo: Yannis Vlamos / InDigital | GoRunway

ממש קארל לאגרפלד במיטבו.

לא ברור לי איך האיש הזה מצליח ליצור 69 אאוטפיטים לתצוגת הקוטור, בעוד רוב המעצבים האחרים משחררים כ 20-30. אפילו אם יש לו 200 תופרות שמחברות מיליוני קריסטלים ידנית, עדיין, מדובר בכמות מטורפת של יצירות. 

הזמרת האהובה עליי, קארו אמרלד כתבה שיר נהדר על קארל לאגרפלד, השיר נקרא The Maestro, לא הצלחתי למצוא אותו בגרסה נורמאלית ביוטיוב, אז הנה לינק לכל האלבום  ממליצה בחום להקשיב לכולו, אבל אם אין לכם זמן, תקשיבו לשיר על המאסטרו.

חג שמח, שנה טובה, ותחזיקו מעמד עוד שני חגים לפנינו!

ריזורט 2014

שוב איתכם אחרי היעדרות ארוכה ולא אופנתית בעליל שאן לה הסבר לוגי. בעוד מסלולי הקוטור מנצנצים בקריסטלי הסוורובסקי שנתפרו ידנית אחד אחד עם חוטי זהב בדיוק מופתי אני אספר לכם על קולקציות הריזורט שהוצגו במשך כל חודש יוני.
יוני הוא החודש המושלם לחופשה, אם כבר מדברים על ריזורט. עדיין לא חם מדיי באירופה ואתרי הנופש עדיין לא מלאים עד אפס מקום, אמנם הסיילים עוד לא מתחילים אבל האווירה היא של תחילת הקיץ, הכל פורח, חמים ונעים ואפשר ממש ליהנות מהחופשה ולא לקטר על עומס ועל תורים ארוכים.
בחופשה הדימיונית שלי יש ארוחות בוקר בבתי קפה קטנים בניחוח של פעם, יש צהריים על שמיכת פיקניק בפארק אירופאי גדול עם אגם קטן, יש טיולים רגליים לאורך שדרות מרוצפות באבנים, קוקטיילים של בין ערביים ושיטוט לילי ברחובות מוארים ושמחים. בקיצור, חופשה באירופה הקלאסית, אתם תבחרו, פריז, לונדון, ברצלונה, פירנצה, פראג וכו'
אז מה אורזים לחופשה כזאת?
כמובן שאי חופשה בלי שמלת קיץ קלילה ומודפסת. רוב המעצבים דואגים להכניס אנסמבל אחד או שניים לקולקציה שלהם שעונה לצורך זה.

Anna Sui, Bottega Veneta, Alice + Olivia

בחופשה הכי כיף זה להרשות לעצמנו ללבוש דברים פחות רציניים ואפשר גם להתפנק על הדפסים מרנינים:

Moschino Cheap & Chic, Balmain, Donna Karan

כמובן שבכל חופשה אירופאית חייבים לבקר לפחות מוזיאון אחד, ולכבוד זאת צריך להראות רציניים יותר, אבל לא יותר מדיי, כי בכל זאת אנחנו בחופשה. אנסמבל בשחור לבן תמיד יכול לסגור את פינת המוזיאון במראה סולידי יותר

Akris, Alice + Olivia, Christian Dior, Derek Lam

בין אם החופשה היא זוגית ובין אם היא עם חברות, בערב תמיד כיף ללבוש משהו רומנטי יותר, על הגבול בין הסקסי למשוחרר, הפעם השמלה הורודה הקטנה היא השמלה השחורה הטקנה בחופשה. צבע רומנטי וגזרה קוקטית אך לא סקסית מדיי הם הפתרון המושלם לערב אירופאי מהנה

Anna Sui, Bottega Veneta, Christian Dior, Oscar de la Renta

השנה אני לא יוצאת לחופשה, אני עוברת דירה במקום. בעוד שבועיים מצפניה לנתניה, קרית השרון. מעבר דירה או לא, אני הכי אשתדל שבעולם לא לתת לבלוג הזה לאעבור עוד חודש שלם ללא עדכון.

על מנת לצפות בשאר הפריטים שאהבתי בחודש הריזורט אתם יכולים לפנות לעמוד הפייסבוק של שומרת על פאסון וליהנות מאלבום ריזורט 2014

התמונות באדיבות בתי האופנה