יום שלישי, 4 בנובמבר 2014

שבוע האופנה בפריז: קיץ 2015

בדרך כלל אני לא מציינת חגים לא לי. לא גדלתי בארה"ב ולכן חגים כמו האלווין שחלף זה לא מכבר לא ממש מרגשים אותי. הפעם, פשוט, האלווין התלבש לי יופי על הפוסט של פריז, הנושא של הפוסט הוא מסיבת התחפושות של מסלולי פריז. הרשו לי להתעלם מהסטייל הפריזאי הבלתי מעורער, מעצבי האופנה המיתולוגיים שכבודם במקומו מונח, הימורי השטיח האדום והטרנדים לקיץ הבא. הפעם אני מתמקדת בשלושה מעצבים, שתיים יפניות ואחד בריטי משיגנע.

גארת' פיו לא עושה טרנדים, הוא גם לא עושה חורף/קיץ, יש לו קהל לקוחות מאוד מסויים ובעיקר אמת פנימית גדולה וחזקה, שהאופנה שלו היא קודם כל אמנות.
בניגוד להשראות החייזריות שראינו ממנו בשנים האחרונות, הפעם הוא בחר במקור השראה מאוד ארצי, אפל. תרבות הוודו והכתות היוו השראה לקולקציה הנוכחית שלו, שכמובן הוצגה בשחור ולבן באופן כמעט בלעדי. הצפיה בתמונות מעוררת שילוב של פליאה וחוסר נוחות.

 פנטגראם עם פאייטים, שק יוטה וקרעי שיפון משי

 צדודיות חזקות עם פנטגראם

 החלק הכי מלחיץ בקולקציה

Gareth Pugh

ג'וניה ואטאנאבה, למותג הנושא את שמה, עיצבה קולקציה בהשראת התפיסה הפוטוריסטית של תחילת המאה הקודמת. האישה העתידנית, לובשת הפרספקס והפלקסי. האנסמבלים שלה הזכירו לי קצת את קנדינסקי, קצת את פייט מונדריאן וקצת אופ ארט. באופן כללי, קישוטי הראש מצליחים לשטח את פני הדוגמניות לדו מימד ונראים כמו קולאז'ים מגזרי נייר

 Junya Watanabe

הקולקציה האחרונה במסיבת ההאלווין הזו היא של ריי קאוואקובו לקום דו גארסון, בהשראת ורדים ודם. קולקציה אדומה לחלוטין, בה האדום בא לידי ביטוי בטקסטורות ונפחים שונים, גם כאן יש ניחוח של אוואנגארד מהמאה הקודמת.


Comme des Garçons

תגובה 1: