יום ראשון, 21 בפברואר 2010

מארק ג'ייקובס: אגדה אורבנית

הפעם אדבר על אחד המעצבים האהובים עליי.
מארק ג'ייקובס. הוא נולד ב1963 בניו יורק לזוג הורים יהודים, למד בתיכון לאמנויות ואז עיצוב אופנה בבית הספר פארסונס בניו יורק. כמו כל מעצב פנומנאלי, דרכו לקדמת הבמה הייתה זרועה בזכיות בפרסים למיניהם, כגון המעצב הכי מבטיח של פארסונס, פרסים מטעם ארגונים פרטיים וממשלתיים.
בעודו עדיין סטודנט, ג'ייקובס ייצר סריגים בעבודת יד ומכר אותם, בהמשך מונה למעצב ב Sketchbook label. לצערי על התקופה שלו שם לא נכתב הרבה ולא הצלחתי למצוא תיעוד.
בשנת 1987 יצאו הפריטים הראשונים עם התווית Marc Jacobs.
ג'ייקובס המשיך למותג הספורטיבי פרי אליס (Perry Ellis) ובשנת 1992 עיצב להם קולקציה תחת השם "GRUNGE". בשנת 1993 פוטר ג'ייקובס מפרי אליס, כנראה שהגראנג' לא הלך טוב למותג הגברים הספורטיבי והסולידי הזה. לאחר עבודות אחרות לתקופות קצרות במותגים שונים ומשונים, בשנת 1997 הגיעה הפריצה הגדולה כאשר נבחר להיות המנהל האמנותי של מותג צרפתי קטן בשם לואי ויטון עבורו יצר ג'ייקובס את קולקציית פרט אה פורטה הראשונה לנשים. מחברת מטענים יוקרתית וותיקה הפך ג'ייקובס את לואי ויטון לחברת אופנה עכשווית ובועטת המנפצת מוסכמות וקובעת טרנדים. על ידי שיתופי פעולה בלתי רגילים הן בצד הפרסומי של המותג (המשך יבוא) והן בשיתופי פעולה אמנותיים בלתי רגילים כגון קנייה ווסט וג'ארוויס קוקר (פאלפ) הוא תמיד מצליח לחדש ולעורר עניין.
בין שיתופי הפעולה הבולטים של לואי ויטון עם אמנים הם עם טאקאשי מוראקאמי, אמן הפופ היפני ועם סטפן ספראוס, אמן ומעצב אופנה עם קו מאוד זרחני ואורבאני.
 
עיצובים בשיתוף טאקאשי מוראקאמי.


  
עיצובים בשיתוף סטפן ספראוס, בתמונה למטה ג'ייקובס בעצמו מדגמן תיק מהקולקציה.

הדוגמנים של ג'ייקובס ולואי ויטון:
 
  
  
  
 


גם סקנדלים לא חסר בחייו המקצועיים של המעצב. ב2008 הוגשה תביעה משפטית נגד ג'ייקובס על הפרת זכויות יוצרים בגין צעיף שהוציא לשוק תחת שמו שדומה במיוחד לצעיף שעיצב מעצב שוודי בשם  Gösta Olofsson אי שם בשנות החמישים. כפי שניתן לראות, הדמיון די מדהים ובאמת לא ברור למה מעצב כל כך יצירתי ומוכשר לא צריך עזרה מאף אחד ירצה להעתיק דבר כזה.


בתמונה: Göran Olofsson, בנו של המעצב גוסטה אולפסון עם המקור ועם החיקוי.

בפברואר השנה ג'ייקובס תבע את המעצב אד הארדי על גניבת העיצוב לאחד מתיקיו הרקומים (בינינו, תיק מכוער, גם של הגנב וגם של הקורבן).
 

המעצב אוסקר דלה רנטה האשים אל ג'ייקובס בחוסר יצירתיות והשפעות יתר מקולקציות קודמות שלו ושל ותיקי התחום.
את רוב הקולקציות שלו הוא מעצב בהשראת אופנות מהעבר, משנות ה30 עד שנות ה90 ומוסיף להם טוויסט עכשווי שהופך אותם בד"כ ללהיטים הן בקרב הלקוחות שלו והן בקרב מי שמעתיק את הטרנדים שלו אח"כ ומתרגם אותם לגרסאות פשוטות יותר למען ההמונים.
לכבוד סיום שבוע האופנה בניו יורק, שם ג'ייקובס הציג את הקולקציות של שני המותגים הנושאים את שמו (Marc by Marc Jacobs הצעיר והקליל יותר ו Marc Jacobs היותר סולידי) ארגנתי בשביל קוראיי מין רטרוספקטיבה של השנים האחרונות על יצירותיו. שימו לב להבדל בין שני הליינים, שניהם פרי של מוחו הקודח של אמן בחסד וגאון הדור. כמובן העובדה שהוא יהודי עושה משהו ללב הפרובינציאלי שלי, מודה.
המותג לואי ויטון, עוד תצוגה שאני מחכה לה בכיליון עיניים יציג את קולקציית החורף 2010 שלו בשבוע האופנה בפאריז בתחילת מרץ, ולכן בינתיים אתן לכם ליהנות ממה שג'ייקובס הציג בשבוע האופנה החולף בניו יורק


 
  
  
  

חייבת לציין שבקיץ 2008 נראה כאילו דעתו נטרפה עליו. בקולקציית מארק ג'ייקובס, הוא מציג אסופה של פריטי לבוש בלתי מובנים ובלתי לבישים בעליל (למרות שהביקורות דווקא משבחות) ובליין המארק ביי מרק ג'ייקובס הוא מוציא את הקולקציה הכי טובה שלו עד היום, לדעתי, התפרצות עליזה של צבעים ואלמנטים משעשעים, שלא ברור כיצד שתי הקולקציות יצאו מאותו מעצב.

 
  


  
הקולקציות משבוע האופנה האחרון:
 
באווירת תקופת הצנע
הבנאדם באמת יודע לעבוד עם צבע!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה