תודה שעשני אשה! שבוע האופנה לגבר, חורף 2013-2014

תמיד חשבתי שאני אוהבת חורף. להתכרבל, ללגום, להתחמם... מה שקיבלתי הפעם זה להידבק, לחלות, להתכרבל, קרוב מספיק אך הו כה רחוק. מזל שיש מקום במיטה לללפטופ שלי ושהתמונות מוכנות מבעוד מועד, אז כל מה שנשאר לי זה רק להגג, שזה, ברוך השם אף דלקת או וירוס לא יצליחו למנוע ממני מלעשות, ולערוך.
אז הפעם, גברים יקרים, הפוסט המוקדש לכם קיבל שדרוג ואינו כולל סקירה בלבד של פריטי הקולקציות השונות שראיתי אלא ממש הצעות פרקטיות (אני מאוד מקווה) של מה ללבוש בחורף הבא (או להיות סופר מגניב ואפילו ליישם השנה).
השבוע, לפני שחליתי, קולגה בר פאסון ופסימי משהו רטן באוזניי על כך שזה באסה להיות גבר. כמובן שאני מסכימה, אבל בכל זאת שאלתי למה. הוא אומר, ובצדק, שאופנת גברים היא תחום מאוד בעייתי שכן טווח הצבעים והגזרות שגבר סטרייט יכול להרשות לעצמו מבלי לעורר חשד הוא מאוד מוגבל. כמובן שעליי אישית זה לא מקובל, כל גבר יכול ללכת עם כל צבע כל עוד הוא מחמיא לו והולם אותו, אך לא נכנסתי לויכוח. במקום זאת הזמנתי אותו לקרא את הבלוג(חברים, ככה מביאים קהל חדש!) והזדרזתי להכין את הפוסט הספציפי הזה. אז לענייננו, מה יהיה לנו בחורף הבא?
כמובן שחורף הוא עונה יותר טובה להלבשת הגברים בגלל שאפשר להסוף פה שכבות על שכבות, לעצב צעיפים, כובעים וכפפות ולשחק יותר עם האנסמבל.
נתחיל במראה הקז'ואל, היומיומי, המראה שאיתו אפשר להגיע למשרד, להרגיש בנוח ומשם אפילו להמשיך לעיסוקי חולין אחרים. המראה בדרך כלל יהיה מורכב משניים - שלושה פריטים, בצבעים כבויים עם עדיפות על סולם האפור עם נגיעות של כחול נייבי:

Hermès, Fendi, Bottega Veneta, Belstaff

 



רואים? השד אינו נורא כמו שחשבתם! אז עכשיו אחרי שחיממנו קצת את בלוטות הפאסון אפשר להמשיך הלאה לגברים הטיפה יותר נועזים. כאלה (ששוב אני אומרת) שמספיק בטוחים במיניות שלהם כדי ללבוש צבע שאינו אפור או נייבי. לשלב הדפס, זוג נעליים בצבע בורגונדי או הבזק של צבע הם תמיד מבורכים בעיניי ואם הייתי גבר, ככה הייתי מתלבשת:

 

Paul Smith, Hermès, Alexis Mabille, Diesel Black Gold

 

 

בימי החורף הקרים האלה מאוד חשוב גם להיות לבוש היטב ולהראות מכרבל, נשים אוהבות להתכרבל בזרועותיו של גבר חסון עם סוודר נעים, גם מעיל נחמד, צעיף גדול או ריבוי שכבות יוצרים את תחושת הכירבול הרצויה. בעיין החסון זה לגמרי תלוי בגבר וכמה הוא משקיע בחדר הכושר, לגבי המכרבל, הנה כמה הצעות:

 





Alexander Wang, Phillip Lim, Lanvin, Berluti

 

אחרי החימום שעשינו אפשר כבר להתקדם למראה הנועז יותר: הרוק סטאר. הרבה מכנסי עור וויניל כיכבו השנה על מסלולי התצוגה. אני יכולה לספור על אצבע אחת את הגברים שאני מכירה שילבשו מכנסי עור, אבל כשאני רואה את הצעות ההגשה של המעצבים, זה נראה לי כפריט לבוש לגיטימי לחלוטין:

 

Belstaff, Costume National, Diesel Black God, Saint Laurent

 

אנחנו מטפסים לקראת השיא, עם הWild Card, הגבר הבלתי צפוי שמוכן ללבוש טוניקות, טייטסים, אוברולים וטקסטילים שונים ומשונים. כמובן מחשש לבריאות הציבור הלכתי על הגרסה המרוסנת של הקלף הפרוע והנה מה שיצא:

 

Ann Demulemeester, Comme des Garçones, Rick Owens, Fendi

 

ואפרופו אוברולים וטוניקות, השנה נצפו כמה חידושים בתחום הגזרות לגבר, אני לא מצפה שבני ישראל מיד יאמצו אותם, אבל זה מרגש אותי לראות את הפריטים האלה שמבחינתי נחשבים לחלוטין "מחוץ לקופסא":

 

Raf Simons, Raf Simons, Balenciaga, Jil sander

 

 

כמובן שבחורף כל גבר צריך מעיל טוב ואלגנטי. לדעתי חשוב שהמעיל יהיה ארוך ויכסה את אזור הירכיים, אנחנו הרי לא רוצים להקפיא את דור העתיד, ולכן האופציה הכי טובה שמציעים מסלולי התצוגות הוא ה Duffle Coat. איך הוא נראה? ככה:

 

Louis Vuitton, Saint Laurent, Belstaff

 

או כל אחת מהאופציות הבאות:

 

Bottega Veneta, Lanvin, Paul Smith

 

עכשיו, גברברים יקרים, מבחינתי אתם מצויידים בכל מה שיש לדעת על הלבשת החורף הגברית. כמובן שאני לא מצפה מכם לרוץ לחנות לנוון או בלסטאף הקרובה לביתכם, אנחנו מעמד בינוני, אין לנו כסף למעצבים, אבל אפשר לסמוך על הרשתות ההמוניות שיוציאו גרסאות מרוסנות ומסחריות יותר של הפריטים הנ"ל. סוודר גדול הוא סוודר גדול, ממותג או לא, הוא יחמם אותך. מן הסתם הוא יעשה זאת יותר טוב אם יהיה עשוי קשמיר אבל גם אקריליק זה בסדר (לא מאמינה שאני אומרת את זה) בתנאי האקלים הישראלי.











שבוע האופנה לגבר, חורף 2012

זו התקופה הזו בשנה שבה כל שבוע הוא שבוע האופנה. עוד לא סיימתי להתרשם מטרום הסתיו באופנת הנשים כאשר שבוע האופנה לגבר התחיל, אחריו בצעדי ענק הגיע שבוע האופנה בברלין ומיד שבוע האופנה העילית בפריז, פשוט אין זמן לנשום! מזל שאני לא מוזמנת לסקור אף אחד מהם פיזית, כי אז היו לי בעיות של עשירים.
תמיד כשאני בוחנת את תכני שבוע האופנה לגבר אני תוהה על קנקני; מהי אופנת גברים? אי אפשר להציע לגבר ללבוש הכל. אין מה לעשות, לנשים הרבה יותר קל! למרות שחצאיות וטוניקות ארוכות אינן כבר מחזה נדיר על מסלולי התצוגות לגברים אבל חוץ ממארק ג'ייקובס לא ראיתי גבר וחצי גבר בחצאית לא בפורים. מעיל ארוך ללא שרוולים לעולם לא יהיה מצרך חם בשוק הלבשת הגברים. מכנסי עור, אם כבר עוצבו, מוטב שיימכרו ללא מפשעה כי אין גבר שפוי ברוחו שאינו חובב סאדו מאז שילך עם מכנסי עור.
אז מה כן אני מחפשת בשבוע האופנה לגבר?
אני כן חושבת שגבר יכול להראות מסוגנן ומסוקס, לא כל גבר עם צעיף ומכנסיים צמודים הוא "גייז", טוב טעם זו לא מלה גסה וסוודר עם צווארון מבצבץ מתוכו עם מכנסי סיגר ונעליים שאינן סיניקרס זה לא "אוהו! אז אתה מנכ"ל עכשיו???".
בכל קולקציה לגבר אני מחפשת מספר פריטים, מין צ'ק ליסט שגובש לו מעצמו אצלי בראש ובתת מודע עיניי תרות אחרי מרכיביה.
בכל קולקציה צריכים להיות מספר פריטים: מעיל חורף שנחתך בברך או מתחת לטוסיק שאינו דובון, סוודר ו/או קרדיגן מזמין התכרבלות, מכנסיים בגזרה טובה, ג'קט לא מחוייט הנחתך מעל לירך וזוג נעליים יפות שאינן סניקרס. כמובן וכמובן שחליפה טובה תמיד באה טוב ומתקבלת בברכה.
אז מי מילא את הצ'ק ליסט שלי בהצלחה? הנה:

Acne

בקולקציה הזו של אקנה אהבתי מאוד את הנעליים, מראה השכבות מוצג כאן לשיפוטכם(משמאל), אני אישית טרם החלטתי אם אני אוהבת או לא, אבל מעיל העור והג'קט הכחול מימין בהחלט היו לי למטעם.

Alexander Wang

הקולקציה של אלכסנדר וואנג ענתה לכל הקריטריונים, שימו לב, משמאל לימין: מעיל חורפי מעניין וארוך, סוודר כירבולי עם הספלאש הנכון של הצבע, חליפה יפה (ללא עניבה, עם סוודר) וג'קט מגניב מעל הירך. גזרת מכנסיים טובה אובר אלס מלווה בנעליים שאהבתי מאוד.

Andrea Pompilio

אופנת גברים למתקדמים. האיש שיתהדר בנעלי המוקסין עם הפוני ראוי לשאפו  ענק ממני, המעיל הכתום הוא צעד נוסף לעבר הספלאש הצבעוני והסוודר משמאל התחבב אפילו על אישי היקר. סך הכל קולקציה טובה מאוד, מינוס הכובעים.

Burberry Prorsum

קולקציה מוציינת מבית האופנה האנגלי המיתולוגי ברברי. הסוודרים מגוונים, מזמינים ומכרבלים, המעיל באמצע הוא בגדר הברקה מטורפת, הסטיילינג הכללי מעולה ואפילו הכובעים סבבה.

Carven

את משבצת הקולקציה החנונית תופסים אצלי הפעם קארוון. פלטת צבעים חכמה, ג'קטים יפים, קרדיגן מכרבל והברקת העונה: הכפפות שמבצבצות מותך הג'קט הלבן שהחזירו אותי היישר לליטא המושלגת, לגיל 5 לאיש השלג והמזחלת.

Dries Van Noten

זו קולקציה קצת יותר שאפתנית בגזרת התעוזה הגברית, בואו נגיד שלא כל כך בארץ, אבל הבלייזר נטול הצווארון קורץ לי מאוד וגם הגזרה של הג'קט מצד שמאל היא טובה ביסודה, בקשר להדפסים, אותם אהבתי עד מאוד, כמובן, לא נראה לי שיש כאן שוק, סך הכל קולקציה מלבבת ומלאת מעוף.

John Varvatos

קולקציה חורפית ומגוונת מג'ון וארואטוס, החל בסריגים מכרבלים, דרך מעילים וגם גמישות סגנונית הנעה בין האלגנטי לסטריט סטייל.

Paul Smith

ואיך אפשר בלי פול סמית? אי אפשר. סריגים במגוון אפשרויות, סטיילינג נהדר, קולקציה טובה סך הכל.

Lean Paul Gaultier

צ'ק ליסט מלא גם אצל גוטייה עם פינוק קטן: מימין ניתן לראות את אנרדיי פז'יץ' לבוש כמו גבר, אמנם עם מכנסי עור, אבל הייתי חייבת להראות לכם אותו במראה הגברי, שתדעו כמה שהוא ורסטילי.

Hermès

ועכשיו ברצינות, הכל טוב ויפה, באמת, מעוף, הדפסים, צבעים, הכל נחמד ואפילו נהדר, אבל ברצינות, כשגבר בא להתלבש, הכי טוב, הרמס. כאילו, תראו, אני צריכה בכלל להסביר?

שבוע האופנה לגבר קיץ 2012- חלק אחרון

פוסט קומפקטי, רק תמונות

 דירק ביקמברגס

 לואי ויטון

 מיסוני

 פראדה

ריק אוונס

שבוע האופנה לגבר קיץ 2012- חלק 2

בפוסט הקודם הצגתי לכם את המותגים לגבר, בפוסט הזה נראה את מי שרוקד על שתי החתונות. מותגים קלאסיים עתיקי יומין עם שם היסטורי לצידם של מותגים ושמות צעירים יותר אך בכל זאת מאוד מוכרים וטרנדיים.
המעצב האהוב עליי לגבר הוא ללא ספק פול סמית. יש משהו לא מתאמץ ונונשלאנטי בסגנון שלו, הקולקציות שלו נראות כמו אסופה מארונו הפרטי, כל פריט נראה שם הגיוני, שנקנה ומתאים למה שצוותו לו להשלמת הלוק, יש צבע, אבל לא יותר מדיי, יש גזרות מעניינות, אבל לא משוגעות ולבישות בהחלט, יש שיגעון, אבל הוא שקט.

עוד קולקציה מגניבה יש לנו מברברי. צבעים עזים, גזרות נכונות ונעליים בהדפסים מרעננים.

הצבעים העזים משובבי הנפש ממשיכים לככב גם אצל הרמס, בין אם בהבלחה צנועה של צעיף ירוק זוהר או או מראה נועז יותר עם בומבר צהוב, הבחירה בצבעים העזים היא תמיד מידתית בגבולות השיק.

אצל דריס ואן נוטן פלטת הצבעים מוגבלת לארבע צבעים בלבד, אדום הוא אחד מהם וסביבו גווני אפור, לבן וכחול כהה. המשחק עם הגוונים האלה בשילוב עם קצת חדשנות גזרתית (דוגמת החולצה המכופתרת האקסטרה ארוכה) יוצרים קולקציה שמאוד נעמה לי.

גם מוסקינו הלכו חזק על הצבע האדום רק שהם הוסיפו גם קצת הדפסים של קלפי משחק ומראה א-לה ג'יימס דין עם צווארונים מודגשים ומראה אמריקאי סטייל שנות השישים.

בהתחלה לא רציתי בכלל לסקר את שבוע האופנה לגבר, אבל אחרי שהשתכנעתי אני מוצאת את עצמי עם כמה קולקציות טובות במיוחד, עד כדי כך ששני פוסטים לא מספיקים כדי להעביר את כל אשר מצאתי. חלק 3 בדרך...

שבוע האופנה לגבר- קיץ 2012, חלק 1

תחת צלה של הבושה על הדילול בפוסטים שלי הוחלט להוציא פוסט ראשון אודות שבוע האופנה לגבר אשר הסתיים לא מכבר ופינה את מקומו לתצוגות התפירה העילית. אז אופנת גברים היא, מה לעשות, קצת פחות ורסטילית, בניגוד לאופנת הנשים שבה האופציות מרובות, זה לא מונע ממסלולי התצוגות להתמלא בהרבה סטייל ורעיונות טובים לשנה הבאה. אתחיל עם כמה מותגי הלבשת גברים, הם לא מייצרים אופנת נשים ולדעתי המיקוד בגבר עושה להם רק טוב, הקולקציות מאוד מחוברות למציאות, אווריריות ומאוד שיקיות:
Corneliani מותג איטלקי ממנטובה אשר באיטליה, שמזה מעל ל30 שנה מייצרים אופנת גברים אשר מיוצרת באיטליה בלבד, עם דגש חזק מאוד על קונסטרוקציה.

Thom Browne, מותג גברי מניו יורק, מעצב מזה עשרים שנה חליפות גברים עם דגש חזק על בניה גם כאן, עם הזמן הוא התחיל להשתעשע בגזרת החליפה הקלאסית, לשחק עם פרופורציות ולהתאים אביזרים נלווים.

Ermenegildo Zegna היא חברת אופנת גברים איטלקית שקיימת מעל 100 שנה. היא הוקמה בראשיתה כחברה לייצור בדי צמר ואז עברה לתפירת חליפות צמר איכותיות לגברים. Z Zegna הוא המותג הצעיר שמציע את המיומנויות והניסיון הרבים של החברה האם בביצועים קלילים יותר ופחות רשמיים. הם עושים עבודה מצויינת במעבר מן המשרד לרחוב עם קולקציה צבעונית ונועזת. קולקציית הנעליים הנלווית מצויינת.

Roland Mouret סוגר את הרשומה עם קולקציה טובה שהבריקה בעיקר בזכות מעילי הרוח המוצלחים שלה. רולנד הוא מעצב צרפתי שחי ופועל בלונדון, שם הוצגה הקולקציה.

גברים חורף 2011-12

אחרי הרבה לבטים החלטתי לעשות פוסט על אופנת גברים. למרות שהשאלה לגביו לא קיבלה יותר מדיי פידבק  בעמוד הפייסבוק שלי, החלטתי בכל זאת, ככה, כי מותר לי וכי אין לי עורך וכי אני לא חייבת שומדבר לאף אחד. עושה פוסט על גברים. מה תעשו???
בכלל, ינואר היה חודש מלא התרחשויות בעולם האופנה; משבוע האופנה לגבר, המשך של הטרום חורף, שבוע האופנה העילית בפריז, שבוע האופנה באמסטרדם ובברלין, עכשיו גם סאו פאולו, יש הרבה על מה לכתוב וכמעט ואין פנאי. אולי באמת צריך שיהיה בארץ פורטל אופנה מכובד אחד שירכז את כל הדברים האלה ולא ידבר רק על הפקות אופנה של מעצבי שמלות כלה מקומיים (כבודם במקומו מונח) אבל אופנה זה הכל חוץ משמלות כלה. תסכימו איתי.
ובכן לענייננו. כמו שכבר אמרתי, לעצב לגברים זה הרבה יותר קשה מאשר לעצב לנשים, לא רק שמגוון הפריטים מצומצם יותר (אי אפשר לעצב חצאית או שמלה לגבר, אלא אם את ראיי קאוואקובו לקום דה גארסון), גם הצבעים סולידיים יותר (אם בכוונתך למכור ולא רק להציג). בחרתי רשימה של קולקציות שאהבתי במיוחד. את הרשימה שלי הפעם פותח המעצב האמריקאי אדם קימל, עליו כתבתי (ואותו ראיינתי) בירחון hDL שיוצא בקרוב (או שכבר יצא) בסטימצקי הקרוב למקום מגוריכם. אחרי קולקציית קיץ מוצלחת ומושקעת במיוחד הוא ממשיך בקו העיצובי האולטרה אמריקאי שלו וכמובן משתמש בגברים אמריקאים אמיתיים מהרחוב בתור דוגמנים, דבר המקנה לפרזנטציה שלו עוד נקודות זכות. מכנסיים משוחררים, חולצות מכופתרות ובעיקר נוחות יומיומית, כל אלה קיימים בקולקציה הזו ואני אומרת למה לא, לא הכל צריך להיות טרנדי ומהוקצע.

הקולקציה של ברברי פרורסום לגבר היתה הרבה יותר מוצלחת מזאת לאשה, ולראיה, היא נכנסה לרשימה האקסקלוסיבית שלי וזאת בזכות מבחר המעילים האיכותיים שלו היה לי ממון הייתי מפנקת את אישי בכל אחד מהם, אפילו בתמונה 72 DPI רואים שהמעילים איכותיים ועשויים טוב, ולא בכדי; כי הרי ברברי התחילו בתור מותג של מעילים. המעיל הצהוב לגיטימי לגמרי, כשמעיל עשוי טוב, הוא נראה טוב בכל הצבעים, גם בצהוב מנדרינה.

עוד בגזרת ה Outerwear  (שם כולל להלבשה "חיצונית", דהיינו מעילים, ג'קטים וכו') מככב אצלי ברשימה ניקולא גסקייר לבלנסיאגה, עם קישורים ברורים לקולקציית הנשים בדמות ההדפסים הפרחוניים המבצבצים פה ושם מבין הכפתורים והריצ'רצ'ים, כי בכל זאת, מדובר בקולקציית גברים. גסקייר שוב הצליח לשבות את ליבי בזכות הנעליים המשוגעות-מגניבות שלו גם לגברים.

כמובן שבראש רשימת הקז'ואל שלי ניצבת איתנה הרמס עם קולקציה לא מתאמצת, נקיה וגברית בעליל ואין לי שום ספק שכל תפר הונדס ומוקם בדיוק במקום בו הוא היה צריך להיות. המראה הכללי פשוט מושלם, קולקציה מצויינת על כל פריטיה.

בתקופה בה הסדרה המצליחה "מד מן" משפיעה על רוב קולקציות הגברים (שלא נכנסו לרשימה שלי); חליפות רכיסה כפולה, שלושה כפתורים, שלושה חלקים שולטים במסלולי התצוגות, קונסואלו קסטיליוני (אהובתי הנצחית) למארני מעצבת קולקציה בהשראת הצווארון הכחול כי גם לחלבן ולחנווני יש מקום על מסלול התצוגה, במיוחד אם הוא בלונדיני ושרירי. כמובן שגם במארני יש דגש חזק על נעליים בעיצובים מעניינים ומיוחדים. נעלי האבזם נותנות טוויסט קשוח של פועל בניין לקולקציה, דבר נפלא בעיניי, שכן לאחרונה קצתי בנעלי השפיץ המאורכות שראיתי הרבה על המסלול.

פיליפ לים מציג קולקציה מחוייטת בגזרות נוחות ובכך משדרג את מעמדו בתחום הלבשת הגברים. "אני אוהב להתלבש יפה אבל עודני צעיר" אמר לים מאחורי הקלעים של התצוגה, וכך הוא מציג קולקציה מחוייטת עם טוויסט צעיר והרבה חידושים בתחום הגזרות (לא אלאה אותכם בפרטים) שמשדרגים הן את המראה הכללי והן את הנוחות בלבישת פריטיו.

המעצב הבריטי הותיק פול סמית כרגיל שבה את ליבי גם בקולקציית הגברים. שוב הדגש הוא על הג'קטים והמעילים ואצל פול סמית, שפשוט נולד עם זה, יש עוד ערך מוסף של נונשלאנס לא מתאמץ שמשדרג את המראה הכללי של הקולקציה ונתן לה אופי מעבר לאוסף של בגדים מאוד יפים ועשויים טוב.

אבל לא הכל זה מעילים וג'קטים. קולקציות פחות מחוייטות ויותר זרוקות ראינו מפראנקי מורלו, בלמאן ואייסברג שהשקיעו יותר בסריגים ובטריקו ויצרו קולקציות מאוד עירוניות על גבול ה Streetwear  (הלבשת רחוב).

 Balmain

 Frankie Morello

קר לך בפנים? לוקח לך יותר מדיי זמן לגדל זקן? לפרנקי מורלו יש את הפתרון בשבילך! זקן צמר סרוג שמתלבש ישר על הפנים ומספק את כל פתרונות החימום לפניך בימי החורף הקשים. כל היתרונות של זקן בלי החסרונות! לא עוד תדקור את בת זוגך ותגרום לאדמומיות בפניה! זקן הצמר הגאוני טוב גם לטמפרטורת הלחיים שלך וגם לזוגיותך.

אחלה אקססורי...

חוץ מזה, סניקרס מגניבות, קרדיגנים, כפפות וצעיפים בטכניקולור, עליזים, משובבי נפש והכי חשוב חורפיים ומחממים.

Iceberg

המעצב Neil Barrett הציג קולקציה מעורבת לגברים ונשים כאחד. על קו הנשים שלו ראו בבירור שהמעצב בא מתחום הלבשת הגברים בשל הבניה של המעילים והגזרות. לצד סריגים חמים ורכים הוא הציג מעילי צמר ומכנסי אופנוענים, הכל במוד אורבאני.

ממשיכים בכיוון האורבאני אפלולי, אן דמולמיסטר הגרמניה מציגה קולקציה קשוחה ומחוייטת של ג'קטים ווסטים בגזרות קלאסיות בשילוב עם דגמ"חים, מכנסי טריקו ומגפיים מסיביות. כפפות גדולות עם חגורות ואבזמים בשילוב עם שיער שחור ארוך לדוגמנים משלימים את המראה המהוקצע והרוקיסטי אותו ניסתה המעצבת להעביר.

סוגר את הרשימה המותג Mugler שהיה שייך בעבר למעצב האגדי ת'ירי מוגלר, עכשיו תחת פיקודו של לא אחר מאשר ניקולה פורמיקטי, הלא הוא הסטייליסט שאחראי לתופעה ושמה ליידי גאגא. כיאה לסגנונו הגדול מהחיים הוא בחר לעשות את הקולקציה בשיתוף עם אמנים אחרים כגון המעצב Romain Kremer והצלם-במאי Mariano Vivanco ואמן קנדי צעיר בשם ריקו, שכל פניו מכוסים קעקועים. ביחד הם יצרו קולקציה שהיא יותר שואו ופחות הלבשת גברים פרקטית. מה שכן הם הצליחו לעשות זה מכנס חיתול רחב עם מעיל צמר עם סגירת ריצ'רץ' וג'קט בלייזר בסגירת כפתור בודד (אותו בחרו לשלב עם מכנס פאנקיסטי לחלוטין), לבישים ונאים למראה.

כל התמונות מכאן

United States of Tommy

מעצב האופנה שהפך עם השנים לסינונים לסטייל האמריקאי, טומי הילפיגר, חוגג השנה 25 שנות פעילות אופנתית. לכבוד המאורע, הילפיגר יצר ספר עיון וקולקציה בהשראת אייקוני התרבות הקלאסיים של אמריקה, בניהם איגי פופ, ג'יימס דין, גרייס קלי ועוד.

הילפיגר, יליד '51 התחיל את הקריירה שלו מאוחר יחסית, כאשר היה כבר נשוי ועבר לגור עם אשתו (גרושתו בהווה) סוזי, לניו יורק. על אף שקיבל הצעות לעבוד בבתי אופנה כגון קלווין קליין ופרי אליס הוא סירב להן על מנת להתרכז בתכניות שלו. בשנת 1992 יצאה קולקציית הגברים הראשונה שלו וב1997 הוא קיבל את התואר "מעצב השנה לגברים" מהתאחדות מעצבי האופנה של אמריקה.

 בראיון למגזין ELLE איטליה הילפיגר מסכם 25 שנות פעילות ומוכיח שהוא נשאר מעודכן עם הזמן, עם רגליים על הקרקע ותמיד זוכר מה חשוב. כאשר נשאל מה הוא חושב על השימוש באינטרנט ובלוגי האופנה הרבים הנוטים לפרסם תמונות מתצוגות אופנה הרבה לפני שבתי האופנה עצמם מספיקים לעשות זאת באופן רשמי, התייחס המעצב לנושא כלגיטימי לגמרי. "מעצבי אופנה שלא מוכנים שיפרסמו את עבודותיהם בבלוג מחשש לבלעדיות תקועים במאניה אגוצנטרית משלהם והגיע הזמן שיתעוררו ויצאו מזה, שכן זוהי גם דרכם של המעצבים עצמם להתעדכן במה שקורה ופרסום עבודות ותמונות יכולה רק להועיל להם, בטוח לא להזיק. האינטרנט, בימינו, מספק קרש קפיצה והזדמנות להיחשף להרבה מעצבים אנונימיים שאחרת לא היו מקבלים הזדמנויות כאלה". התשובה הזו של הילפיגר גרמה לי להתאהב בו.

על סגנון העיצוב שלו הוא מעיד כ CLASSIC AMERICAN COOL, מושפע ממדים של בתי ספר פרטיים (הוא מעדיף את הגבריים, עם העניבות והמונוגרמות על אלה הנשיים), בייסבול ושייט. הקולקציות שלו תמיד יכללו ג'ינס, חולצה מכופתרת, חצאית בית ספר, ג'קט כחול, מעיל עור שחור וסווטשירט עם קפוצ'ון, פריטים שהוא מגדיר כמאסט בכל ארון אמריקאי.

הקולקציה האיקונית תצא ב10 בספטמבר לכבוד ה FASHION NIGHT OUT בניו יורק בחנות הכלבו MACY'S בניו יורק ובחנויות הדגל של הילפיגר.

מהקולקציה האחרונה של הילפיגר לחורף 2011

מבחר פריטים מהקולקציה האיקונית שתצא ב10 בספטמבר

גברים 2011

עברו חלפו להם שבועות האופנה לגבר בשלל בירות האופנה העולמיות, מילאנו, עירי היקרה התרוקנה לה מדוגמנים אשר שרצו פה כמו תיקנים בתל אביב. האמת, הם כולם רזים ונראים כמו נשים מגודלות, ממש לא איך שציפיתי מהם להראות. אבודים, טרוטים ומסוגננים הם גדשו את רחובות העיר במשך שבוע.
אני חושבת שזה מאוד קשה לעצב לגברים, במיוחד לגברים ישראלים. מה שצרפתי ואיטלקי ילבשו לא בכרח יעבור את הסינון ההומופובי של הגבר הישראלי המצוי, הלה היה דוחה 99% מכל מה שהציעו לנו מעצבי העל בשבועות האחרונים מחשש להראות הומו. הומואים נראים נפלא, במיוחד אלה במילאנו, עם תיקי לואי ויטון על המרפק, מוקסינים או סנלדים מעוצבות, מחשופים לרוב, מכנסונים ומה לא. הם נראים נפלא!
אני מסכימה שקשה להיות גבר, קשה לשמור על פאסון אם אתה הומופוב, קשה ללבוש חולצת משי אם אתה לא בטוח בזהות המינית שלך, שכן גבר שבטוח שהוא סטרייט, לא ישנה לו גם ללכת עם חצאית ונעלי עקב, הוא יודע מה הוא אוהב ולבוש לא ישנה זאת. אז כנראה שהגברים בארץ לא כל כך בטוחים במיניות שלהם, או שהם נמושות ביישניות שרצות לבכות לאמא שצחקו להם על החולצה, אם כולם מתנהגים כמו קופים, גם אני אהיה קוף, רק שלא יגידו שאני ברבור.
אז למי שכן מוכן לפתוח את הראש ולראות דברים מעניינים, אולי ללמוד משהו חדש על עצמם, אולי להפתח לקצת צבע וטקסטיל בחיים האלה, לזנוח את הקרוקס וחולצת נובמבר 9' שלהם ולצלול לעולם שכולו פאסון.

לפני שאתחיל בשואו קייס, אני חייבת לציין שבתצוגות הגברים האחרונות לקיץ 2011 היו הן דווקא המעצבות ששבו את ליבי, אולי בגלל שכשאשה מעצבת לגבר היא חושבת על הגבר שלה וכשגבר מעצב לגבר הוא חושב על הגבר שלו וכידוע לנו, הומואים יותר נועזים בבחירת הלבוש שלהם, ומאחר שרוב המעצבים בכלליות הם גברים, התוצאות נראות על מסלולי התצוגות.
כמובן שלא אלאה את קוראיי בכל המעצבים, אתמקד במיטב, גם אם זה בכלל בכלל לא תואם את מה שקראתי בביקורות.

בתור התחלה, המותג Rag and Bone שזכה בפרס מעצבי גברים של אגודת המעצבים האמריקאית בלטו בהיעדרם משבוע האופנה ולא הציגו קולקציה. חבל.
אפתח עם הקולקציה האהובה עליי, של מארני של קונסואלו קסטיליוני.

דוגמן פולני אחד והרבה סטייל זרוק בשיק, "זרקתי על עצמי אבל חשבתי על זה קודם".

גם מראה המכנס המחוייט באורך משונה מוצא חן בעיניי משום מה.

טרוסארדי

קולקציה קולית במראה ג'יימס דין. ההדפסים המנומרים, שמהווים טאבו אצל הגבר הישראלי, נראים כל כך במקום שלו הייתי גבר, הייתי רצה לקנות. הסניקרס והנעליים מוצלחות, הג'טים מגניבים ויש אפילו קייס ללפטופ!

פול סמית

הלך על מראה גראנג'י זרוק, אפילו הדוגמנים נראים מוזנחים (אך במידה), ג'קטים זרוקים אך מחוייטים, מכנסיים רחבים ורחבים למחצה, בניגות לפלטת הצבעים הצבעונית המאפיינת את המעצב, הצבעים שהוא מציג בקולקציה הזו רגועים ובסיסיים.

איך אפשר בלי הרמס? המעצבת ורוניק ניכניאן מבינה את הגבר שלה טוב מאוד, היא יצרה בשבילו, כרגיל קולקציה רגועה, איכותית אך עם זאת מעניינת.

אפילו הסנדלים עם גרביים נראים טוב בהרמס.

פראדה

מראה החנון השובב, אהבתי מאוד את הסוודרים והצבעים. גברים! לא להתבייש מקצת צבע!

ואם כבר מדברים על צבע, דירק ביקנברג

חובה להגדיל ולראות, אחלה סוודרים, מעיל עור תכלת מגניב

קלווין קליין

קלאסי, גברי, יותר מזה?

ויקטור ורולף

כל גבר חייב בארון ג'קט יו הפנר שכזה, כדי להרגיש פימפ לפחות פעם אחת בחיים. יש ללוות את לבישת בלייזר יו הפנר בסיגר, שמפניה ורצוי כוסית מסולקנת.

אה והסוודר עם ההדפס של המשקפיים מגניב!

אלכסנדר מקווין בקולקציה האחרונה שהספיק לעצב טרם נטל את חייו.

הרבה דרמה ומעילים איכותיים

פרנקי מורלו שעיצב את מסלול התצוגה כחוף ים וקישט אותו באנשים יפים בבגדי ים

בהשראת חליפות גלישה

ועכשיו נעבור לנועזים יותר בסקאלה שלי.

הקולקציה מבית ג'יל סנדר שהוצגה בגן בוטאני בטכניקולור, נראה כמו הזיית ל.ס.ד יפה.

גברים, לבשו צבע!

ג'ון גליאנו, מעצב ליין הנשים בבית דיור, בקולקציה למותג הנושא את שמו. בשיתוף צ'ארלי צ'אפלין עצבני

בסטייל שנות ה20 העליזות

ואחרנוה חביבה, הקולקציה הכי מעניינת לדעתי, של Comme des Garcons, מותג מוערך מאוד על גבול האוונגארד, לטעמי האישי מצטיין יותר דווקא בתחום הגברים, למרות השיתוף עם H&M ב2008 שהיה מוצלח, עדיין ליין הגברים של ריי קאוואקובו (המעצבת היפנית העומדת בראש המותג) השנה מבריק במיוחד. היא השתמשה בגולגולת בתור מוטיב מרכזי בקולקציה, נשמע בנאלי, אבל לא אצל ריי. היא פישטה את צורת הגולגולת לכדי דוגמא שיכולה לחזור על עצמה בהרמוניות בהדפס שמשתלב עם משבצות שחמט. צורת הגולגולת הופיעה על הנעליים, ההדפסים ואף על עורפם של הדוגמנים.

מאחר והפוסט הזה הוא על אופנת גברים לבישה, עד כה נמנעתי מלהציג לקוראיי את הדברים הבאמת מוזרים שנראו על המסלולים, כגון גופיות חושפניות, מכנסונים קצרצרים, סנדלים נשיות, גלימות, חצאיות ועוד, אבל בקולקציה של ריי קאוואקובו גם השמלות (!) נראות מגניב. אני כמובן לא מצליחה לדמיין לעצמי שיחה עם גבר שנגמרת ב"אז בסוף הלכתי על השמלה" ואני מתארת לעצמי שלמוצרים האלה אין שוק גדול מדיי ואני גם לא מנבאה לה הצלחה גדולה בקופות, אך בכל זאת הוספתי פה שלושה עיצובים שובבים שמראים את היצירתיות הפרועה של האשה הזו.

שווה להקליק ולהגדיל על מנת לראות את הנעליים

"אז בסוף הלכתי על השמלה"

ביטלג'וס ביטלג'וס ביטלג'וס!