יום שלישי, 28 בפברואר 2012

מארק ג'ייקובס, חורף 2012-2013

למארק ג'ייקובס מגיע פוסט משלו. אני פשוט אוהבת אותו. לא רק שהוא מעצב עבור שלושה מותגים שונים אחד מהשני ארבע קולקציות בשנה (כולל ריזורט וטרום חורף), הוא תמיד מצליח להצית את הדמיון, לשמור על פאסון ולעורר שערוריות. למרות שזה לא ממש מתחרז, השערוריה השנה היתה שבניגוד להחלטתה של יושבת ראש ה CFDA (התאחדות מעצבי האופנה האמריקאים) דיאן פון פירסטנברג, שלא להעסיק דגמניות מתחת לגיל 16, ג'ייקובס העסיק שתיים כאלה, תיירין גרסיה ואונדריה הארדין בנות ה-14. להגנתו אמר ג'ייקובס, שאם הילדות רוצות וההורים שלהן מרשים להן, מי הוא שימנע מהן את ההשתתפות בתצוגה? הבנות הוצגו בצורה מכובדת, בלבוש מלא ותנאי העסקתן היו טובים ומתאימים. כמו שיש ילדים שחקנים, כך לפי ג'ייקובס, אין שום סיבה שלא תהיינה דוגמניות ילדות אם הן מתאימות לתצוגה. לא התקבלה תגובתה של היו"ר, אבל יש לי תחושה שיהיו הרבה שתיקות מביכות סביב שולחן ליל הסדר של ההתאחדות השנה...
עד כאן השערוריות, נעבור לעיקר.
הקולקציה למותג Marc Jacobs היתה מלאת מקורות השראה. החל מעולם האגדות, שהתבטא בתפאורת הריסות ארמונה של מלכת הקרח, עבר דרך ההדפסים והכובעים הגדולים שהזכירו לי במעט את עולמה של אליס בארץ הפלאות דרך השפעות צלייניות בדמות הנעליים עם האבזמים הגדולים ועד לאייקוני אופנה כגון אנה פיאג'י  הקשישה. רבים מעורכי ועיתונאי האופנה באי הארוע נותרו המומים ומבולבלים נוכח המיצג הססגוני הזה וכך גם אני (מרחוק) אבל בבדיקה מדוקדקת יותר של הקולקציה על פריטיה ואביזריה אפשר לראות שמדובר בקולציה יצירתית מאוד העשויה לעילא.


מימין: תיירין גרסיה בת ה14. רואים עליה?
צילום: Gianni Pucci / GoRunway.com

אונדריה הארדין, 14
צילום: Valerio Mezzanotti for The New York Times

נעלי המיסיונרים הנהדרות
צילום: Gianni Pucci / GoRunway.com






אחרי מיצג שכזה, קצת קשה להתייחס ברצינות לקולקציה השניה של ג'ייקובס שהוצגה בניו יורק, זאת ל Marc by Marc Jacobs, ובכל זאת, מדובר בסגנון רחוב משובח, צדודיות משוחררות ואביזרים טובים. תמיד הליין המשני הזה של ג'ייקובס נושא חן בעיניי, אין מלה אחרת לתאר אותו חוץ מאשר פשוט "מגניב". המוד היה אורבאני, המגפיים היו שטוחות, הדוגמניות והדוגמנים נראו חמורי סבר ותוך כדי הכל גם... מגניבים.

צילום: Yannis Vlamos / GoRunway.com




התמונות מכאן

יום שלישי, 21 בפברואר 2012

שבוע האופנה בניו יורק, חורף 2012-2013, חלק ב'

בעוד שבוע האופנה בלונדון עומד אוטוטו להסתיים ומילאנו כבר נושפת בעורפו, אני עדיין מתרפקת על ניו יורק. לצד הטרנדים הצבעוניים שחלקתי איתכם בפוסט הקודם היו גם טרנדים פאסוניים, דהיינו סטיליסטיים. אני מקווה שעד חורף 2012-2013 (במידה והעולם יהיה עדיין קיים) אני אזכור את הפוסטים האלה כי אז (בתקווה רבה מאוד) אספיק לחזור לצורתי הטרום כדורית ותהיה לי שנת שופינג יותר פוריה ממה שעובר עליי עכשיו (חודש שמיני, גבירותיי ורבותיי).
כל מי שאוהב אופנה ומתייחס אליה קצת יותר ברצינות יודע שהיא ז'אנר של עיצוב שמתכתב באופן תמידי עם עולם התרבות והאמנות. יתרה מזאת, יש ממש אנשים שהעבודה שלהם היא לחפש את הכיוון האמנותי והעיצובי אליו הולך העולם, שבד"כ יהיה מושפע מארועים שלא קשורים בהכרח לתחום האופנה, לתרגם אותם לגזרות ופלטות צבעים, לאגד הכל בקלסר מפואר ולשווק אותו לבתי אופנה. יצא לי כמה פעמים להתקל בקלסרים המרהיבים האלה בתערוכות שביקרתי בהן במילאנו, כמובן שרציתי לקנות אחד, כמובן שזה עלה 12 אלף יורו, כמובן שלא היה לי בדיוק עליי... אבל זה מקצוע שהייתי שמחה לעבוד בו.
ב-כ-ל מקרה, אחרי הסטיה הגסה הזו מהנושא, חזרה אלינו, לניו יורק. בעקבות הצלחתו הקולוסאלית של הסרט "הארטיסט", מסלולי התצוגות התמלאו ברפרנסים לשנות העשרים, בדיוק כמו שהיה לפני כמה עונות עם מד מן ושנות החמישים. כשתופעה כל כך חמה כמו הסרט הזה, שכבר הספיק לגרוף המון פרסים ומיליון מועמדויות לאוסקר פוקדת את העולם, אי אפשר לצפות שהיא תפסח על עולם האופנה ועל כן, הנה הרפרנסים של המעצבים, שמלות ישרות עם כפפות גבוהות:

מימן לשמאל: Diane Von Furstenberg, Michael Kors, Doo.Ri, Ralph Lauren

עוד טרנד שבהחלט מצא חן בעיניי הוא זה של החליפות הגבריות, ולא היו חסרות אופציות. החל מחליפות שלושה חלקים מחוייטות עם ג'קטים ברכיסה כפולה כולל עניבה וכובע ואפילו מטפחת משי בכיס, כמו של ראלף לורן ועד האופציה היותר משוחררת כמו של ג'ני קיין עם נעלי הבית הפרוותיות. בחורף הבא נלבש חליפות. או לפחות נשקול את העניין.

מימין לשמאל: Jenny Kayne, Helmut Lang, Tibi, Ralph Lauren

כיאה לחורף, הסוודר הוא פריט חובה בכל ארון, ובמניגוד למה שחשבנו הוא לא מיועד רק בשילוב עם ג'ינס. בחורף הבא מוצע לנו פה רעיון סטייליסטי נחמד של חצאיות מחוייטות בשילוב סוודרים נשפכים ומחממים. הגרסא האהובה עליי ביותר היא זו של ראלף לורן של חצאית התחרה הזהובה בשילוב סוודר גולף לבן וגדול.

מימין לשמאל: Lela Rose, Tibi, Ralph Lauren, Derek Lam

ומעל לכל זה, איך אפשר בלי מעיל צמר חם ונעים. בשביל שיהיה מקום לכל השכבות שלובשים מתחתיו, מעיל החורף של שנה הבאה יהיה רחב וקופסתי, לא חובק חמוקיים ולא מדגיש גזרה אלא מרובע וגדול, בדיוק כמו שאני אוהבת.

מימין לשמאל: Narciso Rodriguez, Lacoste, Tibi, Zero + Maria Cornejo

ועד כאן הטרנדים האהובים עליי.
הפוסט הבא יוקדש כולו לאהובי מארק ג'ייקובס.
התמונות מכאן

יום שבת, 18 בפברואר 2012

שבוע האופנה בניו יורק, חורף 2012-2013, חלק א'

בעוד החורף הזה בשיאו וחצי הכדור הצפוני סובל מסופות שלגים וטמפרטורות קיצוניות מתחת לאפס, על מסלולי התצוגה בבירות העולם צפוי חודש רותח של אופנת החורף הבא.
את יריית הפתיחה מספקת כהרגלה ניו יורק על שלל הידוענים והשערוריות המלוות אותה.
אז מה היה השבוע? מארק ג'ייקובס העסיק ילדות, פאשניסטה בת 95 הלכה באופן "מפתיע" לעולמה בשורה הראשונה של תצוגת אופנה, דוגמניות מעדו וטרנדים חדשים לחורף הבא נקבעו.
למארק ג'ייקובס הוחלט במשרדינו להקדיש פוסט משלו, כי מגיע לו, לפאשניסטה שהלכה לעולמה קוראים זלדה קפלן, על דוגמניות מתעופפות משעמם לכתוב ולהלן הטרנדים:

חורף לבן:
הלבן הוא צבע שבד"כ יותר משוייך לעונת הקיץ, קליל ובתולי משתלב יופי עם הכחול של הים והירוק של הדשא. לא הפעם. הלבן הוא גם שלג וערפל, מאפיינים חזקים של החורף וכשלבן בחוץ לבן גם על המסלול.

מימין לשמאל: Lela Rose, Tibi, Prabal Gurung, Narciso Rodriguez

מנגו, בננה ומלון:
עוד צבע אחד שמאוד מזוהה עם הקיץ ואהוב עליי במיוחד הוא הצהוב! הצהוב הוא צבע עליז, שמח ובוהק, הוא פשוט משמח וכשקר וקודר הוא מתלבש הכי טוב בשדה הראייה. סופסוף הוא מקבל את ההכרה לה הוא ראוי ואפשר בלב שלם להגיד כבר: צהוב הוא השחור החדש!

מימן לשמאל: Marc Jacobs, Diane Von Furstenberg, Nanette Lepore, Zero + Maria Cornejo

והאוסקר הולך ל...:
פלטת הצבעים החורפית ממשיכה להתרחב גם לצבעים המטאליים, והפעם לא כסף ולא קובלט (האמת לא נכון, גם הקובלט מככב העונה דיי הרבה, אבל לא בו עסקינן), אלא זהב. רגע לפני שתקפצו ותגידו שזה גרוזיני, אני רוצה להזכיר לכם שגרוזיני מזמן כבר הפסיק להיות מלה נרדפת לסר טעם. בדיוק כמו המנומר גם הזהב סוף כל סוף מקבל את ההערכה לה הוא ראוי ורק שתדעו, אני כבר כמה שנים אומרת את זה, וסופסוף טענותיי מקבלות אישור ממסלולי התצוגות של גדולי המעצבים.

מימן לשמאל: Nanette Lepore, Alexnadre Herchcovitch, Michael Kors, Ralph Lauren

הליידי באדום:
ואם כבר זהב אז איך לא אדום? בטח שאדום! אחרי שכמה שנים נדחק לשולי המסלולים ונחשב לצבע מבוגר ולא אטרקטיבי בגוון הכי בסיסי שלו (הוא היה אופנתי בגרסא הורודה יותר שלו) הוא זוכה שוב לחיבתם של המעצבים ומקבל ייצוג נאות כמעט בכל הקולקציות שראיתי.

מימן לשמאל: Jason Wu, Michael Kors, Diane Von Furstenberg, Calvin Klein Collection

אם חשבתם שנגמר, טעיתם! יש לי עוד הרבה מה להראות ולהגיד, אבל לא בא להעמיס עליכם, אני כזו מתחשבת, זה משהו!
התמונות מכאן

יום חמישי, 9 בפברואר 2012

שבוע האופנה בברלין, חורף 2012-2013

אחחח ברלין. אני כל כך אוהבת את העיר הזו. בשנתיים האחרונות שלי במילאנו ביקרתי פעמיים בברלין והייתי שמחה להמשיך במסורת לולא מחירי הטיסות הגבוהים בארץ. 
יש בה הכל! אוכל טוב, אפרוריות ארופאית, חלונות ראווה מעניינים, חברים... מה בחורה יכולה לבקש עוד?
כל פעם שאני מגיעה לשם מנסים חבריי בעלי הדרכונים הגרמנים שחיים שם לשכנע אותי שאני צריכה לעבור לשם בעצמי, שיש שם מקום למעצבים צעירים, ששם אני יכולה להתפתח ושם מחכה לי האושר. חבל רק שחסר פרט קטן אחד, דרכון גרמני.
אז לגור בברלין אני לא יכולה, אבל לשאת עיניי אליה אני יכולה ועוד איך. רוב מותגי האופנה הברלינאים מורכבים משיתופי פעולה בין שני אנשים או יותר, בדרך כלל מעצב גרמני אחד ושותף ממוצא אחר. ערבוב כזה, לדעתי, ומניסיון יוצר קרקע פוריה יותר לרעיונות טובים ואת זה ניתן לראות בבירור על מסלול התצוגה. הסגנון הברלינאי נע בין הטריקו והסטריט סטייל לפריטים שלא היו מביישים בתי אופנה פריזאים ותיקים כמו שאנל או ז'יוואנשי למשל. אין ממש הפרדה בין קולקציות לגבר או לאשה, כמו מארק ג'ייקובס וגארת' פיו, הגרמנים שולחים למסלול גברים ונשים כאחד.
התחושה שהותירו בי התמונות שאתם הולכים לראות עכשיו יותר משוחררת ובועטת ממה שאני רגילה לראות בבירות האופנה הקלאסיות ועל כך אני מברכת. בהחלט משהו שהייתי שמחה ליטול בו חלק. אולי בגלגול אחר...

 Alexandra Kiesel
קולקציית חורף קייצית משהו, עשתה לי שמח בלב, גזרות מחמיאות וצבעוניות קלילה

 Baltic Fashion Catwalk
זהו מקבץ מעצבי אופנה בלטיים (אסטוניה, לטביה, ליטא) אשר מקבלים במה בשבוע האופנה בברלין

Blacky Dress
קולקציה מעניינת, אהובות עליי במיוחד השמלות הצהובה והלבנה

 Eva & Bernard
מותג האופנה של נאית רוזנפלד, מעצבת ישראלית שסגרה לפני מספר שנים את המותג שלה "נאית" בארץ ועברה לברלין. היא עושה שם חיל ונראה כאילו רווחת נחת בעולם האופנה הברלינאי

 Lala Berlin

Rena Lange
אדום נועז ומסוגנן בניחוח מוסקינו

Minx

Perret Schaad

Lever Couture
 התאהבות טוטאלית בשמלת האוריגמי האדומה

 Majaco
 טריקו!

 Patrick Mohr

 Shumacher
הקולקציה האהובה עליי

 Vladimir Karleev
גזרות נשפכות ומשוחררות, בדיוק מה שאשה צריכה בחורף הקר של ברלין

Wood Wood
מותג שלטעמי מייצג הכי טוב את הרחוב הברלינאי


יום שבת, 4 בפברואר 2012

שבוע האופנה העילית, אביב 2012

שבוע האופנה היצירתי ביותר, זה שנותן את הטון לשאר הקולקציות התקיים בינואר בפריז. 
תגידו מה שתגידו על ג'ון גליאנו אבל בלעדיו החגיגה היתה פחות מלבבת. עושה רושם שחסרונו אף השפיע על יצירתיותם של הקולגות שלו שכן הקולקציות השנה לא הפילו אותי מרגליי, אפילו לא זאת של גוטייה בהשראת איימי ויינהאוס.
נפתח עם בושרה ג'ראר, אחריה אני עוקבת מתחילת דרכה על מסלול הקוטור. הקולקציות הלא שגרתיות בנוף התפירה העילית שלה תפסו את עיני הבוחנת כבר מההתחלה. הקולקציות שלה נראות לגמרי פרט אה פורטה (מוכן ללבישה) אבל העיבוד שלהן הוא לחלוטין קוטור. לראשונה היא הציגה הדפסים, ובשביל לא להיות שוויצרית מדיי, היא עשתה זאת בצבע אפרסק עדין, הדפס טפט על משי נשפך. המשי הזה הווה קונטרסט מעודן למכנסיים ולבלייזרים המחוייטים שלה.

Bouchra Jarrar

שאר הרשימה שלי לא מפתיעה במיוחד. השחקנים הרגילים והותיקים בסצנת הקוטור.
מעניין לראות את יחסו של כל מעצב לאופנה העילית. במרוצת קריירת הקוטור של ארמאני (פריווה) ניתן לראות שהוא רואה את האופנה העילית כחיזוי העתיד, או, אם תרצו, היפר עתיד. קולקציות הקוטור שלו תמיד מבריקות ומתכתיות ונראות כאילו לקוחות משנת 3000. הסטיילינג העתידני כמו גם התסרוקות והאיפור תורמים לתחושה הזו. בעתיד, לפי ארמאני האנושות מתמזגת עם הנחשות ובולטת פלטת הצבעים הזוחלית הזו בגווני ירוק ואפור, שמלת הנשף בצבע אפור בהיר, נשל הנחש, בנויה כמו עמוד שדרה מתפתל.

Armani Privè

הקולקציה של קארל לאגרפלד לשאנל עוצבה כמעט לחלוטין על טהרת הצבע הכחול. בחלל שעוצב כמו מטוס, הדוגמניות הלכו לאורך המסלול כדיילות, אך לא היה מדובר בדיילות אלא ב62 גרסאות למוזה של הקולקציה הנוכחית אליס דלאל, דוגמנית ברזילאית (כן, אבא שלה יהודי עיראקי) יפהייפיה וקשוחת מראה. הדוגמניות הילכו כאשר ידיהן נתונות בכיסים נמוכים בגובה הירכיים כמו "בחורים שמחזיקים את הג'ינס שלהם שלא יפול" כך ע"פ לאגרפלד שאוהב להתהלך על הקו שבין גברי לנשי.

Chanel

וממוזה פרועה אחת לאחרת, הקולקציה של ז'אן פול גוטייה עוצבה בהשראת איימי ויינהאוס עליה השלום. הצבעוניות העזה, התסרוקות המנופחות והעגיל על השפה העליונה היו האלמנטים הבולטים בקולקציה אשר הזכירו את הזמרת המנוחה. המשפחה שלה לא כל כך התלהבה מהרפרנס ולו רק כי הם לא הוזמנו לשבת בקהל, מסתבר שיש להם מונופול על זכרה של בתם, ועל כך רק אומר, נו שויין.

Jean Paul Gaultier

כמו לקודמו האקסטרווגנטי, ג'ון גליאנו, גם לביל גייטן יש תשוקה עזה לכל שלב ותחום בתעשיית האופנה העילית ההולכת ונעלמת. הקולקציה של כריסטיאן דיור ביקשה לחשוף את תהליכי העבודה הנסתרים של התפירה העילית לעיניי הצופה. הבדים השקופים חשפו את עבודת הדיגום המושלמת אשר "מאחורי הקלעים" של הבגד. ההדפסים הפשוטים נראו כמו קווי מתאר אשר נועדו למילוי על ידי הרוקמות המנוסות של האטלייה, הקולקציה היתה קלילה ועם זאת מושלמת באופן חסר פשרות, כאילו באה להגיד שלאין פה מה להסתיר, היא מושלמת על כל רבדיה, החל מבחירת הבד, הגזריה והתפירה שלה.
את פס הקול לתצוגה סיפקה הזמרת (העשויה לעילא גם היא) לאנה דל ריי.

Cristian Dior

הקולקציה של ולנטינו, פרי יצירתם של פייר פאולו פיצ'ולי ומריה גראציה קיורי, שני מעצבים שבאו מרקע של עיצוב אביזרים (אקססוריז) שאבה השראה מאמצע המאה ה18, ממארי אנטואנט. השילוב הלא מתבקש עם נעליים שטוחות נותן לקולקציה גוון עדכני ומחוספס יותר. זאת הקולקציה הכי מושקעת שנראתה על המסלולים שכן רוב שמלותיה מתהדרות בעבודות רקמה מאלה שאומרים שישבו עליהן 50 רוקמות ועבדו 1000 שעות והושקעו בהן כחצי מיליון חרוזי סוורובסקי (הנתונים לא נכונים אבל הפרופורציות בערך כאלה).

Valentino

התמונות מכאן