יום רביעי, 25 בינואר 2012

שבוע האופנה לגבר, חורף 2012

זו התקופה הזו בשנה שבה כל שבוע הוא שבוע האופנה. עוד לא סיימתי להתרשם מטרום הסתיו באופנת הנשים כאשר שבוע האופנה לגבר התחיל, אחריו בצעדי ענק הגיע שבוע האופנה בברלין ומיד שבוע האופנה העילית בפריז, פשוט אין זמן לנשום! מזל שאני לא מוזמנת לסקור אף אחד מהם פיזית, כי אז היו לי בעיות של עשירים.
תמיד כשאני בוחנת את תכני שבוע האופנה לגבר אני תוהה על קנקני; מהי אופנת גברים? אי אפשר להציע לגבר ללבוש הכל. אין מה לעשות, לנשים הרבה יותר קל! למרות שחצאיות וטוניקות ארוכות אינן כבר מחזה נדיר על מסלולי התצוגות לגברים אבל חוץ ממארק ג'ייקובס לא ראיתי גבר וחצי גבר בחצאית לא בפורים. מעיל ארוך ללא שרוולים לעולם לא יהיה מצרך חם בשוק הלבשת הגברים. מכנסי עור, אם כבר עוצבו, מוטב שיימכרו ללא מפשעה כי אין גבר שפוי ברוחו שאינו חובב סאדו מאז שילך עם מכנסי עור.
אז מה כן אני מחפשת בשבוע האופנה לגבר?
אני כן חושבת שגבר יכול להראות מסוגנן ומסוקס, לא כל גבר עם צעיף ומכנסיים צמודים הוא "גייז", טוב טעם זו לא מלה גסה וסוודר עם צווארון מבצבץ מתוכו עם מכנסי סיגר ונעליים שאינן סיניקרס זה לא "אוהו! אז אתה מנכ"ל עכשיו???".
בכל קולקציה לגבר אני מחפשת מספר פריטים, מין צ'ק ליסט שגובש לו מעצמו אצלי בראש ובתת מודע עיניי תרות אחרי מרכיביה.
בכל קולקציה צריכים להיות מספר פריטים: מעיל חורף שנחתך בברך או מתחת לטוסיק שאינו דובון, סוודר ו/או קרדיגן מזמין התכרבלות, מכנסיים בגזרה טובה, ג'קט לא מחוייט הנחתך מעל לירך וזוג נעליים יפות שאינן סניקרס. כמובן וכמובן שחליפה טובה תמיד באה טוב ומתקבלת בברכה.
אז מי מילא את הצ'ק ליסט שלי בהצלחה? הנה:

Acne

בקולקציה הזו של אקנה אהבתי מאוד את הנעליים, מראה השכבות מוצג כאן לשיפוטכם(משמאל), אני אישית טרם החלטתי אם אני אוהבת או לא, אבל מעיל העור והג'קט הכחול מימין בהחלט היו לי למטעם.

Alexander Wang

הקולקציה של אלכסנדר וואנג ענתה לכל הקריטריונים, שימו לב, משמאל לימין: מעיל חורפי מעניין וארוך, סוודר כירבולי עם הספלאש הנכון של הצבע, חליפה יפה (ללא עניבה, עם סוודר) וג'קט מגניב מעל הירך. גזרת מכנסיים טובה אובר אלס מלווה בנעליים שאהבתי מאוד.

Andrea Pompilio

אופנת גברים למתקדמים. האיש שיתהדר בנעלי המוקסין עם הפוני ראוי לשאפו  ענק ממני, המעיל הכתום הוא צעד נוסף לעבר הספלאש הצבעוני והסוודר משמאל התחבב אפילו על אישי היקר. סך הכל קולקציה טובה מאוד, מינוס הכובעים.

Burberry Prorsum

קולקציה מוציינת מבית האופנה האנגלי המיתולוגי ברברי. הסוודרים מגוונים, מזמינים ומכרבלים, המעיל באמצע הוא בגדר הברקה מטורפת, הסטיילינג הכללי מעולה ואפילו הכובעים סבבה.

Carven

את משבצת הקולקציה החנונית תופסים אצלי הפעם קארוון. פלטת צבעים חכמה, ג'קטים יפים, קרדיגן מכרבל והברקת העונה: הכפפות שמבצבצות מותך הג'קט הלבן שהחזירו אותי היישר לליטא המושלגת, לגיל 5 לאיש השלג והמזחלת.

Dries Van Noten

זו קולקציה קצת יותר שאפתנית בגזרת התעוזה הגברית, בואו נגיד שלא כל כך בארץ, אבל הבלייזר נטול הצווארון קורץ לי מאוד וגם הגזרה של הג'קט מצד שמאל היא טובה ביסודה, בקשר להדפסים, אותם אהבתי עד מאוד, כמובן, לא נראה לי שיש כאן שוק, סך הכל קולקציה מלבבת ומלאת מעוף.

John Varvatos

קולקציה חורפית ומגוונת מג'ון וארואטוס, החל בסריגים מכרבלים, דרך מעילים וגם גמישות סגנונית הנעה בין האלגנטי לסטריט סטייל.

Paul Smith

ואיך אפשר בלי פול סמית? אי אפשר. סריגים במגוון אפשרויות, סטיילינג נהדר, קולקציה טובה סך הכל.

Lean Paul Gaultier

צ'ק ליסט מלא גם אצל גוטייה עם פינוק קטן: מימין ניתן לראות את אנרדיי פז'יץ' לבוש כמו גבר, אמנם עם מכנסי עור, אבל הייתי חייבת להראות לכם אותו במראה הגברי, שתדעו כמה שהוא ורסטילי.

Hermès

ועכשיו ברצינות, הכל טוב ויפה, באמת, מעוף, הדפסים, צבעים, הכל נחמד ואפילו נהדר, אבל ברצינות, כשגבר בא להתלבש, הכי טוב, הרמס. כאילו, תראו, אני צריכה בכלל להסביר?

יום שני, 16 בינואר 2012

לאם ולבת

זהו סיפור על גברת אחת, ז'אן, צרפתיה, שנולדה בשלהי המאה ה19. ז'אן היתה המבוגרת בין 11 אחים ואחיות, בגיל 16 הלכה לעבוד בתור כובענית מתמחה בפריז. בהמשך למדה תפירה וב-1889 פתחה חנות כובעים קטנה בפריז. לימים תספר שפתחה דווקא חנות כובעים בגלל שהם מצריכים פחות בד, ולכן יותר זול להכין אותם.
שש שנים לאחר מכן, שיחק לה מזלה והיא מצאה את עצמה נשואה לאציל איטלקי אשר העניק לה חיי נוחות סטייל מעושרות וממנו נולדה לה בת, מארי בלאנש.
כשהיתה מארי בלאנש ילדה קטנה שלחו אותה הוריה למיטב בתי הספר היוקרתיים של פריז, שם התחנכה לצד בנותיהן המיוחסות של אצילים רבים ואנשי עסקים בעלי ממון. מתוך שיעמום של עקרת בית מעושרת שהיתה רגילה לעבודה קשה כל חייה החלה ז'אן לתפור לביתה שמלמלות אותן לבשה מארי בלאנש לבית הספר. כישרונה הרב של ז'אן לא חמק מעיניהן של של חברותיה של מארי בלאנש לספסל הלימודים, עיניים שהיו רגילות לחזות בעבודות יד איכותיות והבקשות ל"תעשי לי גם כזה" לא איחרו לבוא. אט אט החלה ז'אן לתפור שמלמלות יפהיפות גם לחברותיה של מארי בלאנש לספסל הלימודים שבתורן עוררו התעניינות בקרב האמאהות העשירות אשר שילמו על שמלות אלה. עם הזמן גם האמאהות העשירות של חברותיה של מארי בלאנש לספסל הלימודים ביקשו לעצמן גרסאות בוגרות יותר של השמלמלות משובבות העין.
השמועה אודות ז'אן, הגברת המוכשרת שעושה שמלות יפות לאם ולבת תפסה תאוצה והפכה אותה לסלב מקומי. כולן רצו ממרכולתה של ז'אן ופתיחת בוטיק אופנה בפריז היה בלתי נמנע. עד 1923 נפתחו תחת שמה של ז'אן, או כמו שבחרה לקרוא למותג אותו הקימה, לנוון, שם נעריה, גם חנויות עיצוב לבית, הלבשת גברים, הלבשה תחתונה ועוד. אך את הקפיצה הגדולה באמת שלה עשתה לנוון ב1924 כאשר הוציא לראשונה בושם הונשא את שמה.
משם ההיסטוריה כבר מוכרת לכולם, מדשדושי החברה שהביאו למכירתה בשלהי שנות ה80' של המאה שעברה ועד להזנקתה המחודשת עם המעצב הישראלי אלבר אלבז.
הסיפור של ז'אן לנוון מעורר בי הערצה רבה ונותן לי השראה ותקווה, מהסיבות הברורות.
לא יודעת אם אי פעם התעכבתם על זה, אבל הלוגו של לנוון כולל דמות של אשה וילדה לבושות לעילא



כמה מעבודותיה של לנוון מהשנים המוקדמות, מתוך האתר של מוזיקאון המטרופוליטן, שם הן מוצגות

סקיצה של שמלות לילדות משנת 1929

מדאם ז'אן לנוון

וזה כבר מתוך הקולקציה של אלבר אלבז ללנוון, טרום סתיו 2012

יום רביעי, 4 בינואר 2012

לפני בוא הסתיו 2012

אצלי מחסום יצירתי, אך למזלנו הרב, לא כך הדבר אצל מעצבי העל החביבים עליי. 
זה לא מכבר סיימו לטפטף לרשת הלוקבוקים של קלוקציות טרום סתיו 2012. שלא תתבלבלו, לא מדובר בקיץ 2012, אלה קולקציות שונות לחלוטין, רחבות יותר, לכבודן עושים ארועים, פה מדובר בטרום סתיו, הבדל משמעותי, לא ברור מהו מבחינה כרונולוגית, אבל מה אכפת לי, זאת סיבה טובה להוציא קולקציות, סיבה טובה בשבילי לשבת ולרייר על פריטי לבוש אופנתיים ממעבר לים.
אחרי שראיתי את ההרצאה המרתקת של ג'והאנה בלאקלי (ראו עמוד פייסבוק) על זכויות יוצרים בעולם האופנה לא אתבייש להודות שמהקולקציות האלה אקח גם אקח אלמנטים לסרגל הכלים המטאפורי שלי, זה שבתקווה יעזור לי לעשות החייאה ליצירתיות שלי, ההולכת וגוועת בשטף ההורמונים הממלאים את גופי (לא תירוץ, אך בכל זאת).
אז לראשונה אצלי פה בבלוג (כמדומני), דיאן פון פירסטנברג עם קולקציה, באמת, אחת הטובות בעונה המוזרה הזו של טרום סתיו, מה שמרתיע אותי אצלי בד"כ זה הרצינות היתרה של הקולקציות שלה, לפעמים היא סתם לא קולעת לטעם שלי, אבל הפעם יצא לה בול. אהבתי במיוחד את צבעי הבסיס שלה, הצדודיות המחמיאות וכפפות העור הגבוהות האלה שהן כל כך שיקיות ולא שימושיות בעליל בארץ, אבל לא אכפת לי, הן פשוט שיא הפאסון.
בכל אחד מהאאוטפיטים האלה יש גאונות קטנה (מימין לשמאל):
האפקט המחורר במעיל ובמגפיים, סריג הטוניקה עם הכפפות הקטנות האלה בצבעי סופרמן, השמלה האדומה הזו פשוט עוצרת נשימה ועם הכפפות הגבוהות בכלל מפילה אותי מהרגליים ואחרון חביב איך לא, המעיל הצהוב הזה, עם הכפפות הגבוהות, קטשופ וחרדל שולט (תתתת)!

עוד מותק של קולקציה מציגה דונה קארן למותג הקליל שלה DKNY, שהוא מותג מוצלח במיוחד שכן גם את הבושם הנושא אותו אני אוהבת מאוד ומשתמשת בו כל השנה.
מימין לשמאל: גזרה נהדרת וסלחנית, הפרחים מלבבי עין ונפש, חליפה שחורה קלאסית עם טוויסט מתוק בצורת "חצאית" מתנפנפת, אך במידה, מראה מנצח של חצאית קלוש באורך ברך עם סריג מעוטר בפסים הנכונים ביותר ולקינוח שמלת הטורקיז המתוקה הזו מעל הברך עם שרוולים באורך הנכון

ג'ייסון וו (או, לפי הקולקציה ג'ייסון וו-הו!) מציג קולקציה רצינית ומהודקת, גם הוא יודע מה טוב לו ומשלב בה את הכפפות הגבוהות האלה, אהבתי במיוחד את הסריגים (מימין) עם מכנסי הסקיני האלה, הסטיילינג של הקולקציה משגע, מעיל הטרנץ' עם הקישוט התחרתי שכביכול קיטשי אבל הוא מידתי ומעניין.
משמאל: חצאית עפרון באורך ברך עם חולצה מכופתרת עד הסוף נותנים מראה רציני וחנוני לולא הכפפות הנהדרות האלה, למות עליהן!

עוד מעצב צעיר ומבטיח ממוצא אסייתי מייצג יפה את ניו יורק ברשימה שלי הוא טאקון, בקולקצית המשנה שלו Thakoon Addition מחזיר אותי קצת לילדות, לא יודעת למה, זה לא שהיו לי פריטים שמזכירים במשהו את מה שראיתי אצלו (לצערי) אבל האווירה הכללית היא קצת קרירות קייצית במזרח אירופה הקומוניסטית


המותג Tibi של אמי סלימוביץ' תמיד נשא חן בעיניי. המינימליזם שלה מידתי ונכון והקולקציה הזו במיוחד הזכירה לי קצת את רוברטו מוסו, אשר את התצוגות שלו הייתי פוקדת באופן קבוע במילאנו. יש כאן העדפה לצבעים אחידים ובוהקים והם משולבים באופן נפלא עם הדפס פרחוני יפה.
אהבתי את כל הגזרות האלו וח"ח מיוחד היא מקבלת ממני על הג'קט האפור הזה שבצד שמאל, אני פשוט רוצה אחד כזה

וסוגר את הפוסט הזה, הנציג היחיד ממילאנו Moschino Cheap and Chic עם הקולקציה הכי טרנדית לדעתי. היא נראית כמו מיזוג בין ויויאן ווסטווד ושאנל בכוס אספרסו קטנה עם בריוש בצד, בצורה הכי מילולית שרק אפשר. לצד השפעות פאנקיסטיות מובהקות (החולצה המודפסת ומשבצות הפלד) בצבעים אדום ושחור מוצגים אאוטפיטים רומנטיים בצבעי פאסטל חמדמדים בשילובים מפתיעים. 
הטופ הורוד מצד שמאל הוא בעצם טופ רגיל שמצויירים עליו הצווארון, הכפתורים והעניבה, אלמנטי מוכר של מוסקינו, בו הם השתמשו במעיל אשר עוצב עבור דמותה של דריל האנה בסרט קיל ביל הראשון

כל התמונות מכאן

יום שלישי, 3 בינואר 2012

מחסום יצירתי

שיחה שהתנהלה ביני לבין חברתי גילי אמש בפייסבוק:


גילי: התחלת להכין תכשיטים

אלה:  
  • לא
  • ועוד בזבזתי על זה חצי יום
  • ינעל אב*ק
  • יצא לי ליים

    גילי:  
    • למה?
    • לא קנית?
    • או לא עשית

      אלה: 
      • היה לי רעיון לעשות עיגולים ולצפות אותם בבד
      • אז בהתחלה היה המכשול של החומר של העיגולים
      • הוחלט ללכת על כמה שכבות של קרטון
      • ואז גיליתי שאין לי דבק
      • אמרתי נעשה ככה
      • ואז מסתבר הם קטנים מדיי בשביל המכונת אוברלוק
      • שמתמחה בעיקר בקו ישר
      • אז עשיתי על התפר רגיל
      • אבל צריך להשאיר מספיק מקום כדי להפוך את הבד
      • אז יצא שהחלק הנפרם של הבד נשאר בחוץ
      • ועוד אחרי זה חיברתי לזה חרוזים בחוט ומחט
      • מה שנתן סופית את הלוק המייד אין צ'יינה
      • שעתיים וחצי ישבתי על זה!

        גילי:
        • :")
        • חמודהה

          אלה: 
          • והקרטונים היו מעפנים
          • וזה התקמט
            • והשרשרת שהיתה לי היתה מעפנה
            • והבעל השתמש בצוותות שלי לכל מיני יישומים אחרים ואיבד לי אותם
            • רציתי לבכות

              גילי:
              חחח

              אלה:
                • וזה קורה לי הרבה
                • גם בבגדים
                • שאני כולה בלהט חמה על עצמי משרטטת מקציפה מהפה
                • ואז גוזרת את הבד והוא לא מתאים או שקוף או מתפרק כזה או סתם לא מתאים לשמלה שאותה אני מנסה לעשות
                • ואז מתחילה לחשוב שצריך לנסוע לקנות ווואי כמה כסף זה יעלה לי וחניה בתל אביב ובודד לי לבד ואין היצע בכלל
                • ואז אוף אין לי כישורים שכירים, לעולם אשאר גרפיקאית
                • והבעל לא יוכל להסתכל לי בעיניים
                • והבת שלי תתבייש להגיד מה אמא שלה עושה
              גילי:
              נראה לי כתבת עכשיו פוסט לבלוג:)

              אלה:
              • היית קוראת דבר כזה?
              • עושה חשק להתאבד

                אז אם עכשיו יש לכם חשק להתאבד, זה בגללי!