שבוע האופנה במילאנו: קיץ 2014

במילאנו התנהג כמילאנזי, ואיך מתנהגים במילאנו? נזכרים שיש לנו שורשים סיציליאנים! איך נראים שורשים סיציליאנים? כמו בערך כל קולקציה של דולצ'ה וגבאנה מחמשת השנים האחרונות. השנה גם אלברטה פררטי ואקויילאנו ורימונדי הצטרפו לחגיגה, והאמת, קשה לי להאשים אותם. עם אסתטיקה שמזכירה לי קצת את המולדת הגדולה (והאדומה) שלי, אאוטפיטים אולטרא נשיים לבנבנים מעוטרים בפרחי אביב מלבלבים.  שרק מלראות אותם אפשר לשמוע ניגון רחוק של אקורדיון ישן מהדהד בראשי.

 Alberta Ferretti

Photo: Yannis Vlamos / Indigitalimages.Com

 Acquilano.Rimondi

Photo: Marcus Tondo / Indigitalimages.Com

Dolce&Gabbana

Photo: Yannis Vlamos / Indigitalimages.Com

אך עם כל הכבוד לסיציליה, למילאנו יש הרבה מה להגיד בגזרת הטרנדים, בל נשכח שזה עסק שצריך להיות מכיר ורווחי, ולא רק לספר סיפורים על סיציליה ומיסה בכנסיה קתולית בימי א' בבוקר. הבשורה הגדולה שיוצאת ממילאנו העונה, בעצם לא רק ממילאנו, אבל מילאנו מיישרת קו עם הטרנד הזה, שקוף הוא השחור החדש! לא רק שקוף על חשוף או שקוף על הלבשה תחתונה, גם שכבות של שקוף על שקוף. בצבעים, טקסטורות, חלק, תחרה, בחיתוכי לייזר, בצבעים ובשחור לבן, השקוף הולך לשלוט בקיץ הבא, וכדאי מאוד שהרשתות המשכפלות לא ימכרו לנו את זה בגרסת הפוליאסטר (מה שקרוב לוודאי יקרה, ימח שמם)

 Antonio Marras

Photo: Yannis Vlamos / Indigitalimages.Com

 Blumarine

Photo: Umberto Fratini / Indigitalimages.Com

 Fendi

Photo: Yannis Vlamos / Indigitalimages.Com

Sportmax

Photo: Alessandro Garofalo / Indigitalimages.Com

ואז מגיע תורם של המותגים המילאנזיים המיתולוגיים, שלא צריכים טרנדים בשביל למכור, שהאסתטיקה הייחודים שלהם מספיקה להם כדי להביע את עצמם וגם למכור מספיק, כי יש להם קהל לקוחות מסור שמבין ואוהב את זה.

 Giorgio Armani

Photo: Marcus Tondo / Indigitalimages.Com

 Gucci

Photo: Marcus Tondo / Indigitalimages.Com

 Marni

Photo: Marcus Tondo / Indigitalimages.Com

Prada

Photo: Monica Feudi / Feudiguaineri.Com

חבל רק שאת החלק הזה של הפוסט רשתות ההמונים לא ישכפלו להמונים... נצטרך לחכות לשת"פ של מיוצ'ה עם H&M, זוהי תקוותי היחידה.

המחיר הוא המלך?

אתמול בערב צפיתי בכתבה הנהדרת אך מרגיזה הזו בערוץ 2:



והיא כל כך הסעירה אותי שהייתי חייבת להגיב.

בכתבה מרואיינים בעלים של רשתות אופנה מקומיות שמקטרים על "הפלישה מחו"ל" של רשתות אופנה זרות שמתשלטות להם על השוק, מורידות מחירים וגוררות גם את בעלי הרשתות המקומיות להוזיל את סחורתם בעל כורחם. בעודי נחנקת מהדמעות, הכתבת תיארה את המבצעים מרחיקי הלכת שהרשתות המקומיות החילו כבר עכשיו, בנובמבר, על אופנת החורף, וזה עוד לפני שהוצאנו את הפוטר מהארון, מבצעים כמו פריט שני ב50% וכדומה. מצאתי את עצמי כאחרונת הזקנים יושבת וצועקת על הטלויזיה, לא, כי זה פשוט מרגיז!

מיכה רונן, מבעלי רשת הוניגמן הביע תסכול עמוק מכך שהצרכן הישראלי הולך היום אך ורק בעקבות המחיר, המותג כבר לא מדבר אילו, נערה בת 17 עם 200 שקל בכיס תעדיף לקנות כמות על פני איכות, אנשים באופן כללי ילכו למי שמציע להם את המחיר הנמוך ביותר, "המחיר הוא המלך" כך אמר.
אז תנו לי לענות לכל אותם בעלי רשתות עשוקים שהפלישה מחו"ל הורסת אותם כלכלית:

1. אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הרמתי מהמדף או מהקולב בגד שהיה עשוי 100% חומרים טבעיים. היום בכל הרשתות, הזרות והמקומיות, היקרות יותר ופחות, גם בהוניגמן, שם מדדתי שמלות לראש השנה, אין שום חשיבות לאיכות הבד. למה צריך לדחוף פוליאסטר בכל מקום? נכון שזה משתלם ומוזיל עלויות ונכון שזה נראה ממש יפםה יחסית לכמה שזה עולה, אבל תנו לי לחדש לכם, נערות בנות 17 עם 200 שקל בכיס הן לא קהל היעד העיקרי והמבוסס ביותר של רשתות אופנה עממיות. אנחנו, הנשים עם העבודות, המשכורות וסדר היום העמוס, אנחנו כוח הקניה ואנחנו מחפשות איכות.

2. כאשר יש נישה אחת, גדולה ככל שתהיה, של קהל לקוחות שמחפש בגדים בערימות, לא משנה באיזה איכות, בסופו של דבר לא יהיה בה מקום לכולם. מי שיזכה לשבת בנישה הזאת יהיו הרשתות שמוכרות בזול פריטים סבירים פחות או יותר, אם כולם יכוונו לאותה הנישה, שהיא המיין סטרים, שלא יתפלאו אזובי הקיר שהארזים שותים להם את המים.

3. המון צרכנים וצרכניות בארץ יעדיפו זוג מכנסיים איכותי ב500 שקל מאשר זוג מכנסיים ב250 באיכות צ'יינה שיהיו טובים לעונה אחת כי אחרי שלוש כביסות הם מקבלים צורה של שקית הקאה. אני אישית מסתובבת מתוסכלת כבר שלוש שנים (מאז שחזרתי מאיטליה) מהעובדה שאי אפשר לקנות במדינה הזאת פריט אחד טוב, לביש, עמיד ורב עונתי. הנה לכם נישה שאף אחד לא נכנס לתוכה, הלבשה איכותית במחירים סבירים בשביל אנשים שיש להם קצת כסף בארנק אבל הרשתות העממיות ממש לא רוצות את הכסף שלהם.

התפיסה הזו של לקנות כמה שיותר בכמה שפחות היא זו שתביא להרס האנושות, ואולי זה נשמע לכם דרמטי ומגוחך אבל תחשבו על זה רגע, אם מפעל בסין מייצר מיליארד שמלות 100% פוליאסטר כי הנערה בת ה17 עם ה200 שקל בכיס יכולה לקנות שתיים כאלה בתקציב שלה (וזה מה שהיא תעשה), תחשבו כמה המפעל הזה מזהם את הסביבה שלו, לעומת מפעל אחר שמייצר 100 אלף שמלות 100% כותנה שיעלו אולי יותר, אולי אפילו יותר מפי 2, אבל מישהי תחשוב טוב יותר לפני שהיא תרכוש שמלה כזו, אם היא באמת צריכה אותה.
בעברו השני של פס הייצור, הנערה עם שתי שמלות הפוליאסטר תשליך אותן לפח אחרי שתי לבישות כי הן יאבדו צורה, בעוד הצרכנית עם השמלה האיכותית והיקרה יותר תוכל ליהנות ממנה עוד שתי עונות, ואז תעביר אותה לחנות יד שניה. תכפילו את זה במיליארדי צרכניות וצרכנים בעולם וקיבלתם טביעת רגל מאסיבית מאוד של תרבות הצריכה הזו על כדור הארץ. מה עושים עם כל הזבל הזה?

בשבוע האופנה האחרון שהתקיים בלונדון, ויויאן ווסטווד אמרה מאחורי הקלעים "Buy less, choose well, make it last. Quality rather than quantity: That is true sustainability. If people only bought beautiful things rather than rubbish, we wouldn't have climate change!", בתרגום חופשי "קנו פחות, בחרו היטב, שיחזיק מעמד יותר זמן. איכות עדיפה על כמות: זו קיימות אמיתית. אם אנשים היו מעדיפים פריטים יפים על זבל, לא היה שינוי אקלים עולמי".

לא למדתי מנהל עסקים, אני לא מומחית בכלכלה ולא מתיימרת להכתיב לחברות ענק עם תקציבאים, כלכלנים ומה לא איך להתנהג ואיך לקבוע את סדר העדיפויות שלהם, זהו פוסט של אשה אחת בלבד שמייצגת אך ורק את עצמה, טוב, ואולי עוד כמה נשים שהיא מכירה אישית. הקביעות שלי סך הכל מבוססות על הגיון פשוט ורצון לשינוי, בתקווה שמישהו פה יענה על הצרכים שלנו.

Print a Porter שבוע האופנה בלונדון, קיץ 2014

בעוד השמיים סוג-של מאפירים ויש סוג-של ניחוח חורפי באוויר אני כבר סוג-של מצפה לאביב הבא והאווריריות הקלילה שאיתו... לא באמת, אני אוהבת חורף, תנו לי להתכסות בשכבות ולבצבץ מעל לצעיף גדול וכבד ואני מסודרת לפחות ארבעה חודשים.
בלונדון אוהבים להדפיס, את זה כבר אמרתי אין ספור פעמים, טרנדים פחות מעניינים אותם, את זה משאירים למילאנו וניו יורק. מבחינתי לסקר (כן, אני חיה באשליה שאני מסקרת את הארוע, אל תעירו אותי) את שבוע האופנה בלונדון מבחינתי זה כמו לראות סרטים מצויירים, מהנה, קליל וצבעוני.
כמו תמיד מארי קטרנצו והולי פלטון, המדפיסות האהובות עליי סיפקו סחורה משובבת עין ונפש, שתי בחורות שמנמנות וחמודות בעלות גישות קוטביות לגבי גופן שלהן.
להלן פרטים נבחרים מהקולקציה של קטרנצו:

Marie Katranzou

Photo: Marcus Tondo / Indigitalimages.Com

והנה המעצבת:

מארי קטרנצו

והקולקציה של הולי פלטון

Holly Fulton

Photo: Yannis Vlamos / Indigitalimages.Com

והנה הולי:

הולי פלטון (מימין)

עד כאן דימויי גוף ועניין של פרספקטיבה.

עוד קולקציה מלאת חיים הגיעה מפרין. בלי יותר מדיי חידושים וקוריוזים בתחום הגזרות, ככה זה נראה כשהממיר משתגע והתמונה נמרחת על מסך הטלויזיה, איזה כיף ללבוש דבר כזה!

Preen

Photo: Yannis Vlamos / Indigitalimages.Com

אז מסתבר שפרין שיתפו פעולה השנה עם מותג ההנעלה הקנדי ALDO וכשבמקרה הגעתי לחנות שלהם באחד מקניוני הארץ ברור שנמשכתי לסנדלים האלה

שממש רואים שאותו מוח עיצב גם את הקולקציה הנ"ל וגם את הסנדל שבתמונהת מדדתי אותו והוא היה מאוד נוח ויפה אבל משיקולים תציביים נשאר על המדף. באתר של אסוס מצאתי אותו במחיר של מעל ל 200$, בחנות של אלדו הן עולות הרבה פחות אבל אני לא אגיד לכם כמה כי אני מחכה שהשיקולים הכלכליים שלי ישתנו ואני בעצמי ארכוש אותן.

ולסיום, בשורה אחת שמבחינתי יוצאת מלונדון היא שמלת החולצה המכופתרת האוורירית באורך מקסי:

Maria Grachvogel, Holly Fulton, Paul Smith

יש לנו עד אביב 2014 לרכוש כזאת ולהיות הכי מגניבות ואווריריות בלבנט.

ניו יורק קיץ 2014

את עובדת קשה. המשכורת לא מספיקה לסגור את החודש, את מרוויחה יפה אבל עדיין, למה את צריכה לבזבז כל כך הרבה כסף על דברים בסיסיים? למה קניות סבירות בסופר יעלו לך מעל 500 שקל? למה דירה היא בגדר חלום? למה אין תחבורה ציבורית הולמת? ולמה את ביבי מעניינת רק איראן?! למה עם תואר ראשון בתקשורת ותואר שני במדעי המדינה את עדיין צריכה לעבוד במוקד טלפוני במשכורת מינימום???

אז החלטת שמספיק ודי! את אורזת את כל מטלטלייך ובוחרת לעזוב את הארץ, האופציות העומדות על הפרק רבות והבחירה לא קלה. לאן להגר?

 ברור שלברלין!

איך שם? עיר אמנים ומוזיקאים שחיה בעיקר בלילה. עיר ליבראלית ותוססת מלאה בצעירי אירופה והעולם שבאו להגשים את חלומותיהם היצירתיים. העיר בה להיות סקווטר (הומלס שפולש לבית נטוש) זה מגניב, היא מורכבת בעיקר מדיג'איים ומהגרפיקאים שמעצבים להם את הפלאיירים, העיר בה הבירה זולה ממים ואת הכל תוכלי לרכוש מכספי הקצבאות שהמדינה תרעיף עלייך (במידה והתברכת בדרכון הנכון).

ומה תלבשי שם? ברלין היא עיר שנותנת דרור ליצירתיות, ותוכלי לראות שם הרבה תרבויות; סייבר פאנק, גותי, מטאל, עובדים זרים, ערבים עם שיירות של נשים בבורקה משתרכות אחריהם, זקנים גרמנים שתמיד תתהי מה הם עשו בזמן השואה והאם לקום בשבילם באוטובוס או שיסבלו, הנבלות... ולכן את יכולה ללבוש בערך כל מה שבא לך! אסור לשכוח שברלין היא גם מרכז כלכלי תוסס ברובעים מסויימים והקונטרסט הזה בין הבטלנות הממוסדת לעסקים היא כר פורה לגיוון אופנתי.

 Marc by Marc Jacobs

Photo: Yannis Vlamos / Indigitalimages.Com

 MM6 Maison Martin Margiela

Photo: Alessandro Garofalo / Indigitalimages.Com

Nicole Miller

Photo: Fabio Iona / Indigitalimages.Com

פריז או כלום!

איך שם? תמיד חשבת שצרפתית זו שפה מאוד רומנטית, חלמת על קפה וקרואסון בשאנז אליזה, לא סיימת את הלובר בטיול בת מצווה ומאז את נחושה לחזור ובכלל בא לך להחליף את עמנואל אלט (עורכת ווג פריז) וצריך להתחיל איפשהו. גם פריז היא עיר שמצופפת בתוכה המון מהגרים מרחבי העולם אבל הסטייל הפריזאי חזק ואיתן יותר מהדמוגרפיה. כערש האופנה היא לא מרשה לעצמה לרופף את חשיבות הסטייל ותמיד היא תהיה בירת האופנה העולמית, גם אחרי שתהפוך לעיר החיה תחת חוקי השריעה.

מה תלבשי? או לה לה! מי אמר רומנטי וקוקטי ולא קיבל? שמלות קיץ באורך ברך בצבעוניות רכה. פסטלים עם הבזקים בוהקים פה ושם אך באופן כללי מראה רומנטי ומרענן

 Kate Spade New York

Photo: Courtesy Of Kate Spade

Oscar de la Renta

Photo: Marcus Tondo / Indigitalimages.Com

ניו יורק! 

איך שם? תאכלס, התפוח הגדול. מי צריך יותר מזה? אמריקה בייבי! הכל הולך, ומי זוכר את 2008? ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שם את יכולה לשלם 1000 דולר בשבוע בשביל לחיות מתחת לספה של מישהו ועדיין להיות מאושרת, מי צריך יותר מזה? היי זאת לא שרה ג'סקיה פארקר שם בסטארבקס?

ומה תלבשי שם? משהו נוח וספורטיבי ואלגנטי ושיקי וחדשני, למשל דונה קארן.

 DKNY

Photo: Yannis Vlamos / Indigitalimages.Com

Donna Karan

Photo: Fabio Ionà / Indigitalimages.Com

A Détacher

Photo: Yannis Vlamos / Indigitalimages.Com

קליפורניה!

איך שם? מלבד שריפות ענק פה ושם, רגוע dude, ים, שמש וסיליקון. כואב לך הראש? גשי לרופא הקרוב לביתך שינפיק לך מרשם ותוך מספר רגעים את מסודרת. התקפי פאניקה לא עלינו? קחי שאכטה! הגלים גבוהים, בואי לגלוש! אין גלים, בואי להשתזף.

ומה תלבשי? אם לא באת לשם כדי להתפתח כשחקנית ולרוץ מאודישן לאודישן, כמה שפחות חנוט, כמה שפחות מלחיץ וכמה שיותר סבבה.

Anna Sui

Photo: Gianni Pucci / Indigitalimages.Com 

Tommy Hilfiger

Photo: Fabio Ionà / Indigitalimages.Com

ואם בכל זאת בחרת להשאר בארץ, כי אנחנו לא נפולת של נמושות, אנחנו נישאר ונשנה, הבדיחה עלייך וקקי בידייך. תסבלי, ביץ', בשבילך לא הכנתי תמונות, גם ככה אין לך כסף לקנות את הדברים האלה.

*הפוסט נכתב בהומור וציניות, כותבת שורות אלה גרה בנתניה ובשום אופן לא מעודדת ירידה מהארץ. Or does she....

עוד קצת קוטור - שאנל

היה אפשר לצפות מבלוגרית אופנה ותיקה (אפשר להגיד...) כמוני שתנצל את ימי החופש האחרונים לכתיבת פוסט חדש או לפחות להתחיל לעבוד על כזה. אך לא! אלה היו ארבע ימים אינטנסיביים במיוחד במרדף אחרי התעסוקה לילדה, בריכה, ים וחוות התוכים בכפר הס. רק במאמר מוסגר והכי סביר ובינוני שיש, אציין שאחרי הבילוי המשפחתי רצינו לשבת איפשהו ולאכול ביחד עם הזאטוטה וכל המסעדות היו מלאות עד אפס מקום, אז מי אמר שמעמד הביניים מקצץ בבילויים וקורס תחת הנטל?

בהיעד משהו מוכן וקונקרטי על שבוע האופנה המתחולל בניו יורק ובלונדון אחלוק איתכם רק את תצוגת הקוטור של שאנל, אשר הושמטה מהפוסט האחרון מפאת ריבוי תמונות.
לגזרות עצמן פחות התחברתי, חגורות עבות לא מדברות אליי מאז שנת 2000 בערך אבל אי אפשר שלא להתפעל מרמת הגימור של הפריטים. חיפשתי בגוגל טרנסלייט תרגום לעברית של המלה Worksmanship, כדי לנסות לתאר מה אני מחפשת בפריטי קוטור, מה שמצאתי היה "טיב העבודה" שלדעתי לא מתאר מספיק את מה שאני רוצה להגיד. אני מחפשת את עבודת הנמלים, את המספרים המפוצצים כגון 200 תופרות חיברו ידנית 50 אלף קריסטלים וזה לקח להן 180 שעות עבודה. אז הקולקציה הזו כמובן מלאה במספרים כאלה וברמה מושלמת של worksmanship.

Photo: Yannis Vlamos / InDigital | GoRunway

ממש קארל לאגרפלד במיטבו.

לא ברור לי איך האיש הזה מצליח ליצור 69 אאוטפיטים לתצוגת הקוטור, בעוד רוב המעצבים האחרים משחררים כ 20-30. אפילו אם יש לו 200 תופרות שמחברות מיליוני קריסטלים ידנית, עדיין, מדובר בכמות מטורפת של יצירות. 

הזמרת האהובה עליי, קארו אמרלד כתבה שיר נהדר על קארל לאגרפלד, השיר נקרא The Maestro, לא הצלחתי למצוא אותו בגרסה נורמאלית ביוטיוב, אז הנה לינק לכל האלבום  ממליצה בחום להקשיב לכולו, אבל אם אין לכם זמן, תקשיבו לשיר על המאסטרו.

חג שמח, שנה טובה, ותחזיקו מעמד עוד שני חגים לפנינו!

תפירה עילית חורף 2014

השבוע שלי נפתח בנימה אופטימית. זה לא שמשהו באמת מרגש קורה כרגע בחיי, אלא רק השבוע האחרון של החופש הגדול וחוסר האונים שהוא הביא איתו. התעוררתי בבוקר עם "עוד שבוע למנאייק" בראש ומצב רוח הרבה יותר אופטימי. שלא תבינו לא נכון, חולה על הילדה שלי, מטורפת עליה. אבל למה החופש הגדול הזה לא יכול להיות באוקטובר? שאפשר יהיה גם להיות בחוץ ולא רק עד 9:30, ולמה כזה ארוך? אני בטוחה שהרבה אמאהות פתחו את השבוע הזה בנימה אופטימית, ואין דבר יותר אופטימי מתצוגות הקוטור בפריז (מלפני חודש אמנם, אבל אתם סולחים לי) כדי להזכיר שיש חיים אחרי החופש, והם חורפיים ועשויים לעילא.

נתחיל דווקא בתצוגה של ז'אן פול גוטייה, שהיא כולה גירל פאוור, או ליתר דיוק קוגר פאוור, או כל חתול גדול וטורף אחר פאוור. הקולקציה נבנתה על קונספט האשה הטורפת, החתולית, חסרת הרחמים. על המסלול נראו אאוטפיטים המשלבים הדפסי נמר וברדלס עם הרבה שחור ומתכת, יש שיחשבו אפילו בצורה מוגזמת, אבל הקוטור נסוב סביב ההגזמה, שנותן לחלק מהאנסמבלים תחושה על גבול המיליטנטית

Jean Paul Gaultier

Photo: Yannis Vlamos / InDigital | GoRunway

מכאן לקאמבק אחרי 13 שנה של היעדרות ממסלולי הקוטור, ויקטור ורולף ההולנדים חזרו כדי לחגוג 20 שנה של עשיה משותפת בתצוגה קונספטואלית להפליא.
התצוגה החלה בזה ששני המעצבים יצאו לרחבה, התיישבו גב אל גב והחלו במדיטציה, וכך כל הדוגמניות, בסיום המסלול הצטרפו למעצבים. הקולקציה כולה מורכבת מפריטים ממשי שחור ופיסולי למדיי. הנפחים בסופו של המסלול כיסו את הדוגמניות הכורעות והקנו להן מראה של אבנים שחורות בגינת זן גדולה. היופי בקולקציה שעל אף השימוש בפריטים ככיסויי דוגמניות כשהן מתחפשות לחלוקי נחל, הבדגים עדיין נראו לבישים ומעניינים על המסלול.

Viktor & Rolf

אחד המעצבים מכסה את הדוגמנית בבגד אותו היא לובשת

Photo: Marcus Tondo / InDigital | GoRunway

בצד הרומנטי של הקוטור יש לנו כרגיל את אלכסיס מאביל שהושפע מציוריו של ג'ובאני בולדיני (שלא תגידו שהאופקים לא מתרחבים לכם), אשר נודע בזכות משיכות המכחול האקספרסיביות שלו וידוע בכינויו "אמן הסוויש". וכך גם בקולקציה של מאביל, רבים היו הסווישים, קווים נשיים ורומנטיים האופייניים לסוף המאה ה-19, צבעוניות פסטלית רכה עם מוטיבים שחורים.

Alexis Mabille

Photo: Alessandro Viero / InDigital | GoRunway 

ונחשו מי חזר אלינו מהחלל החיצון? ג'ורג'ו ארמאני. עם קולקציה חדשה ורומנטית שנקראת Nude בצבעי פודרה עדינים, תחרה והרבה עבודת נמלים קוטוריירית עם אבני סוורובסקי ופנינים שחוברו אחת אחת על גבי הבדים העדינים.

קולקציית קוטור קלאסית על כל גזרותיה וצבעיה, שזה מרענן אחרי רצף של קולקציות חלליות ורפטיליות שראינו מהמעצב משך כמה עונות.

Armni Privè

Photo: Marcus Tondo / InDigital | GoRunway

עוד קולקציה רומנטית יש לנו מג'מבטיסטה ואלי. והא יודע שצבעים ופרחים זה מה שהלקוחות שלו רוצות ממנו, וכל קולקציית קוטור הוא מספק להן את הסחורה. הקולקציה הורכבה משמלות קצרות ונפוחות ושמלות ארוכות ונשפכות עטירות רקמות ואפליקציות של פרחים ממשי.

 Giambattista Valli

Photo: Yannis Vlamos / InDigital | GoRunway

אין ספק שאת הקולקציה הכי מרשימה סיפקו מריה גרציה קיורי וריקרדו פיצ'ולי לולנטינו. במקום להתמקד בפריטים לערב הם הלכו דווקא על הלבשת יום יום, עם כמה שאפשר להיות יומיומי עם מעיל קשמיר עליו עבדו 550 שעות. קולקציה ממיטב החומרים, הרקמות והקריסטלים, הכילה לא פחות מ-56 אנסמבלים, כל אחד מפעים בדרכו. בעמוד הפייסבוק שלי תוכלו לראות עוד תמונות מרהיבות מהקולקציה.

Valentino

Photo: Yannis Vlamos / InDigital | GoRunway

ריזורט 2014

שוב איתכם אחרי היעדרות ארוכה ולא אופנתית בעליל שאן לה הסבר לוגי. בעוד מסלולי הקוטור מנצנצים בקריסטלי הסוורובסקי שנתפרו ידנית אחד אחד עם חוטי זהב בדיוק מופתי אני אספר לכם על קולקציות הריזורט שהוצגו במשך כל חודש יוני.
יוני הוא החודש המושלם לחופשה, אם כבר מדברים על ריזורט. עדיין לא חם מדיי באירופה ואתרי הנופש עדיין לא מלאים עד אפס מקום, אמנם הסיילים עוד לא מתחילים אבל האווירה היא של תחילת הקיץ, הכל פורח, חמים ונעים ואפשר ממש ליהנות מהחופשה ולא לקטר על עומס ועל תורים ארוכים.
בחופשה הדימיונית שלי יש ארוחות בוקר בבתי קפה קטנים בניחוח של פעם, יש צהריים על שמיכת פיקניק בפארק אירופאי גדול עם אגם קטן, יש טיולים רגליים לאורך שדרות מרוצפות באבנים, קוקטיילים של בין ערביים ושיטוט לילי ברחובות מוארים ושמחים. בקיצור, חופשה באירופה הקלאסית, אתם תבחרו, פריז, לונדון, ברצלונה, פירנצה, פראג וכו'
אז מה אורזים לחופשה כזאת?
כמובן שאי חופשה בלי שמלת קיץ קלילה ומודפסת. רוב המעצבים דואגים להכניס אנסמבל אחד או שניים לקולקציה שלהם שעונה לצורך זה.

Anna Sui, Bottega Veneta, Alice + Olivia

בחופשה הכי כיף זה להרשות לעצמנו ללבוש דברים פחות רציניים ואפשר גם להתפנק על הדפסים מרנינים:

Moschino Cheap & Chic, Balmain, Donna Karan

כמובן שבכל חופשה אירופאית חייבים לבקר לפחות מוזיאון אחד, ולכבוד זאת צריך להראות רציניים יותר, אבל לא יותר מדיי, כי בכל זאת אנחנו בחופשה. אנסמבל בשחור לבן תמיד יכול לסגור את פינת המוזיאון במראה סולידי יותר

Akris, Alice + Olivia, Christian Dior, Derek Lam

בין אם החופשה היא זוגית ובין אם היא עם חברות, בערב תמיד כיף ללבוש משהו רומנטי יותר, על הגבול בין הסקסי למשוחרר, הפעם השמלה הורודה הקטנה היא השמלה השחורה הטקנה בחופשה. צבע רומנטי וגזרה קוקטית אך לא סקסית מדיי הם הפתרון המושלם לערב אירופאי מהנה

Anna Sui, Bottega Veneta, Christian Dior, Oscar de la Renta

השנה אני לא יוצאת לחופשה, אני עוברת דירה במקום. בעוד שבועיים מצפניה לנתניה, קרית השרון. מעבר דירה או לא, אני הכי אשתדל שבעולם לא לתת לבלוג הזה לאעבור עוד חודש שלם ללא עדכון.

על מנת לצפות בשאר הפריטים שאהבתי בחודש הריזורט אתם יכולים לפנות לעמוד הפייסבוק של שומרת על פאסון וליהנות מאלבום ריזורט 2014

התמונות באדיבות בתי האופנה

ניו יורק, חורף 2013-2014 חלק ב'

פסח בפתח, החג הכי קרוב בעניין שכולם עושים ממנו לכריסטמס של האמריקאים, נפשי לא יכלה לשקוט עד אשר לא אכתוב את הפוסט הזה, הפוסט הלבן.
אמנם מדובר בעונת החורף של השנה הבאה, אבל אין דבר כזה מעודכן מדיי, אז הכנתי מקבץ הברקות לבנות מניו יורק עבור חג הפסח ביבנה.
שמלה לבנה קצרה זה תמיד אקטואלי חוץ מבחתונות בהן אינך הכלה. חג הפסח הוא הזדמנות נהדרת ללבוש שמלה לבנה ואביבית להרגשה חגיגית.

מימין לשמאל: Calvin Klein Collection, Jason Wu, Narciso Rodriguez, Anna Sui

 

 

מסתבר שלבן הוא צבע מעולה גם לחורף. הוא מזכיר שלג, הוא מכרבל ומנחם, וכמו באנסמבל הנפלא של מוניק לולייה, גם צמרירי וחמים.

 

מימין לשמאל: Proenza Schouler, Monique Lhuillier, Tibi, Philosophy

 

 

אי אפשר לסגור פוסט לבן בלי לדבר על שמלות כלה. קולקציות החורף מזמנות לנו שמלות כלה סגורות יותר, אך אין זה אומר שהן פחות אלגנטיות ועדינות משמלות הקיץ. האהובה עליי היא כמובן זו של ביבו מוהפטרה, בסגנון שנות העשרים בעלת המותן הישרה ונגיד - שזה - פרווה - סינטתית.

 

מימין לשמאל: Badgley Mischka, Bibhu Mohapatra, Derek Lam, Tadashi Shoji

 

ובתור קונטרה לכל הלבן והעדין הזה, מקבץ שחור ומהקוצע.

 

מימין לשמאל: Donna Karan, Narciso Rodriguez, Rag & Bone, Rodarte

 

לסיום הרשו לאחל לכל קוראיי וקוראיי לעתיד חג חירות שמח, תיהנו בארוחות החג שלכם, עברו אותן בשלום, והכי חשוב, תיהנו מהחופש!