יום רביעי, 8 ביולי 2015

עילית 2015

שבוע האופנה העילית בפריז הצליח להוציא אותי מהתרדמת האופנתית בה אני שרויה בזמן האחרון. הצורה האמורפית שקיבלתי אחרי הלידה, העייפות והפליטות הצליחו להקהות את חושיי האופנתיים והגבילו אותי לברמודת-אמא, טישרטים גדולים ושיער מדובלל, אני אשכרה נראית כמו "אמא", ולא בקטע טוב.
מזל שיש אופנה עילית שהיא הדבר הכי רחוק מכל מה שמתממשק לחיים שלי ברמת היום יום ובסיבובי השופינג המועטים בקניוני השרון. היא גורמת לי לחלום ובכך להתרחק מהמציאות העגמומית הניבטת אליי במראה.

עם כל הכבוד לגאונותו של קארל לאגרפלד, הקולקציה שלו מתקשה לבדל את עצמה מקודמותיה; אותן הגזרות, אותם החומרים, אותן אלפי השעות שלוקח לאלפי התופרות לעבוד על 70+ האנסמבלים שהוא שולח למסלול, הפעם בתפאורה של קזינו... אדון לאגרפלד, זה ששמת קזינו מסביב לא אומר שאנחנו לא רואים שאלה אותם בגדים ששלחת בשנה שעברה, שובב קטן שכמותך. בכל מקרה, עדיין יפה, ומאוד אהבתי את האיפור בתצוגה, שפתיים אש, לחיים מודגשות ומצח גבוה



כריסטיאן דיור תחת פיקודו של רף סימונס הצעיר והבועט הציג קולקציה מרשימה עם מנעד רחב של גזרות וטקסטורות, גם אצלו אהבתי מאוד את השיער-איפור,הפעם האדום הוא בצלליות בעוד השפתיים נשארות בצבעים טבעיים, השיער חופשי ומשוחרר



שחקנית חדשה בתחום ההולך ומצטמק הזה היא אלברטה פרטי אהובתי משכבר הימים שמציגה לראשונה קולקציית אופנה עילית וגורמת לי להתאהב בכל אחד מהאנסמבלים שהיא מציגה. הם נראים כמו שילוב בין אמנות לאופנה בסגנון רומנטי הכל כך מזוהה עם המעצבת. זו קולקציית ביכורים נאותה, קלאסית ומלבבת, השואבת השראה מעיצוב הפנים של בנייני פריז העתיקים.




ואי אפשר לסגור פוסט קוטור בלי למצוא כמה שמלות כלה יפות:

דיור, שאנל, אלברטה פרטי

שימו לב למפתחי הצוואר ולנפחן של השמלות, על אף היותן שונות זו מזו בסגנון, מפתח הצוואר הצר שולט בכולן, מה שאומר שהעונה לא חושפים מרפסות ולא לובשים קצפות, לתשומת לבה של הכלה במדידות :)


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה