טרום קולקציה חלק ב'

אז מסתבר שאת קולקציות טרום החורף לא מציגים בשבוע אחד, קצת לפני שבוע האופנה לגבר במילאנו לחורף 2011-12 סיימו כל מעצבי העל להציג את הקולקציות לחצי עונה שלהם, טרום החורף. הן התאפיינו בחורפיותן החורפית, בכלל לא טרום ולא פרה ולא כמעט, ממש הארד קור חורף על שלל צעיפיו, מעיליו ופרוותיו הוצג מי בתצוגת אופנה סטנדרטית, מי בלוקבוק פשוט והיו כאלה שעשו הפקות אופנה של ממש, עם תפאורה והכל.
אז בהמשך לחבר'ה שהצגתי פה לפני שלוש שבועות עליי להוסיף לכם כמה שמות יותר מוכרים כגון לנוון ולואי ויטון עם הקולקציות שלהם.
המעצב ניקולא גסקייר לבית בלנסיאגה הוא כרגע המעצב האהוב עליי. אחרי שהציג קולקציה גברית ובועטת לקיץ 2011 וגרם לי להתאהב במוקסינים המסיביים שלו ולחפש אחריהם ללא הועיל ברשת, מציג קולקציה מרוככת מעט, עם הדפסים פרחוניים וגזרות נשיות יותר. מאוד אהבתי את הסוודרים והלגינגס שלו, כמובן הצבעים והסטיילינג, פשוט מושלם.

האנה מקגיבון לקלואה הציגה קולקציה מחוייטת ומהוקצעת שיכול להיות שרבות היו מגדירות בתור קולקציה למבוגרות יותר, לדעתי לא בהכרח, היא הציגה חליפות מכנסיים מחוייטות אך עם זאת שמוטות בשלמות נון שלאנטית על הגוף, זה נותן להן מראה מגניב יותר ופחות של חליפה מחניקה של אשת עסקים לחוצה.

פרואנצה סקולר, צמד המעצבים האמריקאי הצעיר הציג קולקציה גם היא בתחום המגניב, עם טקסטיל משובח וצבעוני, גזרות מחמיאות והג'קט הכי נכון על המסלול. הם הוכיחו לי שאני (וכל אחת אחרת) פשוט חייבת אחד כזה ואני אסביר גם למה: שימו לב איך המכנס פיג'מה המפוספס הזה הופך ללגיטימי לגמרי בעזרת הג'קט הנפלא הזה שנותן לכל האנסמבל מראה מחוייט ולאגנטי. זו הסיבה שכל אחת חייבת כזה בלייזר (בוייפרנד בלייזר, כמו הבוייפרנד ג'ינס) לפתרון כל כך הרבה דילמות ופאשלות רכישתיות.

בהמשך הרשימה המגניבה שלי אנחנו מוצאים את רושה (Rochas), המותג הצרפתי הוותיק שעבר ריענון על ידי המעצב האיטלקי מארקו זניני. זוהר לא קונבנציונאלי, כך מגדיר המעצב את הקולקציה הזו. שמלת חולצה מכופתרת עם צעיף היא כשלעצמה לא פריט מוזר אבל כשמוסיפים לו כפפות עור מסיביות עד המרפק, מוקסינים כבדים וגרביים, המראה שמתקבל הוא של הבחורה המוזרה שכולם הרביצו לה בבית ספר וגדלה להיות יפהיפיה אמיתית (אל תדאגו, זה לא רפרנס לעצמי), מראה מאוד עכשווי, שכן מעצבים צעירים מנסים להחדיר אסתטיקה פחות קלאסית ויותר מרושלת, ע"ע הפוסט הקודם. עבד לו, לזניני, והתוצאה היא קולקציה מקסימה ומרושלת.

עוד קולקציה מרושלת ונפלאה שייכת למעצבת סוניה ריקיאל, עם דגש חזק על הסריגים, היא הסתכנה בקולקציה שהיא על גבול דוחת הגברים, אולי אשה יכולה להרגיש בה בנוח אך אינה מיועדת למסעות פיתוי. בכל זאת היא נהדרת ועושה חשק להתכרבל ולהתחמם ובתאכלס, כשקר, מי חושבת על פיתויים וסקס? אני אישית זוכרת ימים כל כך קפואים במילאנו שבכיף הייתי יוצאת מהבית עטופה בשמיכת פוך. זו בהחלט הקולקציה הכי מכורבלת וחורפית מבחינתי.

שמרתי לסוף את ההפקות המושקעות. כמו שאמרתי, היו כמה מעצבים שלא הסתפקו בלוקבוק או תצוגת מסלול והלכו על הפקה, או יותר נכון מיני הפקה, בכל זאת צריך להציג פה קולקציה...

אז מארק ג'ייקובס ללואי ויטון הלך עוד יותר רחוק בזמן אחרי קולקציית הקיץ בסגנון שנות ה70 שלו והגיע לשנות ה20 עד 50. ליד דלת בסגנון הארט נובו הוא הציב את הדוגמניות והציג קולקציה למופת.

עם תפאורה מינימליסטית יותר הציגו צמד המעצבים ההולנדיים ויקטור ורולף קולקציה קשוחה יותר, על שלל מעיליה ופלטת צבעים מאוד בסיסית של שחור לבן ואפור עם נגיעות של אדום. ראויים לציון כל הג'קטים והמעילים שלהם, באמת עבודות למופת, כל אחד מהם הייתי שמחה לארח בארוני הפרטי.

אני סוגרת את הפוסט הזה עם ההפקה הכי משוגעת והיא שייכת לבית האופנה לנוון בראשותו של אלבר אלבז. בראיון מאחורי הקלעים של הקולקציה הזו הוא שאל מדוע לשמור את כל היפה לערב? למה לשמור את כלי החרסינה השווים רק לאורחים? הוא הציג קולקצייית ערב ליום יום ומפציר בלקוחות שלו להתלבש יפה גם לעבודה. בקשר לפוחלצים.....אין לי מושג....