יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

הבלינג של גילי

לפעמים כשזה מגיע, אז מגיע, אז אני מפרגנת. הרי לכם חברתי מימי הצבא העליזים, חיילת צעירה במחלקת המחשוב של מחסום ארז, שחלקה איתי חדר עד שהשתחררתי, גילי דולינר, היום מעצבת תכשיטים מיוחדת במינה. תפסתי את גילי לראין/שאלון קצרצר על פועלה וסגנונה המיוחד. במשך כל שנות הלימודים שלה בשנקר במחלקה לעיצוב תכשיטים התעניינתי, ייעצתי, הבעתי דיעה ותמכתי ועכשיו היא סיימה ויוצאת לדרך עצמאית ואני חושבת שזו הזדמנות נהדרת להציג לכם אותה.

מהו תכשיט בשבילך? מה תפקידו?

תכשיט זה בעיקר ביטוי למצב הרוח
   זה האוצר שלך שיכול להיות איתך כל הזמן, זה זכרון

לפיכך לדעתך בגד מתאימים לתכשיט ולא תכשיט לבגד?

נלך על מי שדומיננטי, הוא יכתיב את השאר.

  • איך את בוחרת את החומר שממנו תעשי את התכשיט? את הרי לא עובדת הרבה עם החומרים הבנאליים כמו מתכות יקרות או חרוזי קריסטל...

    - לפעמים אני מוצאת חומר שמעניין אותי ואז אני בודקת מה הוא יודע לעשות ולפעמים אני מתחילה מצורה ומחפשת חומר שיתאים לה.
דוגמנית: הדר חורש
צלמת: קרן לחמן
חומר יוצר צורה. צמיד Twist and Lock

בואי נפתח את זה: למה את לא אוהבת אבני חן? 

אני מאוד אוהבת אבני חן... את מתכוונת ללמה הם לא בפרויקטים?

  • אז למה את לא משלבת אותן בעבודותייך? והמחיר זה לא תירוץ כי אפשר להביא רפליקה מקריסטל

כי יותר ענין אותי למצוא "אבני חן" חדשות


 ענק "אשת הצייד"

דוגמנית: הדר חורש
צלמת: קרן לחמן

כמו טוסיק של חזרזירון גומי?

-  למשל... אני מוצאת את זה שהאשך של החזיר מעלה חיוך יותר מאשר אמרלד. אבל אולי זאת רק אני:)

אז אפשר לקרא למאסטר פיס שלך עבודה צינית?

אפשר לראות בה ציניות...כל עולם הפוחלצים והפרסים הזה..זה דיי משעשע בסך הכל, 
כל אחד בוחר לפחלץ משהו אחר.


ספרי לי קצת על פרוייקט הסיום שלך

הייתי בשנה שעברה במקום מדהים, "המעבדה לחקר שורשים" בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. 
זו מעבדה מיוחדת מאוד שבנויה בשתי קומות 
כשבקומה העליונה יש צמחים כמו שאנחנו רגילים לראות אותם ובקומה מתחת מתרחש הקסם; שם אפשר לראות את השורשים של הצמחים תלויים באוויר. המקום הזה הוא מין חרך הצצה לעולם שבדך כלל נסתר מהעין... הענין מבחינתי הוא זה שאנחנו מכירים את העולם בצורה מסוימת לפי מה שאנחנו רואים אבל יש לדברים עוד קצוות. וחלקים פנימיים ..או אחוריים..שאנחנו לא רואים, וזה מה שהעסיק אותי השנה.


צילום: ליאת שניטמן
מיכל שבבטן שלו יש מנואלה שכאשר מסובבים אותה יוצאת שרשרת והוא הופך לעניד ובסיום חוזרת פנימה.
"דמיינתי חיות שמסוות את עצמן ונראות כמו אבן למשל, ואז יוצאות הרגליים החוצה והן מתחילות לזוז"

צילום: ליאת שניטמן
סדרה של סיכות בהברגה 
" דמיינתי מה קורה בתוך גרעין והסיכות האלה הן הצעות שונות למה הייתי מוצאת בפנים"

את יכולה להגדיר את הסגנון שלך?

אני לא כל כך אוהבת להגדיר. כי אני מרגישה שברגע שמגדירים לא מאפשרים יציאה מההגדרה. מה שכן אני משתדלת שיהיה לי כיף עם התכשיטים ואני מאוד שמחה כשהם עושים כיף למישהו אחר.


פליז, סריג רקום וקריסטלים. פרוייקט בשיתוף סוורובסקי
צלמת: קרן לחמן


אז מה את חושבת על הרעיון שתכשיטים אמורים לשדר יוקרה, או סטטוס כלשהו מבחינה חברתית?

שהרבה יותר קול בעיניי עם אישה שיש לה כסף תבחר לענוד את ענק אשת הצייד ולא עוד תכשיט יהלומים...

מה התכניות לעתיד, עכשיו שסיימת ללמוד?

להמשיך לעשות ולהתפרנס מהאהבה שלי.


אמן על כולנו...


לפרטים ויצירת קשר: האתר של גילי




3 תגובות:

  1. כמה כשרון, איזה יופי! אני כל כך אוהבת לגלות מעצבות טריות ובעלות מעוף!

    השבמחק
  2. זה נראה מגניב בטירוף ובהחלט שונה ממה שיש בנוף הישראלי.

    השבמחק
  3. איזה פוסט מקסים! תודה רבה על הראיון הזה. אהבתי את הפרוייקט סיום שלה כשראיתי אותו בתערוכה, אבל הענק של אשת הציד פשוט נהדר. מאוד התחברתי אליו.

    השבמחק