יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

פוסט ראשון

בתור הפוסט הראשון, אני חושבת שתפקידו להציג את הנושא שאני הולכת לכתוב עליו.
דבר ראשון, אני מבטיחה לא להעלות תמונות שלי בחולצה החדשה שרכשתי בזארה ביחד עם הסקיני מאייצ' אנ אם וסנדלים מאוסוף פרטי. מתחקיר הרקע שעשיתי על בלוגי האופנה הישראלים, בלי לנסות לעקוץ אף אחד, אני אישית חיפשתי משהו אחר. חסר לי דיון אינטיליגנטי על אופנה.
הרבה אנשים ירימו גבה מעצם הקישור של התחום הזה למלה "אינטיליגנטי" וזה לא מפתיע, כי בארץ התחום הזה בכלל לא מפותח. אין דבר כזה ווג ישראל, אין דבר כזה שבוע האופנה הישראלי (למרות שראיתי שאפילו בפקיסטן מוכת הטרור והיחס המשפיל לנשים, השכילו ועשו שבוע אופנה, ועליי לציין, לא רע בכלל, להלן הראיות http://www.desihotmasala.com/2009/11/pakistan-fashion-week-pictures.html ).
אז למה בעצם אצלנו לא? אני לא מצליחה להצביע על סיבה אחת ספציפית. לדעתי זה עניין של הרגל. מדינתנו הצעירה עוד לא הספיקה לפתח לעצמה סטייל. אנחנו עסוקים בדברים הרבה יותר חשובים. מה לעשות שכל כמה שנים יש מלחמה? וכשאין מלחמה אז יש פיגועים, וכשאין פיגועים יש חטיפות וכשאין חטיפות יש איום איראני... למי יש כוח להתעסק במשהו שולי כמו אופנה?
אז פה הטעות. אופנה גורמת לבנאדם להרגיש טוב עם עצמו ואין עם בעולם שמגיע לו להרגיש טוב יותר מלישראלים. לא חייבים להיות מיליונרים בשביל להראות טוב. למזלנו (או לאו) רשתות האופנה החביבות עלינו מעתיקות את הטרנדים החדשים עליהם עובדים קשה מעצבי העל ומוכרים לנו את זה בזיל הזול! פאסון אינו פרמטר של כסף (לפחות עד גבול מסויים).
קשה לי לראות בחורים בחולצה גזורה של סוף מסלול מרץ 99' , ג'ינס שהוא לבש כשצבע את הדירה ונעלי קרוקס, כתומות בדרך כלל או לחילופין בחורה נאה אך טיפה עגלגלה ששיכנעה את עצמה שמידה 36 זה טוב ליהודים (עם תחת במידה 40) ועכשיו היא נוזלת מתוכו כגלידה בחמסין, עם נעלי גולדה (אופנתי רק בארץ) וגופיית סטרפלס עם חזיה עם פרחים רקומים על הכתפיות שיהיה יפה. זה קשה כי מבחינתי אנשים שנראים ככה כאילו אומרים לסביבה שלהם "אני מזעזע ואתם על הזין שלי" וזה לא צריך להיות ככה. הבגד כן עושה את הבנאדם, וזה לא אימרה שלילית. הכל עניין של מידתיות, כל עוד הבגד לא מגדיר אותך אלא רק מציג אותך בצורה הכי טובה, אני לא רואה סיבה מדוע זה יכול להחשב שטחי? אין מה לעשות, אבל הרושם הראשוני שאתה יוצר אצל אנשים הוא הרושם החיצוני, וזה בסדר להיות שמנמן או שחיף או עקום רגליים, העיקר שתדע להגיש את זה יפה ואז יהיה יותר מעניין לברר מה קורה גם מעבר למראה החיצוני.
לדעתי, אופנה היא הכרח לחיים. היא מרוממת את רוחנו וגורמת לנו להרגיש טוב עם עצמנו. אופנה טובה לביטחון העצמי.
לפני שבוע קראתי כתבה באתר חדשות מסויים על זה שהבלוגריות השתלטו עלעולם האופנה ולא בצדק, בגלל שכל מה שהן עושות זה רק להציג את הרכישה האחרונה שלהן מזארה. אז אני מצהירה על דפי בלוג זה שלא בבית ספרי! לא יהיו כאן תמונות נרקסיסטיות שלי במלבושיי החדשים, אני מקווה לתת פה זווית יותר מעמיקה על התחום ובתקווה לשכנע את קוראיי לשמור על פאסון.

תגובה 1: