שבוע האופנה בלונדון מבחינתי נחלק לשני חלקים. מצד אחד יש את קבוצת המעצבים והמותגים האיקוניים כגון ויויאן ווסטוווד וברברי שכבר שנים ארוכות הפכו לשם נרדף לאופנה לונדונית ומצד שני כל שנה צצים מעצבים חדשים ומעניינים שמקבלים במה בארוע היוקרתי הזה ומציגים קולקציות חדשניות ומשובבות עין.
לונדון היא פחות חסידה של טרנדים, שלא כמו ניו יורק, יותר קשה לזהות שם בצורה מובהקת לאן נושבת הרוח בתחום הגזרות, הצבעים והסגנונות. אבל זה לא מפריע לה עדיין להציג קולקציות טרנדיות לצד קולקציות בעלות שיק אל-זמני לונדוני מובהק שלעולם לא יצא מהאופנה.
שתי שמות שכבר כמה עונות מהוות את חוד החנית של שבוע האופנה בלונדון הן מארי קטראנצו והולי פלטון, שתי המדפיסות, אחת אולטרא ריאליסטית והשניה אולטרא פסיכדלית. קטראנצו, אחרי שהפכה תמונות ממגזינים של עיצוב פנים להדפסים מרהיבים על שמלות וג'קטים לפני שנתיים הפעם משתמשת באביזרים יותר קטנים, בניהם כפיות, שעונים וכלים אחרים בוריאציות שונות על מנת להקנות מרקמים שונים לבדים. הבולטת ביותר היתה שמלת מכונת הכתיבה שלה, מדגם אוליבטי לטרה 35, שנשלחה כמתנה לאספנית מכונות כתיבה שווייצרית שהתלהבה מהשמלה בבלוג שלה. כנראה ששוה מאוד להתלהב בבלוג, שכן שווי השמלה הוא 4000$, גם אני רוצה! השמלה השניה משמאל.
לונדון היא פחות חסידה של טרנדים, שלא כמו ניו יורק, יותר קשה לזהות שם בצורה מובהקת לאן נושבת הרוח בתחום הגזרות, הצבעים והסגנונות. אבל זה לא מפריע לה עדיין להציג קולקציות טרנדיות לצד קולקציות בעלות שיק אל-זמני לונדוני מובהק שלעולם לא יצא מהאופנה.
שתי שמות שכבר כמה עונות מהוות את חוד החנית של שבוע האופנה בלונדון הן מארי קטראנצו והולי פלטון, שתי המדפיסות, אחת אולטרא ריאליסטית והשניה אולטרא פסיכדלית. קטראנצו, אחרי שהפכה תמונות ממגזינים של עיצוב פנים להדפסים מרהיבים על שמלות וג'קטים לפני שנתיים הפעם משתמשת באביזרים יותר קטנים, בניהם כפיות, שעונים וכלים אחרים בוריאציות שונות על מנת להקנות מרקמים שונים לבדים. הבולטת ביותר היתה שמלת מכונת הכתיבה שלה, מדגם אוליבטי לטרה 35, שנשלחה כמתנה לאספנית מכונות כתיבה שווייצרית שהתלהבה מהשמלה בבלוג שלה. כנראה ששוה מאוד להתלהב בבלוג, שכן שווי השמלה הוא 4000$, גם אני רוצה! השמלה השניה משמאל.
Marie Katranzou
Photo: Yannis Vlamos / GoRunway.com
הולי פלטון הציגה קולקציה מודפסת ובוהקת גם היא, אם כי, כאמור, בצד האבסטרקטי יותר של הדפוס. השימוש בגזרות פשוטות ושימושיות מאוד בשילוב ההדפסים המהפנטים שלה יצרו קולקציה מאוד לבישה, אפילו למשרד!
Holly Fulton
Photo: Yannis Vlamos / GoRunway.com
קולקציה מודפסת אחרת שתפסה את עיניי היתה זו של ארדם. קולקציה תלת מימדית של שכבות על גבי שכבות של לייטקס, טוויד ותחרה. המנה העיקרית בקולקציה הזו הוא ללא ספק הטקסטיל, שעות עבודה ומחקר רבות הושקעו בו וזה ניחן על כל פריט בקולקציה. שמלות לייטקס בשילוב טוויד עם דוגמאות תחרה מוטבעות עליהן, נעליים מצופות בטווידה משוח בלייטקס וכל השילובים שרק אפשר לחשוב עליהם בן השילוש הזה של לייטקס - טוויד - תחרה, בצבעים מרנינים ומעוררי תיאבון. בנעלי העקב בקולקציה שולבו חתיכות פלקסי שנתנו לעקבים מראה אכיטקטוני עתידני.
Photo: Filippo Fior / GoRunway.com
Erdem
Photo: Gianni Pucci / GoRunway.com
ההדפסים בקולקציה של באסו&ברוק מקשים קצת על העין, עומס ההדפסים פר פריט בהחלט עושה את זה קשה להבין בדיוק באיזה גזרה מדובר, ובכל זאת מדובר בגזרות טובות. החל משמלות ברך פשוטות ועד ג'קטים ומעילים מחוייטים. לדעתי יש פה אפילו נטיה למארני-יזם.
Basso & Brooke
Photo: Alessandro Viero / GoRunway.com
את הקולקציה הבאה אני רוצה לפתוח בציטוט של מינאל מיסטרי, עיתונאית אופנה שכותבת בהרבה מהמקורות בהם אני מתעדכנת:
כשחושבים על זה, התשובה לשאלה "למה מוסקינו צ'יפ אנד שיק מוציגים בלונדון?" מהר מאוד הופכת לעוד שאלה "למה מוסקינו צ'יפ אנד שיק לא הציגו בלונדון עד עכשיו?"
ובהחלט, המותג האיטלקי הרענן והשובב הזה משתלב יופי בנוף הקולקציות הלונדוניות שהוצגו בשבוע האופנה. לצד הקולקציות של המקומיים, וקהל היעד המושלם למותג זה, זה רק טבעי שמותג הבת הזה של מוסקינו האיטלקית תעשה את המעבר הזה ללונדון, בדיוק כמו מיו מיו של פראדה שהיגרה לפאריז, צ'יפ אנד שיק מצאה את מקומה הטבעי. קולקציה צבעונית ואקלקטית המשלבת הדפסים, שיפון, קצת גזרות צבאיות, קצת כובעי פרווה בצבעי ניאון, לפי המעצבת פרנצ'סקה רובינו, כאשר הזמנים קשים, עלינו לשעשע את עצמנו עם בגדים, והקולקציה הזאת אכן משעשעת, במובן החיובי של המילה :).
Moschino Cheap and Chic
Photo: Fillipo Fior / GoRunway.com
סוגר את הפוסט הזה אנטוניו ברארדי שעיצב קולקציה מאופקת יותר יחסית לשאר עמיתיו לפוסט, אך עם זאת מיוחדת במינה גם היא. הקולקציה עוצבה בהשראת ג'אקומו סרפוטה, פסל סיציליאני מתקופת הבארוק שעשה פסלי ותבליטי שיש. ההשפעה ניכרת בעיקר בגזרות הפתלתלות של השמלות, המעילים והג'קטים, השימוש בבדים בעלי מראה חלק של שיש, המורכבים ממשי ופשתן, הבניה המושלמת של הפריטים, שמזכירה לנו שברארדי הוא קודם כל חייט לתפארת.
Antonio Berardi
Photo: Alessandro Viero / GoRunway.com
ועכשיו, גילוי נאות:
לפעמים שואלים אותי למה אני כותבת על כל המותגים האלה שבחיים לא יהיה לנו כסף לרכוש? אז קודם כל, למה בחיים לא? מה עם קצת אופטימיות, ובנימה יותר רצינית, זהו אינו בלוג צרכנות, אין בנאמר בו בפוסטים המסקרים את שבועות האופנה המלצות לרכישה הבאה של שמלה לחתונה של החברה הכי טובה, אלא רק התרשמות שלי ממה שמצפה לנו על המדפים בעונה הבאה. אין זה סוד שדגם צועד על המסלול של פראדה לעונה הבאה, יופיע באותה עונה בגרסה זולה יותר על המדף בזארה או אייץ' אנד אם, איש לא מסתיר את זה ואיש לא מתכחש לזה. קוראיי היקרים יכולים לקחת את מה שאני כותבת כרפרנס בשיטוט הבא שלהם בקניון עת יזדמנו לחנות אופנה להמונים זו או אחרת.
מלבד זאת, הפוסטים האלה מבחינתי הם קודם כל אינפורמטיביים ויש בהם כדי לספק את סקרנותם של כל אותם אלה שחולמים לשבת בשורה הראשונה של התצוגות האלה וליהנות מאופנה כחוויה ולאו דווקא כענף צרכני.
איזו שאלה מוזרה שואלים אותך. מה זאת אומרת להמ את כותבת על זה? כי זה מעניין אותך! זו לא תשובה מספקת מספיק? למה את חייבת למישהו בכלל דין וחשבון לגבי מה שאת אוהבת או לא אוהבת?
השבמחק