ריזורט 2014

שוב איתכם אחרי היעדרות ארוכה ולא אופנתית בעליל שאן לה הסבר לוגי. בעוד מסלולי הקוטור מנצנצים בקריסטלי הסוורובסקי שנתפרו ידנית אחד אחד עם חוטי זהב בדיוק מופתי אני אספר לכם על קולקציות הריזורט שהוצגו במשך כל חודש יוני.
יוני הוא החודש המושלם לחופשה, אם כבר מדברים על ריזורט. עדיין לא חם מדיי באירופה ואתרי הנופש עדיין לא מלאים עד אפס מקום, אמנם הסיילים עוד לא מתחילים אבל האווירה היא של תחילת הקיץ, הכל פורח, חמים ונעים ואפשר ממש ליהנות מהחופשה ולא לקטר על עומס ועל תורים ארוכים.
בחופשה הדימיונית שלי יש ארוחות בוקר בבתי קפה קטנים בניחוח של פעם, יש צהריים על שמיכת פיקניק בפארק אירופאי גדול עם אגם קטן, יש טיולים רגליים לאורך שדרות מרוצפות באבנים, קוקטיילים של בין ערביים ושיטוט לילי ברחובות מוארים ושמחים. בקיצור, חופשה באירופה הקלאסית, אתם תבחרו, פריז, לונדון, ברצלונה, פירנצה, פראג וכו'
אז מה אורזים לחופשה כזאת?
כמובן שאי חופשה בלי שמלת קיץ קלילה ומודפסת. רוב המעצבים דואגים להכניס אנסמבל אחד או שניים לקולקציה שלהם שעונה לצורך זה.

Anna Sui, Bottega Veneta, Alice + Olivia

בחופשה הכי כיף זה להרשות לעצמנו ללבוש דברים פחות רציניים ואפשר גם להתפנק על הדפסים מרנינים:

Moschino Cheap & Chic, Balmain, Donna Karan

כמובן שבכל חופשה אירופאית חייבים לבקר לפחות מוזיאון אחד, ולכבוד זאת צריך להראות רציניים יותר, אבל לא יותר מדיי, כי בכל זאת אנחנו בחופשה. אנסמבל בשחור לבן תמיד יכול לסגור את פינת המוזיאון במראה סולידי יותר

Akris, Alice + Olivia, Christian Dior, Derek Lam

בין אם החופשה היא זוגית ובין אם היא עם חברות, בערב תמיד כיף ללבוש משהו רומנטי יותר, על הגבול בין הסקסי למשוחרר, הפעם השמלה הורודה הקטנה היא השמלה השחורה הטקנה בחופשה. צבע רומנטי וגזרה קוקטית אך לא סקסית מדיי הם הפתרון המושלם לערב אירופאי מהנה

Anna Sui, Bottega Veneta, Christian Dior, Oscar de la Renta

השנה אני לא יוצאת לחופשה, אני עוברת דירה במקום. בעוד שבועיים מצפניה לנתניה, קרית השרון. מעבר דירה או לא, אני הכי אשתדל שבעולם לא לתת לבלוג הזה לאעבור עוד חודש שלם ללא עדכון.

על מנת לצפות בשאר הפריטים שאהבתי בחודש הריזורט אתם יכולים לפנות לעמוד הפייסבוק של שומרת על פאסון וליהנות מאלבום ריזורט 2014

התמונות באדיבות בתי האופנה

ניו יורק, חורף 2013-2014 חלק ב'

פסח בפתח, החג הכי קרוב בעניין שכולם עושים ממנו לכריסטמס של האמריקאים, נפשי לא יכלה לשקוט עד אשר לא אכתוב את הפוסט הזה, הפוסט הלבן.
אמנם מדובר בעונת החורף של השנה הבאה, אבל אין דבר כזה מעודכן מדיי, אז הכנתי מקבץ הברקות לבנות מניו יורק עבור חג הפסח ביבנה.
שמלה לבנה קצרה זה תמיד אקטואלי חוץ מבחתונות בהן אינך הכלה. חג הפסח הוא הזדמנות נהדרת ללבוש שמלה לבנה ואביבית להרגשה חגיגית.

מימין לשמאל: Calvin Klein Collection, Jason Wu, Narciso Rodriguez, Anna Sui

 

 

מסתבר שלבן הוא צבע מעולה גם לחורף. הוא מזכיר שלג, הוא מכרבל ומנחם, וכמו באנסמבל הנפלא של מוניק לולייה, גם צמרירי וחמים.

 

מימין לשמאל: Proenza Schouler, Monique Lhuillier, Tibi, Philosophy

 

 

אי אפשר לסגור פוסט לבן בלי לדבר על שמלות כלה. קולקציות החורף מזמנות לנו שמלות כלה סגורות יותר, אך אין זה אומר שהן פחות אלגנטיות ועדינות משמלות הקיץ. האהובה עליי היא כמובן זו של ביבו מוהפטרה, בסגנון שנות העשרים בעלת המותן הישרה ונגיד - שזה - פרווה - סינטתית.

 

מימין לשמאל: Badgley Mischka, Bibhu Mohapatra, Derek Lam, Tadashi Shoji

 

ובתור קונטרה לכל הלבן והעדין הזה, מקבץ שחור ומהקוצע.

 

מימין לשמאל: Donna Karan, Narciso Rodriguez, Rag & Bone, Rodarte

 

לסיום הרשו לאחל לכל קוראיי וקוראיי לעתיד חג חירות שמח, תיהנו בארוחות החג שלכם, עברו אותן בשלום, והכי חשוב, תיהנו מהחופש!









החיים בטכניקולור - NINE WEST

השבוע הוזמנתי לפרזנטציה של ניין ווסט במלון הילטון בתל אביב.
תמיד אהבתי את ניין ווסט ובסופי עונה אפילו הצלחתי לרכוש לעצמי דגם או שניים.
הקולקציה לקיץ הקרוב מורכבת משבע תתי קולציות,

Futuristic Fashion, All Night Long, Marrakesh, 9 Western, Bright Lights Big City, Cabana Cool, Mad Woman.

בסגנונות הנעים בין שנות השישים, לסגנון הערבסקי עטיר החרוזים של מרקש, דרך המערב הפרוע וצבעוניותו המאובקת ומגיע בסופו של דבר לשיא בצבעי ניאון מרטיטי נפש ומשובבי לבב.

כמובן שבהיותי אני, חובבת צבעים מושבעת ישר נמשכתי לסטנד של הניאונים כעורב לנצנוץ. הסוודר הצהוב זוהר שלבשתי לפרזנטציה הסיגר את העדפותיי הצבעוניות.

אז על מה חליתי?

 צילומים שלי

  צילום: דן לב. מחיר: 529.90 ש"ח

 

 

ניין ווסט פינקו אותנו, הבלוגריות בשובר הנחה של 40% על קולקציית הקיץ וכמובן שזה שימח אותי מאוד כי כאמור, בדרך כלל אני מחכה לסוף עונה קדי לקנות שם. אז כבר באותו היום, אצתי רצתי לסניף ניין ווסט הקרוב לביתי והתפנקתי בוזג נעליים חדש ואיכותי לליל הסדר. בכיף שלי!

נעליים   799.90 ₪ - 349.90 ₪           

כובעים  249.90 ₪ - 149.90 ₪

תיקים   849.90 ₪ - 349.90 ₪    

תכשיטים399.90 ₪ - 129.90 ₪        

ארנקים   349.90 ₪ - 179.90 ₪           





ניו יורק, חורף 2013-2014 חלק א'

אמנם שבוע האופנה היה לפני חודש, ואני מתנצלת על האיחור, אבל תיכף תראו שהיה שווה לחכות.
הפעם החלטתי לעשות ניתוח טרנדים רציני ומלבד צבעים, ניסיתי לזהות גם סגנונות, גזרות וטכניקות שקיבלו ביטוי לאורכן של רבות מתצוגות ניו יורק.
לפי דעתי, מלבד כמה יוצאים דופן, היחס של מעצבי ניו יורק לאופנה הוא מאוד פרגמטי, יש חשיבה על חלוקת הקולקציה למראה יום ומראה ערב, פריטים שניתן ללבוש גם בסביבה מעונבת וחנוטה יותר וגם במסגרות פחות מחייבות.
יש התייחסות לנשים כאל סקטורים, ואף אחת לא יוצאת מקופחת, לא אשת הקריירה הפרגמטית ולא היצירתית, לא הכלות, לא הסטודנטיות ולא הבלייניות.
אז הבה נעיף מבט בטרנדים של ניו יורק לחורף שעוד יבוא:

בתחילת השנה, חברת פנטון המכתיבת הטרנדים בכל מה שקשור לצבע בעולם העיצוב בחרה את צבע השנה שלה, האמרלד, או בעברית, הברקת. צבע ירוק עמוק על גבול הטורקיז, היא קיבל במה ברבות מתצוגות החורף לשנה הבאה, ולא רק בניו יורק:

מימין לשמאל: Carolina Herrera, Monique Lhuillier, Anna Sui, Badgley Mischka

 

מהצד השני של הסקאלה מחכה לנו הפוקסיה, האדום הבוהק ומה שבניהם. צבעים אלו, שאופייניים יותר לקיץ, מככבים הרבה גם בחורף, צבעים מעוררים ומשמחים שיכולים להראות מצויין על רקע אפרורי וחורפי של עיר בירה מערבית

 

מימין לשמאל: Diane von Furstenberg, DKNY, Marc by Marc Jacobs, Narciso Rodriguez

 

הצבעים המטאליים העדכניים לעונה הנוכחית ממשיכים באלגנטיות מנצנצת היישר לעונה הבאה וכך סוגרים שנתיים של רלוונטיות. הזהב הוא הצבע המתכתי עם הכי הרבה יוקרה מצד אחד והכי קל גם לגרום לו להראות זול והמוני מצד שני. להלן המעצבים שהלכו על הקו הדק הזה ובכל זאת הצליחו לנחות בצד הנכון:

 



 

מימין לשמאל: Marc Jacobs, Christian Siriano, Monique Lhuillier, Badgley Mischka

 

החורף הבא לא נסוב רק סביב הצבע. מגמות ברורות נצפו גם בתחום הגזרות. טכניקת האינסרציה (Intarsia) האופיינית בעיקר לעבודה עם עץ, מצאה ביטוי גם בבד בשבוע האופנה הניו יורקי. מאוד קל להתבלבל בין זה לקולור בלוקינג, ההבדל הוא שכשמו כן הוא, הקולור בלוקינג מרכיב את הבגד מבלוקים של צבע, כאשר בטכניקת האינסרציה הצבע אינו העיקר,  השימוש בחלקי הבד השונים הוא לאו דווקא למטרות בניית הדגם אלא גם כאלמטים דקורטיביים. למה אני מתכוונת? הנה:

 

מימין לשמאל: Derek Lam, DKNY, Bibhu Mohapatra, Lacoste

 

הבדיחה מספרת שבכל שנה בה המצב הכלכלי בעולם לא מזהיר (ויש לי תחושה שלא מדובר בשנה אחת), חצאית האשה מתארכת, כך זה היה במשבר הגדול ב29' ולפי הארכיונים גם ב2008, אז הנה לכם לקט של חצאיות המידי הכובשות את לב הקונצנזוס. כמה טיפים לגבי חצאית מידי: או עם בלרינות או עם מגפיים, בשום פנים ואופן לא עם מגפון עד הקרסול, אלא אם את מצרפת לזה גם מטפחת על הראש וחולצה רקומה, ואז תראי כמו העובדת הכי מצטיינת בקולחוז, אם הגובה שלך הוא 1.80מ', שכחי מכל מה שכתבתי למעלה.

 

מימין לשמאל: Michael Kors, Donna Karan, Theyskens' Theory, Victoria Beckham

 

ואפרופו קולחוז, גם רוסיה רשמה נוכחות על מסלולי התצוגה בניו יורק. בגדי הפולק הרוסיים, עם הרקמה, הפרחוניות העזה, והבדים הקלילים נראו פה ושם על מסלולי התצוגה. למי שיש סבתא שהיתה בקיבוץ ובנתה את הארץ ושמרה את הסרפן ואת הרובשקה, שיחק המזל, החורף הבא יהווה הזדמנות נהדרת להוציא הכל מהבויידעם ולחרוש כמה שיותר.

 

מימין לשמאל: Red Valentino, Suno, Tadashi Shoji

 

בפוסט הבא אדבר על השחור ועל הלבן, לא שחור-לבן, שזה טרנד שכבר ממש נמאס עליי.



















להזיז את הישבן

עם כל הפוסטים האופנתיים שראיתם ממני לאחרונה, לא שיתפתי אותכם עדיין במלחמות האישיות שלי.
אמנם ילדתי לפני תשעה חודשים וקצת, והילדה שלי חמסה עליה כבר עומדת, חוץ מזה שעכשיו אני אמא, כבר כמעט חזרתי לעצמי. הצלחתי לשמור על דיאטה וירדתי יפה במשקל וכמעט שנפטרתי מ15 הקילוגרמים העודפים איתם נשארתי אחרי הלידה. המשימה של להכנס לסקיני של לפני הלידה הושלמה וטכנית, אני נכנסת לתוכם והם נסגרים עליי עד הסוף. אבל! ויש אבל גדול, הם לא נראים אותו דבר. בעקבות מבחן הסקיני הגעתי למסקנה שדיאטה בלבד לא מספיקה וצריך לקחת את הטוסיק שלי בידיים ולסור לחדר הכושר. או כמו שזה נקרא היום: מועדון כושר.
הבעיה העיקרית שלי עם כושר זה שאני פשוט לא אוהבת לעשות את זה. לא אוהבת לרוץ על הליכון, לא אוהבת את האליפטי, מכשירים עם משקולות עושים לי רע, אופניים שלא זזות לשום מקום נראות לי אבסורדיות ומשקולות זה סתם. אני אוהבת את השיעורים, את אלה עם הקצב. מאז שבמועדון הכושר השכונתי שלי ביטלו את חוג האירובי מדרגה, בוטל החשק שלי להרים את עצמי וללכת להתאמן.
כשכבר כמעט נואשתי והשלמתי עם העובדה שזאת אני החדשה, קיבלתי הזמנה לבקר בסניף חדש של רשת מועדוני הכושר Great Shape שנפתח בהרצליה, ומה שהכי מעניין הוא שיש שם מורה אחת, תמי קיס, שהמציאה שיטת אימון חדשה, Tam Tam Core. בניגוד לשיעורי האירובי הרגילים, הטם טם קור מתנהל לצלילי מוזיקה שבטית אפריקאית וכך גם התנועה. אני ועוד כמה בלוגרים קיבלנו שיעור התנסות ואני חייבת להגיד שאהבתי. הבעיה העיקרית שלי עם כושר זה שהזמן לא עובר לי ופה מדובר ב45 דקות שעפו לי בלי להרגיש, מה גם שאהבתי את סוג התנועה הלא שגרתי הזה, עם הברכיים המכופפות והזרועות שמועפות לכל עבר.
 הנה אני כפי שנפסתי במצלמתה של היח"צנית של המועדון:

מנופפת בידיים (הכי קרובה למראה מאחורה, רביעית משמאל)

כך נראה אולם הספורט בלי אנשים. אהבתי את הדבר הזה על התקרה, זה עושה אורות כשמתאמנים.

צילום: לם וליץ סטודיו

מאחר ומועדון הכושר הזה מציע גם מסלולים בהם ניתן לשלם פר כניסה, זה בחלט אופציה שאני יכולה לשקול, לפחות עד שאעבור לדירתי החדשה בקריית השרון.

עוד דבר שאהבתי בקשר למקום הזה הוא המרפסת, שכפי שהוסבר לנו, בימים נעימים יתבצעו שם שיעורי יוגה. הנוף הנשקף הוא מצד אחד פארק הרצליה ומצד שני חניון הקניון, זה לא נוף לריוויירה, אבל אין לנו ריוויירה אז זה בסדר.

אחרי השיעור אכלנו ארוחת בוקר בריאה על המרפסת + מינגלינג, שזה הדבר היחיד שאני יותר גרועה בו מאשר לעשות כושר על הליכון.

המרפסת הפסטורלית

צילום: לם וליץ סטודיו

סך הכל היה נחמד לשבור שגרה ולשם שינוי לבדוק גם מועדון כושר, במיוחד שהוא קל"ב.

מועדון Great Shape הרצליה, קניון שבעת הכוכבים, קומת הגג.

תפירה עילית קיץ 2013

זה הזמן הזה בשנה, בו אני מביאה לכם את המיטב מתצוגות התפירה העילית בפריז.
כאן אפשר לראות אילו שמלות אנחנו נפגוש בארועי השטיח האדום בהוליווד, מה תלבשנה נשות מיליארדרים בארועי ההתרמה הפרטיים שלהן ועל מה אנחנו, פשוטות העם נמשיך לפנטז ולהגיד "תאכלס, לאן כבר הייתי הולכת עם זה?".
תאכלס.
אז על מה אנחנו נפנטז הפעם?
מה שאני תמיד מחפשת בכל קולקציית קוטור הוא הרעיון שהיה למעצב, ואיך הוא מתחבר לחומרים איתם הוא עובד ויוצר טקסטורה,אפקט או צורה מעניינים. יצא לי קצת אייל שני.
נו מילא.
ולענייננו
הנה הקולקציה של ארמאני פריווה:

Armani Privè

Photo: Marcus Tondo / InDigitalteam | GoRunway

 

דבר המעצב: קולקציה בהשפעה מזרח תיכונית אה-לה אלאדין מלך בבל עם קישוטי ראש המזכירים בצורתם את הטרבוש.

מה אהבתי: מה שאני תמיד אוהבת בקולקציות הקוטור של ארמאני, מכנסיים. מלבד המכנסיים אהבתי גם את הטקסטורות, הפרטים הקטנים והבדים המבריקים שנראים עשירים ויוקרתיים, וזה קשה כשאתה בד מבריק.

 

הקולקציה של מאיזון מרטין מרג'לה

Maison Martin Margiela

Alessandro Garofalo / InDigitalteam | GoRunway

 

דבר המעצב: כלום. בית האופנה הזה שומר בסודיות על זהות המעצבים האחראים על היצירות. כפי שניתן לראות, גם זהות הדוגמניות נשמרה במקרה הזה בסוד.

מה דעתי: זו הקולקציה השניה של בית מרג'לה על מסלול הקוטור ואני מתחילה לחבב את הסגנון. בין חליפות המכנסיים של ארמאני לשמלות המפוארות של ולנטינו נחמד למצוא אסתטיקה קצת שונה שמצליחה לשלב בין גזרות שמרניות פחות תוך כדי שמירה על רמת ביצוע הראויה לשבוע האופנה העילית בפריז.

 

 עוד קוטורייה טרי הוא רף סימונס לכריסטיאן דיור:

 

Christian Dior

Photo: Marcus Tondo / InDigitalteam | GoRunway

 

דבר המעצב: העונה סימונס חיפש בהיסטוריה של כריסטיאן דיור נקודות של דמיון לאופיו שלו ומצא חיבה עזה לאביב. ביומניו של דיור, סימונס מצא תיאורים ארוכים על הגן האהוב עליו, על הפרחים אותם הוא מגדל בו וכמה שהוא אוהב להירגע בו וליהנות מפרי עמלו. הוא יצר את הקולקציה הכי אביבית שיכל לחשוב עליה. החל מבחירת גן פורח כתפאורה שלו, דרך שילוב אלמנטים פרחוניים בדגמים ועד השימוש בפלטת הצבעים המלאה של האביב, החל מתכלת של שמיים ועד לילות אביביים זרועי כובים בשמיים נקיים.

מה אהבתי: את הקלילות, את הקריצה לשנות השלושים - ארבעים דרך האיפור והשיער וכמובן הדיוק והטקסטורה שאפשר למצוא בכל קולקציית קוטור ראויה לשמה.

 

לעומתו, שועל ותיק יותר בזירת הקוטור, ג'מבטיסטה ואלי:

 

Giambattista Valli

Photo: Marcus Tondo/Indigitalteam I GoRunway

 

 

 







דבר המעצב: ואלי חושב רק על הלקוחות שלו כשהוא מעצב. הוא פונה לקבוצת גיל של 28-38 וכך הוא גם מעצב. הוא נשען על ההיסטוריה האמנותית העשירה של איטליה, ארץ מוצאו ומתחמן אותה לכדי דגמים עכשוויים עם טוויסט קלאסי, משלב טקסטורות פרחונית ועשירות ותחרה.

מה אהבתי: את המסחריות המרעננת שואלי מספק כל פעם מחדש בשבוע האופנה. אני בקלות יכולה לראות כמה וכמה כוכבות הוליוודיות צעירות מופיעות על השטיח האדום בכל אחת מהשמלות שראיתי וקוטפת תשבוחות ולייקים באתרי רכילות וסטייל בכל רחבי הגלובוס.

 

ואיך אפשר בלי שאנל של קארל לאגרפלד:

 

Chanel

Photo: Marcus Tondo/Indigitalteam I GoRunway

 

דבר המעצב: הקולקציה הוצגה על רקע יער בווארי שהובא לפאלאיס רויאל בפריז עץ עץ ונבנה על מנת להמחיש את הרומנטיקה הקסומה והמכשפת אותה ביקש המעצב לשדר דרך הקולקציה.

מה אהבתי: את התחרה, הטוויד והקריסטלים בכל מקום. החל ממחליפות הטוויד הלבנות בעלות הכתפיים המרובעות ועד שמלות הערב. הפרחים שעל השמלה מימין נרקמו מחרוזי קריסטל בעבודת יד אחד אחד, נוצות היען עברו טיפול בקיטור ושולבו עם מכנסי עור כניגוד מוחלט שיוצר הרמוניה מושלמת. כמובן שמתוך קולקציה של 67 אנסמבלים לא כל פריט בעיניי יצא לו יהלום, אבל הסך הכל יצא פשוט קסום

 

 

אחרון חביב, ולנטינו:

 

Valentino

Photo: Marcus Tondo / InDigitalteam | GoRunway

 

דבר המעצב: מריה גרציה קיורי ופיירפאולו פיצ'ולי החליטו השנה, במקום לדבר על השראה, לדבר על מספרים. למוזמנים לתצוגה חיכו על הכסאות טבלאות שכללו פירוט מדוייק של כמה זמן לקח לעבוד על כל שמלה בקולקציה. השיאנית היא שמלת שכבות אורגנזה פרחונית שלקח 850 שעות ליצור בעבודת יד, שמלות אחרי עם מספרים "פחות מרשימים" כמו 500 שעות.

מה אהבתי: את הקולקציה. אין מה להרחיב.

 

 







תודה שעשני אשה! שבוע האופנה לגבר, חורף 2013-2014

תמיד חשבתי שאני אוהבת חורף. להתכרבל, ללגום, להתחמם... מה שקיבלתי הפעם זה להידבק, לחלות, להתכרבל, קרוב מספיק אך הו כה רחוק. מזל שיש מקום במיטה לללפטופ שלי ושהתמונות מוכנות מבעוד מועד, אז כל מה שנשאר לי זה רק להגג, שזה, ברוך השם אף דלקת או וירוס לא יצליחו למנוע ממני מלעשות, ולערוך.
אז הפעם, גברים יקרים, הפוסט המוקדש לכם קיבל שדרוג ואינו כולל סקירה בלבד של פריטי הקולקציות השונות שראיתי אלא ממש הצעות פרקטיות (אני מאוד מקווה) של מה ללבוש בחורף הבא (או להיות סופר מגניב ואפילו ליישם השנה).
השבוע, לפני שחליתי, קולגה בר פאסון ופסימי משהו רטן באוזניי על כך שזה באסה להיות גבר. כמובן שאני מסכימה, אבל בכל זאת שאלתי למה. הוא אומר, ובצדק, שאופנת גברים היא תחום מאוד בעייתי שכן טווח הצבעים והגזרות שגבר סטרייט יכול להרשות לעצמו מבלי לעורר חשד הוא מאוד מוגבל. כמובן שעליי אישית זה לא מקובל, כל גבר יכול ללכת עם כל צבע כל עוד הוא מחמיא לו והולם אותו, אך לא נכנסתי לויכוח. במקום זאת הזמנתי אותו לקרא את הבלוג(חברים, ככה מביאים קהל חדש!) והזדרזתי להכין את הפוסט הספציפי הזה. אז לענייננו, מה יהיה לנו בחורף הבא?
כמובן שחורף הוא עונה יותר טובה להלבשת הגברים בגלל שאפשר להסוף פה שכבות על שכבות, לעצב צעיפים, כובעים וכפפות ולשחק יותר עם האנסמבל.
נתחיל במראה הקז'ואל, היומיומי, המראה שאיתו אפשר להגיע למשרד, להרגיש בנוח ומשם אפילו להמשיך לעיסוקי חולין אחרים. המראה בדרך כלל יהיה מורכב משניים - שלושה פריטים, בצבעים כבויים עם עדיפות על סולם האפור עם נגיעות של כחול נייבי:

Hermès, Fendi, Bottega Veneta, Belstaff

 



רואים? השד אינו נורא כמו שחשבתם! אז עכשיו אחרי שחיממנו קצת את בלוטות הפאסון אפשר להמשיך הלאה לגברים הטיפה יותר נועזים. כאלה (ששוב אני אומרת) שמספיק בטוחים במיניות שלהם כדי ללבוש צבע שאינו אפור או נייבי. לשלב הדפס, זוג נעליים בצבע בורגונדי או הבזק של צבע הם תמיד מבורכים בעיניי ואם הייתי גבר, ככה הייתי מתלבשת:

 

Paul Smith, Hermès, Alexis Mabille, Diesel Black Gold

 

 

בימי החורף הקרים האלה מאוד חשוב גם להיות לבוש היטב ולהראות מכרבל, נשים אוהבות להתכרבל בזרועותיו של גבר חסון עם סוודר נעים, גם מעיל נחמד, צעיף גדול או ריבוי שכבות יוצרים את תחושת הכירבול הרצויה. בעיין החסון זה לגמרי תלוי בגבר וכמה הוא משקיע בחדר הכושר, לגבי המכרבל, הנה כמה הצעות:

 





Alexander Wang, Phillip Lim, Lanvin, Berluti

 

אחרי החימום שעשינו אפשר כבר להתקדם למראה הנועז יותר: הרוק סטאר. הרבה מכנסי עור וויניל כיכבו השנה על מסלולי התצוגה. אני יכולה לספור על אצבע אחת את הגברים שאני מכירה שילבשו מכנסי עור, אבל כשאני רואה את הצעות ההגשה של המעצבים, זה נראה לי כפריט לבוש לגיטימי לחלוטין:

 

Belstaff, Costume National, Diesel Black God, Saint Laurent

 

אנחנו מטפסים לקראת השיא, עם הWild Card, הגבר הבלתי צפוי שמוכן ללבוש טוניקות, טייטסים, אוברולים וטקסטילים שונים ומשונים. כמובן מחשש לבריאות הציבור הלכתי על הגרסה המרוסנת של הקלף הפרוע והנה מה שיצא:

 

Ann Demulemeester, Comme des Garçones, Rick Owens, Fendi

 

ואפרופו אוברולים וטוניקות, השנה נצפו כמה חידושים בתחום הגזרות לגבר, אני לא מצפה שבני ישראל מיד יאמצו אותם, אבל זה מרגש אותי לראות את הפריטים האלה שמבחינתי נחשבים לחלוטין "מחוץ לקופסא":

 

Raf Simons, Raf Simons, Balenciaga, Jil sander

 

 

כמובן שבחורף כל גבר צריך מעיל טוב ואלגנטי. לדעתי חשוב שהמעיל יהיה ארוך ויכסה את אזור הירכיים, אנחנו הרי לא רוצים להקפיא את דור העתיד, ולכן האופציה הכי טובה שמציעים מסלולי התצוגות הוא ה Duffle Coat. איך הוא נראה? ככה:

 

Louis Vuitton, Saint Laurent, Belstaff

 

או כל אחת מהאופציות הבאות:

 

Bottega Veneta, Lanvin, Paul Smith

 

עכשיו, גברברים יקרים, מבחינתי אתם מצויידים בכל מה שיש לדעת על הלבשת החורף הגברית. כמובן שאני לא מצפה מכם לרוץ לחנות לנוון או בלסטאף הקרובה לביתכם, אנחנו מעמד בינוני, אין לנו כסף למעצבים, אבל אפשר לסמוך על הרשתות ההמוניות שיוציאו גרסאות מרוסנות ומסחריות יותר של הפריטים הנ"ל. סוודר גדול הוא סוודר גדול, ממותג או לא, הוא יחמם אותך. מן הסתם הוא יעשה זאת יותר טוב אם יהיה עשוי קשמיר אבל גם אקריליק זה בסדר (לא מאמינה שאני אומרת את זה) בתנאי האקלים הישראלי.