יום ראשון, 6 ביוני 2010

רואים 2- עם צילינדר

זהו פוסט המוקדש לכל המשקפופרים, אבו ארבע, קדימה של אוטובוס ושלל תיאורים יצירתיים לאוכלוסיית לקויי הראיה, עליהם אני נמנית. זו לא עוד כתבה על איך לבחור מסגרת המתאימה לתווי פניך, על איזה משקף הוא הכי קל, אווירודינמי, לא נשרט ולא מורגש ולא על איפה ובכמה קונים.
משקפי הראיה הם עוד אקססורי שיחמיא לפנים, שיתאים לתכשיטים, טרנדי, קלאסי, שיקי או נועז, בתי האופנה הגדולים כבר מזמן הבינו את זה ותרמו את שמם למשקפי הראיה. אני אומרת "תרמו את שמם" כי לעתים נדירות מעצב העל עובד על משקפי הראיה באופן אישי, אלא חותם על עבודות של מעצבי משקפיים על מנת לתת לעבודתם שם יוקרתי.
אגלה לכם סוד, רוב משקפי השמש והראיה מיוצרים במפעל אחד השייך לחברה איטלקית בשם "לוקסוטיקה". אני יודעת שזה מייאש לשמוע שמשקף ב70 יורו מיוצר מאותם חומרים ובאותו מקום שבו מיוצר אחד ב150, אבל לפחות ניתן להתנחם בעובדה שזה בכל זאת באיטליה ולא בסין (עם כל הכבוד למייד אין צ'יינה).
היופי במשקף ראיה אופנתי (בניגוד למכנסוני שורט קצרים , לדוגמא...) זה שהוא מתאים לכל הגילאים, הצורות והמינים, ואפשר להשתולל עם המסגרת כמה שרוצים, במידה שהעדשות מאפשרות  את זה.
הכנתי לכם אוסף של מסגרות יפות שמציעים לנו בתי האופנה הגדולים:











כפי שאתם רואים, המסגרות שבחרתי כולן משמעותיות וגדולות. אני אישית לא אוהבת חצי מסגרת ולא מסגרות בלתי נראות. עם משקפיים צרים שדה הראיה מוגבל ואי אפשר לראות מלמעלה ומלמטה. במשך חמש שנים הלכתי רק עם מסגרות צרות ושומדבר טוב לא יצא לי מזה. כאשר לפני שנתיים חזרו המסגרות הגדולות לאופנה ומה שהיה יותר חשוב בשבילי, לפסי הייצור, נשמתי לרווחה, שדה ראיה רחב זה כל מה שחלמתי עליו. אז לפני שנתיים התארגנתי לי על מסגרת של כריסטיאן דיור. עלה קצת הרבה אבל אין בכלל מה להשוות לדגמים שהרכבתי לפני זה. סופסוף אפשר לראות טלויזיה בשכיבה! סופסוף רואים הכל! 
אני ממליצה ומעודדת את מכריי ואת קוראיי קצרי הרואי מרכיבי המשקפיים ללכת עד הסוף עם הדמיון בבואכם לבחור מסגרת למשקפי הראיה וכמה שיותר גדול, יותר טוב!

מיצ'ה, אני והמסגרת של כריסטיאן דיור.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה