כאשר קיבלתי עידכון מאחד מאתרי האופנה אליהם אני מנויה ששבוע האופנה בטוקיו התחיל שמחתי לרוב. ליפן יש מין תדמית כזו של מדינת האופנה המשוגעת. ספרי אופנת רחוב יפנית יש בשפע והיצירתיות האקססיבית של היפנים מוכרת בכל העולם. אך יש עוד צד לאופנה היפנית, הצד של ג'וניה וואטאנאבי, של ריי קאוואקובו של פלטות צבעים כמעט מונוכרומטיות, גזרות רופפות ומתוחכמות והרבה דרמה. קיוויתי לראות השבוע קצת מזה וקצת מזה אך התבדיתי. באתר הרשמי של שבוע האופנה בטוקיו כתוב שהוא נועד על מנת לרכז את כל כשרונות האופנה במקום אחד ולהציע לקניינים ועיתונאים שבוע מסודר שבוא יראו טובי המעצבים היפנים את מרכולתם המשובחת. אך כנראה שהמסחריות מדברת בעד עצמה. כמובן שהיו גם מופעים ביזאריים כגון אלה של המותגים Hisui ו Fur Fur שאפילו שלחו למסלול דוגמנית בתוך בובת כלבלב לבן, אבל רוב בתי האופנה הציגו ליינים מאופקים, טרנדיים על גבול הבון טון הפריזאי. זה קצת מעציב אותי, לא בגלל שהיפנים לא יודעים לעשות בון טון, להיפך, הם טובים בזה; אבל הצרפתים עשו את זה קודם. שבוע האופנה בפריז הוא קן הקוקיה של אופנת המיין סטרים, יפן מבחינתי נחשבה על גבול האוונגארד, שבוע האופנה שמציג לנו מה האנשים שמתלבשים בכי מוגזם בעולם יכולים לעשות על מסלול התצוגה. קשה להגיד שהתאכזבתי, כי סך הכל מאוד נהניתי מהתמונות ומהרעיונות ולו הייתי בעלת בוטיק טרנדי באזור תל אביב, הייתי מייבאת הרבה מהקולקציות שראיתי, אבל ציפיתי להרבה פחות מסחריות והרבה יותר קום דה גארסוניות. התבדיתי, לא נורא, עדיין יפה.
אתחיל במותג היפני האהוב עליי G.V.G.V עם שילובי הדפסים בלתי אפשרייים וגזרות זרוקות בשיק.
ומיד אחריו את In Process של המעצב הבריטי סטיבן האל והמעצבת היפנית אוריקה אוהארה, זוג שהכיר באקדמיה סן מרטינס, התחתנו ומאז הם מעצבים ביחד. כמה נחמד
כל התמונות מכאן
אתחיל במותג היפני האהוב עליי G.V.G.V עם שילובי הדפסים בלתי אפשרייים וגזרות זרוקות בשיק.
ומיד אחריו את In Process של המעצב הבריטי סטיבן האל והמעצבת היפנית אוריקה אוהארה, זוג שהכיר באקדמיה סן מרטינס, התחתנו ומאז הם מעצבים ביחד. כמה נחמד
המעצבת Hiroko Koshino עם גזרות א-סימטריות ושילובי צבעים מעניינים, עבודה יפה גם בגרביונים. ליין מעניין ועם זאת אלגנטי, שומר על הסגנון היפני המשוגע על להבה נמוכה בשילוב עם השפעות אירופאיות.
כך גם המעצבת Junya Tashiro שהציגה קולקציה עם גזרות גאומטריות משולבות עם בדים נשפכים, קצת צהוב בוהק והרבה טעם טוב.
Bortsprungt. נראה יפני אחד מצליח להגות את השם של המותג המגניב הזה של המעצב Ya Yu (שיהיו בריאים עם השמות האלה). הוא הציג בחלל עמוס רהיטים ישנים באווירה של חנות עתיקות.
עוד קולקציה מוצלחת מהמותג Araisara של גזרות נשיות בניחוח אירופאי, קצת הזכיר לי את מארני.
עוד שלוש קולקציות באותו הקו אירופאי- יפני
Matohu
Miss Ashida
Keita Maruyama
שלוש קולקציות שלדעתי יכלו להשתתף בשבוע האופנה בפריז, שכן הן אירופאיות לחלוטין לטעמי, לא רעות בכלל:
The Dress & Co
לחלוטין הרמס
Theatre Products
Yuki Torii
מאחר ושבוע האופנה של יפן כולל גם קולקציות לגברים, מצאתי שתיים שממש אהבתי. לדעתי הם חזקים יותר באופנת הגברים ולראיה; לא ראיתי מעולם בחור יפני שלא היה לבוש לעילא, עם סגנון מתוחכם.
Discovered
Molfic
קולקציה מהוקצעת, מינימליסטית איך עם זאת קלילה, הבעיה היחידה שלי היתה עם הכפפות לכף רגל האלה, יש בזה משהו מעורר חלחלה, לא נעים בעין. אבל חוץ מזה, קולקציה מושלמת.
ועכשיו הגענו ליפנים האמיתיים מבחינתי; שני מותגים משוגעים שכבר ציינתי בתחילת הפוסט Hisui ו Fur Fur עם שתי קולקציות בלתי מכירות בעליל אבל בחלט מספקות את הצד התיאטרלי של עולם האופנה היפני.
שמלחת ריצ'רץ' של Hisui. הבובה מוקמה על פלפורמה מסתובבת שבמהלך המופע הפשיטה אותה בתנועות סיבוביות.
חללית לנוסע אחד
מהפריטים הלבישים של הקולקציה
והכי משוגעים Fur Fur שהציגו קולקציה פיג'מתית עם פיאות אובר סייז וגם סנופי קפץ לביקור.
כל התמונות מכאן
עם כל האמור לעיל, אסור כמובן לשכוח את מה שבזכותו יפן ידועה כל כך; סגנון רחוב משוגע ויצירתי, מחוץ לאולמות התצוגות, פוקדי האירוע הצעירים גנבו מבחינתי את ההצגה עם היצירתיות והתעוזה שלהם. כמה תמונות אופנת רחוב שממש אהבתי מהאתר Japanese Streets:
מומלץ מאוד להכנס לאתר ולדפדף.
אסיים עם וידאו של הקולקציה של החברה Mercibaucoup (לצערי לא ניתן לעשות לו אימבד) ששלחה לי הגולשת גילי (תודה גילי) שמסכם מבחינתי את תמצית אופנת הרחוב היפנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה