יום שבת, 18 בפברואר 2012

שבוע האופנה בניו יורק, חורף 2012-2013, חלק א'

בעוד החורף הזה בשיאו וחצי הכדור הצפוני סובל מסופות שלגים וטמפרטורות קיצוניות מתחת לאפס, על מסלולי התצוגה בבירות העולם צפוי חודש רותח של אופנת החורף הבא.
את יריית הפתיחה מספקת כהרגלה ניו יורק על שלל הידוענים והשערוריות המלוות אותה.
אז מה היה השבוע? מארק ג'ייקובס העסיק ילדות, פאשניסטה בת 95 הלכה באופן "מפתיע" לעולמה בשורה הראשונה של תצוגת אופנה, דוגמניות מעדו וטרנדים חדשים לחורף הבא נקבעו.
למארק ג'ייקובס הוחלט במשרדינו להקדיש פוסט משלו, כי מגיע לו, לפאשניסטה שהלכה לעולמה קוראים זלדה קפלן, על דוגמניות מתעופפות משעמם לכתוב ולהלן הטרנדים:

חורף לבן:
הלבן הוא צבע שבד"כ יותר משוייך לעונת הקיץ, קליל ובתולי משתלב יופי עם הכחול של הים והירוק של הדשא. לא הפעם. הלבן הוא גם שלג וערפל, מאפיינים חזקים של החורף וכשלבן בחוץ לבן גם על המסלול.

מימין לשמאל: Lela Rose, Tibi, Prabal Gurung, Narciso Rodriguez

מנגו, בננה ומלון:
עוד צבע אחד שמאוד מזוהה עם הקיץ ואהוב עליי במיוחד הוא הצהוב! הצהוב הוא צבע עליז, שמח ובוהק, הוא פשוט משמח וכשקר וקודר הוא מתלבש הכי טוב בשדה הראייה. סופסוף הוא מקבל את ההכרה לה הוא ראוי ואפשר בלב שלם להגיד כבר: צהוב הוא השחור החדש!

מימן לשמאל: Marc Jacobs, Diane Von Furstenberg, Nanette Lepore, Zero + Maria Cornejo

והאוסקר הולך ל...:
פלטת הצבעים החורפית ממשיכה להתרחב גם לצבעים המטאליים, והפעם לא כסף ולא קובלט (האמת לא נכון, גם הקובלט מככב העונה דיי הרבה, אבל לא בו עסקינן), אלא זהב. רגע לפני שתקפצו ותגידו שזה גרוזיני, אני רוצה להזכיר לכם שגרוזיני מזמן כבר הפסיק להיות מלה נרדפת לסר טעם. בדיוק כמו המנומר גם הזהב סוף כל סוף מקבל את ההערכה לה הוא ראוי ורק שתדעו, אני כבר כמה שנים אומרת את זה, וסופסוף טענותיי מקבלות אישור ממסלולי התצוגות של גדולי המעצבים.

מימן לשמאל: Nanette Lepore, Alexnadre Herchcovitch, Michael Kors, Ralph Lauren

הליידי באדום:
ואם כבר זהב אז איך לא אדום? בטח שאדום! אחרי שכמה שנים נדחק לשולי המסלולים ונחשב לצבע מבוגר ולא אטרקטיבי בגוון הכי בסיסי שלו (הוא היה אופנתי בגרסא הורודה יותר שלו) הוא זוכה שוב לחיבתם של המעצבים ומקבל ייצוג נאות כמעט בכל הקולקציות שראיתי.

מימן לשמאל: Jason Wu, Michael Kors, Diane Von Furstenberg, Calvin Klein Collection

אם חשבתם שנגמר, טעיתם! יש לי עוד הרבה מה להראות ולהגיד, אבל לא בא להעמיס עליכם, אני כזו מתחשבת, זה משהו!
התמונות מכאן

יום חמישי, 9 בפברואר 2012

שבוע האופנה בברלין, חורף 2012-2013

אחחח ברלין. אני כל כך אוהבת את העיר הזו. בשנתיים האחרונות שלי במילאנו ביקרתי פעמיים בברלין והייתי שמחה להמשיך במסורת לולא מחירי הטיסות הגבוהים בארץ. 
יש בה הכל! אוכל טוב, אפרוריות ארופאית, חלונות ראווה מעניינים, חברים... מה בחורה יכולה לבקש עוד?
כל פעם שאני מגיעה לשם מנסים חבריי בעלי הדרכונים הגרמנים שחיים שם לשכנע אותי שאני צריכה לעבור לשם בעצמי, שיש שם מקום למעצבים צעירים, ששם אני יכולה להתפתח ושם מחכה לי האושר. חבל רק שחסר פרט קטן אחד, דרכון גרמני.
אז לגור בברלין אני לא יכולה, אבל לשאת עיניי אליה אני יכולה ועוד איך. רוב מותגי האופנה הברלינאים מורכבים משיתופי פעולה בין שני אנשים או יותר, בדרך כלל מעצב גרמני אחד ושותף ממוצא אחר. ערבוב כזה, לדעתי, ומניסיון יוצר קרקע פוריה יותר לרעיונות טובים ואת זה ניתן לראות בבירור על מסלול התצוגה. הסגנון הברלינאי נע בין הטריקו והסטריט סטייל לפריטים שלא היו מביישים בתי אופנה פריזאים ותיקים כמו שאנל או ז'יוואנשי למשל. אין ממש הפרדה בין קולקציות לגבר או לאשה, כמו מארק ג'ייקובס וגארת' פיו, הגרמנים שולחים למסלול גברים ונשים כאחד.
התחושה שהותירו בי התמונות שאתם הולכים לראות עכשיו יותר משוחררת ובועטת ממה שאני רגילה לראות בבירות האופנה הקלאסיות ועל כך אני מברכת. בהחלט משהו שהייתי שמחה ליטול בו חלק. אולי בגלגול אחר...

 Alexandra Kiesel
קולקציית חורף קייצית משהו, עשתה לי שמח בלב, גזרות מחמיאות וצבעוניות קלילה

 Baltic Fashion Catwalk
זהו מקבץ מעצבי אופנה בלטיים (אסטוניה, לטביה, ליטא) אשר מקבלים במה בשבוע האופנה בברלין

Blacky Dress
קולקציה מעניינת, אהובות עליי במיוחד השמלות הצהובה והלבנה

 Eva & Bernard
מותג האופנה של נאית רוזנפלד, מעצבת ישראלית שסגרה לפני מספר שנים את המותג שלה "נאית" בארץ ועברה לברלין. היא עושה שם חיל ונראה כאילו רווחת נחת בעולם האופנה הברלינאי

 Lala Berlin

Rena Lange
אדום נועז ומסוגנן בניחוח מוסקינו

Minx

Perret Schaad

Lever Couture
 התאהבות טוטאלית בשמלת האוריגמי האדומה

 Majaco
 טריקו!

 Patrick Mohr

 Shumacher
הקולקציה האהובה עליי

 Vladimir Karleev
גזרות נשפכות ומשוחררות, בדיוק מה שאשה צריכה בחורף הקר של ברלין

Wood Wood
מותג שלטעמי מייצג הכי טוב את הרחוב הברלינאי


יום שבת, 4 בפברואר 2012

שבוע האופנה העילית, אביב 2012

שבוע האופנה היצירתי ביותר, זה שנותן את הטון לשאר הקולקציות התקיים בינואר בפריז. 
תגידו מה שתגידו על ג'ון גליאנו אבל בלעדיו החגיגה היתה פחות מלבבת. עושה רושם שחסרונו אף השפיע על יצירתיותם של הקולגות שלו שכן הקולקציות השנה לא הפילו אותי מרגליי, אפילו לא זאת של גוטייה בהשראת איימי ויינהאוס.
נפתח עם בושרה ג'ראר, אחריה אני עוקבת מתחילת דרכה על מסלול הקוטור. הקולקציות הלא שגרתיות בנוף התפירה העילית שלה תפסו את עיני הבוחנת כבר מההתחלה. הקולקציות שלה נראות לגמרי פרט אה פורטה (מוכן ללבישה) אבל העיבוד שלהן הוא לחלוטין קוטור. לראשונה היא הציגה הדפסים, ובשביל לא להיות שוויצרית מדיי, היא עשתה זאת בצבע אפרסק עדין, הדפס טפט על משי נשפך. המשי הזה הווה קונטרסט מעודן למכנסיים ולבלייזרים המחוייטים שלה.

Bouchra Jarrar

שאר הרשימה שלי לא מפתיעה במיוחד. השחקנים הרגילים והותיקים בסצנת הקוטור.
מעניין לראות את יחסו של כל מעצב לאופנה העילית. במרוצת קריירת הקוטור של ארמאני (פריווה) ניתן לראות שהוא רואה את האופנה העילית כחיזוי העתיד, או, אם תרצו, היפר עתיד. קולקציות הקוטור שלו תמיד מבריקות ומתכתיות ונראות כאילו לקוחות משנת 3000. הסטיילינג העתידני כמו גם התסרוקות והאיפור תורמים לתחושה הזו. בעתיד, לפי ארמאני האנושות מתמזגת עם הנחשות ובולטת פלטת הצבעים הזוחלית הזו בגווני ירוק ואפור, שמלת הנשף בצבע אפור בהיר, נשל הנחש, בנויה כמו עמוד שדרה מתפתל.

Armani Privè

הקולקציה של קארל לאגרפלד לשאנל עוצבה כמעט לחלוטין על טהרת הצבע הכחול. בחלל שעוצב כמו מטוס, הדוגמניות הלכו לאורך המסלול כדיילות, אך לא היה מדובר בדיילות אלא ב62 גרסאות למוזה של הקולקציה הנוכחית אליס דלאל, דוגמנית ברזילאית (כן, אבא שלה יהודי עיראקי) יפהייפיה וקשוחת מראה. הדוגמניות הילכו כאשר ידיהן נתונות בכיסים נמוכים בגובה הירכיים כמו "בחורים שמחזיקים את הג'ינס שלהם שלא יפול" כך ע"פ לאגרפלד שאוהב להתהלך על הקו שבין גברי לנשי.

Chanel

וממוזה פרועה אחת לאחרת, הקולקציה של ז'אן פול גוטייה עוצבה בהשראת איימי ויינהאוס עליה השלום. הצבעוניות העזה, התסרוקות המנופחות והעגיל על השפה העליונה היו האלמנטים הבולטים בקולקציה אשר הזכירו את הזמרת המנוחה. המשפחה שלה לא כל כך התלהבה מהרפרנס ולו רק כי הם לא הוזמנו לשבת בקהל, מסתבר שיש להם מונופול על זכרה של בתם, ועל כך רק אומר, נו שויין.

Jean Paul Gaultier

כמו לקודמו האקסטרווגנטי, ג'ון גליאנו, גם לביל גייטן יש תשוקה עזה לכל שלב ותחום בתעשיית האופנה העילית ההולכת ונעלמת. הקולקציה של כריסטיאן דיור ביקשה לחשוף את תהליכי העבודה הנסתרים של התפירה העילית לעיניי הצופה. הבדים השקופים חשפו את עבודת הדיגום המושלמת אשר "מאחורי הקלעים" של הבגד. ההדפסים הפשוטים נראו כמו קווי מתאר אשר נועדו למילוי על ידי הרוקמות המנוסות של האטלייה, הקולקציה היתה קלילה ועם זאת מושלמת באופן חסר פשרות, כאילו באה להגיד שלאין פה מה להסתיר, היא מושלמת על כל רבדיה, החל מבחירת הבד, הגזריה והתפירה שלה.
את פס הקול לתצוגה סיפקה הזמרת (העשויה לעילא גם היא) לאנה דל ריי.

Cristian Dior

הקולקציה של ולנטינו, פרי יצירתם של פייר פאולו פיצ'ולי ומריה גראציה קיורי, שני מעצבים שבאו מרקע של עיצוב אביזרים (אקססוריז) שאבה השראה מאמצע המאה ה18, ממארי אנטואנט. השילוב הלא מתבקש עם נעליים שטוחות נותן לקולקציה גוון עדכני ומחוספס יותר. זאת הקולקציה הכי מושקעת שנראתה על המסלולים שכן רוב שמלותיה מתהדרות בעבודות רקמה מאלה שאומרים שישבו עליהן 50 רוקמות ועבדו 1000 שעות והושקעו בהן כחצי מיליון חרוזי סוורובסקי (הנתונים לא נכונים אבל הפרופורציות בערך כאלה).

Valentino

התמונות מכאן

יום רביעי, 25 בינואר 2012

שבוע האופנה לגבר, חורף 2012

זו התקופה הזו בשנה שבה כל שבוע הוא שבוע האופנה. עוד לא סיימתי להתרשם מטרום הסתיו באופנת הנשים כאשר שבוע האופנה לגבר התחיל, אחריו בצעדי ענק הגיע שבוע האופנה בברלין ומיד שבוע האופנה העילית בפריז, פשוט אין זמן לנשום! מזל שאני לא מוזמנת לסקור אף אחד מהם פיזית, כי אז היו לי בעיות של עשירים.
תמיד כשאני בוחנת את תכני שבוע האופנה לגבר אני תוהה על קנקני; מהי אופנת גברים? אי אפשר להציע לגבר ללבוש הכל. אין מה לעשות, לנשים הרבה יותר קל! למרות שחצאיות וטוניקות ארוכות אינן כבר מחזה נדיר על מסלולי התצוגות לגברים אבל חוץ ממארק ג'ייקובס לא ראיתי גבר וחצי גבר בחצאית לא בפורים. מעיל ארוך ללא שרוולים לעולם לא יהיה מצרך חם בשוק הלבשת הגברים. מכנסי עור, אם כבר עוצבו, מוטב שיימכרו ללא מפשעה כי אין גבר שפוי ברוחו שאינו חובב סאדו מאז שילך עם מכנסי עור.
אז מה כן אני מחפשת בשבוע האופנה לגבר?
אני כן חושבת שגבר יכול להראות מסוגנן ומסוקס, לא כל גבר עם צעיף ומכנסיים צמודים הוא "גייז", טוב טעם זו לא מלה גסה וסוודר עם צווארון מבצבץ מתוכו עם מכנסי סיגר ונעליים שאינן סיניקרס זה לא "אוהו! אז אתה מנכ"ל עכשיו???".
בכל קולקציה לגבר אני מחפשת מספר פריטים, מין צ'ק ליסט שגובש לו מעצמו אצלי בראש ובתת מודע עיניי תרות אחרי מרכיביה.
בכל קולקציה צריכים להיות מספר פריטים: מעיל חורף שנחתך בברך או מתחת לטוסיק שאינו דובון, סוודר ו/או קרדיגן מזמין התכרבלות, מכנסיים בגזרה טובה, ג'קט לא מחוייט הנחתך מעל לירך וזוג נעליים יפות שאינן סניקרס. כמובן וכמובן שחליפה טובה תמיד באה טוב ומתקבלת בברכה.
אז מי מילא את הצ'ק ליסט שלי בהצלחה? הנה:

Acne

בקולקציה הזו של אקנה אהבתי מאוד את הנעליים, מראה השכבות מוצג כאן לשיפוטכם(משמאל), אני אישית טרם החלטתי אם אני אוהבת או לא, אבל מעיל העור והג'קט הכחול מימין בהחלט היו לי למטעם.

Alexander Wang

הקולקציה של אלכסנדר וואנג ענתה לכל הקריטריונים, שימו לב, משמאל לימין: מעיל חורפי מעניין וארוך, סוודר כירבולי עם הספלאש הנכון של הצבע, חליפה יפה (ללא עניבה, עם סוודר) וג'קט מגניב מעל הירך. גזרת מכנסיים טובה אובר אלס מלווה בנעליים שאהבתי מאוד.

Andrea Pompilio

אופנת גברים למתקדמים. האיש שיתהדר בנעלי המוקסין עם הפוני ראוי לשאפו  ענק ממני, המעיל הכתום הוא צעד נוסף לעבר הספלאש הצבעוני והסוודר משמאל התחבב אפילו על אישי היקר. סך הכל קולקציה טובה מאוד, מינוס הכובעים.

Burberry Prorsum

קולקציה מוציינת מבית האופנה האנגלי המיתולוגי ברברי. הסוודרים מגוונים, מזמינים ומכרבלים, המעיל באמצע הוא בגדר הברקה מטורפת, הסטיילינג הכללי מעולה ואפילו הכובעים סבבה.

Carven

את משבצת הקולקציה החנונית תופסים אצלי הפעם קארוון. פלטת צבעים חכמה, ג'קטים יפים, קרדיגן מכרבל והברקת העונה: הכפפות שמבצבצות מותך הג'קט הלבן שהחזירו אותי היישר לליטא המושלגת, לגיל 5 לאיש השלג והמזחלת.

Dries Van Noten

זו קולקציה קצת יותר שאפתנית בגזרת התעוזה הגברית, בואו נגיד שלא כל כך בארץ, אבל הבלייזר נטול הצווארון קורץ לי מאוד וגם הגזרה של הג'קט מצד שמאל היא טובה ביסודה, בקשר להדפסים, אותם אהבתי עד מאוד, כמובן, לא נראה לי שיש כאן שוק, סך הכל קולקציה מלבבת ומלאת מעוף.

John Varvatos

קולקציה חורפית ומגוונת מג'ון וארואטוס, החל בסריגים מכרבלים, דרך מעילים וגם גמישות סגנונית הנעה בין האלגנטי לסטריט סטייל.

Paul Smith

ואיך אפשר בלי פול סמית? אי אפשר. סריגים במגוון אפשרויות, סטיילינג נהדר, קולקציה טובה סך הכל.

Lean Paul Gaultier

צ'ק ליסט מלא גם אצל גוטייה עם פינוק קטן: מימין ניתן לראות את אנרדיי פז'יץ' לבוש כמו גבר, אמנם עם מכנסי עור, אבל הייתי חייבת להראות לכם אותו במראה הגברי, שתדעו כמה שהוא ורסטילי.

Hermès

ועכשיו ברצינות, הכל טוב ויפה, באמת, מעוף, הדפסים, צבעים, הכל נחמד ואפילו נהדר, אבל ברצינות, כשגבר בא להתלבש, הכי טוב, הרמס. כאילו, תראו, אני צריכה בכלל להסביר?

יום שני, 16 בינואר 2012

לאם ולבת

זהו סיפור על גברת אחת, ז'אן, צרפתיה, שנולדה בשלהי המאה ה19. ז'אן היתה המבוגרת בין 11 אחים ואחיות, בגיל 16 הלכה לעבוד בתור כובענית מתמחה בפריז. בהמשך למדה תפירה וב-1889 פתחה חנות כובעים קטנה בפריז. לימים תספר שפתחה דווקא חנות כובעים בגלל שהם מצריכים פחות בד, ולכן יותר זול להכין אותם.
שש שנים לאחר מכן, שיחק לה מזלה והיא מצאה את עצמה נשואה לאציל איטלקי אשר העניק לה חיי נוחות סטייל מעושרות וממנו נולדה לה בת, מארי בלאנש.
כשהיתה מארי בלאנש ילדה קטנה שלחו אותה הוריה למיטב בתי הספר היוקרתיים של פריז, שם התחנכה לצד בנותיהן המיוחסות של אצילים רבים ואנשי עסקים בעלי ממון. מתוך שיעמום של עקרת בית מעושרת שהיתה רגילה לעבודה קשה כל חייה החלה ז'אן לתפור לביתה שמלמלות אותן לבשה מארי בלאנש לבית הספר. כישרונה הרב של ז'אן לא חמק מעיניהן של של חברותיה של מארי בלאנש לספסל הלימודים, עיניים שהיו רגילות לחזות בעבודות יד איכותיות והבקשות ל"תעשי לי גם כזה" לא איחרו לבוא. אט אט החלה ז'אן לתפור שמלמלות יפהיפות גם לחברותיה של מארי בלאנש לספסל הלימודים שבתורן עוררו התעניינות בקרב האמאהות העשירות אשר שילמו על שמלות אלה. עם הזמן גם האמאהות העשירות של חברותיה של מארי בלאנש לספסל הלימודים ביקשו לעצמן גרסאות בוגרות יותר של השמלמלות משובבות העין.
השמועה אודות ז'אן, הגברת המוכשרת שעושה שמלות יפות לאם ולבת תפסה תאוצה והפכה אותה לסלב מקומי. כולן רצו ממרכולתה של ז'אן ופתיחת בוטיק אופנה בפריז היה בלתי נמנע. עד 1923 נפתחו תחת שמה של ז'אן, או כמו שבחרה לקרוא למותג אותו הקימה, לנוון, שם נעריה, גם חנויות עיצוב לבית, הלבשת גברים, הלבשה תחתונה ועוד. אך את הקפיצה הגדולה באמת שלה עשתה לנוון ב1924 כאשר הוציא לראשונה בושם הונשא את שמה.
משם ההיסטוריה כבר מוכרת לכולם, מדשדושי החברה שהביאו למכירתה בשלהי שנות ה80' של המאה שעברה ועד להזנקתה המחודשת עם המעצב הישראלי אלבר אלבז.
הסיפור של ז'אן לנוון מעורר בי הערצה רבה ונותן לי השראה ותקווה, מהסיבות הברורות.
לא יודעת אם אי פעם התעכבתם על זה, אבל הלוגו של לנוון כולל דמות של אשה וילדה לבושות לעילא



כמה מעבודותיה של לנוון מהשנים המוקדמות, מתוך האתר של מוזיקאון המטרופוליטן, שם הן מוצגות

סקיצה של שמלות לילדות משנת 1929

מדאם ז'אן לנוון

וזה כבר מתוך הקולקציה של אלבר אלבז ללנוון, טרום סתיו 2012

יום רביעי, 4 בינואר 2012

לפני בוא הסתיו 2012

אצלי מחסום יצירתי, אך למזלנו הרב, לא כך הדבר אצל מעצבי העל החביבים עליי. 
זה לא מכבר סיימו לטפטף לרשת הלוקבוקים של קלוקציות טרום סתיו 2012. שלא תתבלבלו, לא מדובר בקיץ 2012, אלה קולקציות שונות לחלוטין, רחבות יותר, לכבודן עושים ארועים, פה מדובר בטרום סתיו, הבדל משמעותי, לא ברור מהו מבחינה כרונולוגית, אבל מה אכפת לי, זאת סיבה טובה להוציא קולקציות, סיבה טובה בשבילי לשבת ולרייר על פריטי לבוש אופנתיים ממעבר לים.
אחרי שראיתי את ההרצאה המרתקת של ג'והאנה בלאקלי (ראו עמוד פייסבוק) על זכויות יוצרים בעולם האופנה לא אתבייש להודות שמהקולקציות האלה אקח גם אקח אלמנטים לסרגל הכלים המטאפורי שלי, זה שבתקווה יעזור לי לעשות החייאה ליצירתיות שלי, ההולכת וגוועת בשטף ההורמונים הממלאים את גופי (לא תירוץ, אך בכל זאת).
אז לראשונה אצלי פה בבלוג (כמדומני), דיאן פון פירסטנברג עם קולקציה, באמת, אחת הטובות בעונה המוזרה הזו של טרום סתיו, מה שמרתיע אותי אצלי בד"כ זה הרצינות היתרה של הקולקציות שלה, לפעמים היא סתם לא קולעת לטעם שלי, אבל הפעם יצא לה בול. אהבתי במיוחד את צבעי הבסיס שלה, הצדודיות המחמיאות וכפפות העור הגבוהות האלה שהן כל כך שיקיות ולא שימושיות בעליל בארץ, אבל לא אכפת לי, הן פשוט שיא הפאסון.
בכל אחד מהאאוטפיטים האלה יש גאונות קטנה (מימין לשמאל):
האפקט המחורר במעיל ובמגפיים, סריג הטוניקה עם הכפפות הקטנות האלה בצבעי סופרמן, השמלה האדומה הזו פשוט עוצרת נשימה ועם הכפפות הגבוהות בכלל מפילה אותי מהרגליים ואחרון חביב איך לא, המעיל הצהוב הזה, עם הכפפות הגבוהות, קטשופ וחרדל שולט (תתתת)!

עוד מותק של קולקציה מציגה דונה קארן למותג הקליל שלה DKNY, שהוא מותג מוצלח במיוחד שכן גם את הבושם הנושא אותו אני אוהבת מאוד ומשתמשת בו כל השנה.
מימין לשמאל: גזרה נהדרת וסלחנית, הפרחים מלבבי עין ונפש, חליפה שחורה קלאסית עם טוויסט מתוק בצורת "חצאית" מתנפנפת, אך במידה, מראה מנצח של חצאית קלוש באורך ברך עם סריג מעוטר בפסים הנכונים ביותר ולקינוח שמלת הטורקיז המתוקה הזו מעל הברך עם שרוולים באורך הנכון

ג'ייסון וו (או, לפי הקולקציה ג'ייסון וו-הו!) מציג קולקציה רצינית ומהודקת, גם הוא יודע מה טוב לו ומשלב בה את הכפפות הגבוהות האלה, אהבתי במיוחד את הסריגים (מימין) עם מכנסי הסקיני האלה, הסטיילינג של הקולקציה משגע, מעיל הטרנץ' עם הקישוט התחרתי שכביכול קיטשי אבל הוא מידתי ומעניין.
משמאל: חצאית עפרון באורך ברך עם חולצה מכופתרת עד הסוף נותנים מראה רציני וחנוני לולא הכפפות הנהדרות האלה, למות עליהן!

עוד מעצב צעיר ומבטיח ממוצא אסייתי מייצג יפה את ניו יורק ברשימה שלי הוא טאקון, בקולקצית המשנה שלו Thakoon Addition מחזיר אותי קצת לילדות, לא יודעת למה, זה לא שהיו לי פריטים שמזכירים במשהו את מה שראיתי אצלו (לצערי) אבל האווירה הכללית היא קצת קרירות קייצית במזרח אירופה הקומוניסטית


המותג Tibi של אמי סלימוביץ' תמיד נשא חן בעיניי. המינימליזם שלה מידתי ונכון והקולקציה הזו במיוחד הזכירה לי קצת את רוברטו מוסו, אשר את התצוגות שלו הייתי פוקדת באופן קבוע במילאנו. יש כאן העדפה לצבעים אחידים ובוהקים והם משולבים באופן נפלא עם הדפס פרחוני יפה.
אהבתי את כל הגזרות האלו וח"ח מיוחד היא מקבלת ממני על הג'קט האפור הזה שבצד שמאל, אני פשוט רוצה אחד כזה

וסוגר את הפוסט הזה, הנציג היחיד ממילאנו Moschino Cheap and Chic עם הקולקציה הכי טרנדית לדעתי. היא נראית כמו מיזוג בין ויויאן ווסטווד ושאנל בכוס אספרסו קטנה עם בריוש בצד, בצורה הכי מילולית שרק אפשר. לצד השפעות פאנקיסטיות מובהקות (החולצה המודפסת ומשבצות הפלד) בצבעים אדום ושחור מוצגים אאוטפיטים רומנטיים בצבעי פאסטל חמדמדים בשילובים מפתיעים. 
הטופ הורוד מצד שמאל הוא בעצם טופ רגיל שמצויירים עליו הצווארון, הכפתורים והעניבה, אלמנטי מוכר של מוסקינו, בו הם השתמשו במעיל אשר עוצב עבור דמותה של דריל האנה בסרט קיל ביל הראשון

כל התמונות מכאן

יום שלישי, 3 בינואר 2012

מחסום יצירתי

שיחה שהתנהלה ביני לבין חברתי גילי אמש בפייסבוק:


גילי: התחלת להכין תכשיטים

אלה:  
  • לא
  • ועוד בזבזתי על זה חצי יום
  • ינעל אב*ק
  • יצא לי ליים

    גילי:  
    • למה?
    • לא קנית?
    • או לא עשית

      אלה: 
      • היה לי רעיון לעשות עיגולים ולצפות אותם בבד
      • אז בהתחלה היה המכשול של החומר של העיגולים
      • הוחלט ללכת על כמה שכבות של קרטון
      • ואז גיליתי שאין לי דבק
      • אמרתי נעשה ככה
      • ואז מסתבר הם קטנים מדיי בשביל המכונת אוברלוק
      • שמתמחה בעיקר בקו ישר
      • אז עשיתי על התפר רגיל
      • אבל צריך להשאיר מספיק מקום כדי להפוך את הבד
      • אז יצא שהחלק הנפרם של הבד נשאר בחוץ
      • ועוד אחרי זה חיברתי לזה חרוזים בחוט ומחט
      • מה שנתן סופית את הלוק המייד אין צ'יינה
      • שעתיים וחצי ישבתי על זה!

        גילי:
        • :")
        • חמודהה

          אלה: 
          • והקרטונים היו מעפנים
          • וזה התקמט
            • והשרשרת שהיתה לי היתה מעפנה
            • והבעל השתמש בצוותות שלי לכל מיני יישומים אחרים ואיבד לי אותם
            • רציתי לבכות

              גילי:
              חחח

              אלה:
                • וזה קורה לי הרבה
                • גם בבגדים
                • שאני כולה בלהט חמה על עצמי משרטטת מקציפה מהפה
                • ואז גוזרת את הבד והוא לא מתאים או שקוף או מתפרק כזה או סתם לא מתאים לשמלה שאותה אני מנסה לעשות
                • ואז מתחילה לחשוב שצריך לנסוע לקנות ווואי כמה כסף זה יעלה לי וחניה בתל אביב ובודד לי לבד ואין היצע בכלל
                • ואז אוף אין לי כישורים שכירים, לעולם אשאר גרפיקאית
                • והבעל לא יוכל להסתכל לי בעיניים
                • והבת שלי תתבייש להגיד מה אמא שלה עושה
              גילי:
              נראה לי כתבת עכשיו פוסט לבלוג:)

              אלה:
              • היית קוראת דבר כזה?
              • עושה חשק להתאבד

                אז אם עכשיו יש לכם חשק להתאבד, זה בגללי!