יום חמישי, 24 בפברואר 2011

שבוע האופנה בניו יורק, חורף 2011-12- גרסת הפאשניסטה חלק ג'

שבוע האופנה הניו יורקי סיפק לי הרבה עבודה. לא רק בגלל שרוב המעצבים שהציגו שם לא מוכרים כמעט בכלל, כמות התצוגות היתה מרשימה, כמעט פי שתיים מכמות התצוגות בלונדון. כל כך הרבה מעצבים צעירים, כולם טובים ומוכשרים ואת כולם רציתי להראות. אז בשעה טובה הגעתי לחלק האחרון של שבוע האופנה בניו יורק עם הכוכבים הגדולים של המסלול, אלה שכבר ביססו לעצמם את המעמד של "הדור הצעיר והמבטיח" של עולם האופנה.
כמות הכשרונות הצעירים בניו יורק מאפילה על כל שאר בירות האופנה גם יחד. התחושה היא שבגלל שניו יורק היא היחידה שלא נמצאת באירופה מתוך ארבעת בירות האופנה, האופי שלה שונה, האופי של האנשים שלה שונה ואולי בגלל זה יש שם יותר כישרונות צעירים, פשוט כי הם מקבלים שם יותר במה. למרות שגם לונדון מפרגנת לצעירים שלה ובכל שבוע אופנה מוצגות קולקציות קבוצתיות של זוכי ומשתתפי תחרויות אופנה רבות שמתקיימות שם, תחרויות שמייצרות כישרונות חדשים גם לאופנה הלונדונית. בפריז ובמיוחד מילאנו הסיפור שונה, לצעירים יש את האופציה להשתלב בבתי אופנה קיימים, על אף ריבוי התחרויות שמתקיימות שם, בשבוע האופנה מציגים לרוב רק בתי אופנה מבוססים וותיקים.
אלה היו שלושים שניות על יחסו של עולם האופנה לדור החדש.
אז נתחיל.
נרסיסו רודריגז המינימליסט הציג קולקציה פחות מינימליסטית ממה שאני רגילה לצפות ממנו. הוא הציג גזרות יפות ומסחריות, שמלות באורך מתחת לברך עם מחשוף צנוע בשילוב עם מגפיים חורפיות ומחממות ללא עקב. כאן מגיע גילוי נאות, ניסיתי את הלוק הזה בחתונה שהוזמנתי אליה לאחרונה והתגובות היו חיוביות. מי שמכיר אותי יכול להעיד שלא התברכתי בגזרה של הדוגמניות הגבעוליות בתמונות האלה וכמו לכל אשה גם לי יש את החסרונות שלי, מראה השמלה הארוכה עם מגפון משמעותי ונוח היטיב עמי ואפילו קיבלתי מחמאות.


פלטת צבעים בסקאלה של שחור-לבן ומה שבניהם עם הבזקים של צבעים בוהקים מהסקאלה האדומה, מעילים ומכנסיים מוצלחים, קולקציה נהדרת

אלברטה פרטי למותג המשנה שלה Philosophy הציגה קולקציה מתקתקה בגווני סורבה עליזים של שמלמלות חמודות ומעילי צמר משובבי נפש

מעצב חדש ומבטיח ממוצא סינגפורי שכבר כתבתי עליו פעם, Parbal Gurung, מבחינתי נכנס לנישה של אלכסנדר וואנג וג'ייסון וו של מעצב צעיר ומוכשר עם הרבה אמביציה ותעוזה. הוא הציג קולקציה סופר קולית בשחור לבן בשילוב עם צבעים בוהקים מהמנעד האדום וגם קצת ורוד פודרה וניוד, צבעים שבד"כ מזוהים יותר עם הקיץ. מבחינתי זליגת הצבעים הקיצית הזו לקולקציות החורף האחרונות, לא רק אצל גורונג היא מבורכת. מי אמר שבחורף הכל צריך להיות קודר??


ועכשיו אני מגיעה לשילוש הקדוש. שלושה צוותים של שניים שעשו את זה בגדול על המסלולים בניו יורק:
Rodarte של צמד האחיות קייט ולורה מוליבי שיצרו קולקציה בהשראת המישורים הגדולים של ארה"ב. שדות חיטה ושמיים דרמטיים מודפסים על שמלות משי ארוכות ומתנפנפות יוצרים תחושה של תנועה ורוח. 


Proenza Schouler  של זוג המעצבים Jack McCollough ו Lazaro Hernandez, שהם זוג גם בחיים הרומנטיים ולא רק במישור המקצועי. בקולקציה הנוכחית הם התנסו בטכניקות צביעה "שיבורי" (shibori)היפנית. הטכניקה הזו, שכוללת בתוכה גם את הטיי-דיי המוכר לכולנו מתפרשת על מספר שיטות של קשירה, חיתוך, גזירה, קיפול ועוד על מנת ליצור דוגמה על הבד (Pattern). השילוב של טכניקת השיבורי על פני גזרות נכונות, מגניבות ומחמיאות נותנת לקולקציה הזו פאזה משלה, מעל כולם, של השקעה, התנסות וחדשנות שהזוג הזה מביא למסלול התצוגה.




והקולקציה שחותמת את הסקירה שלי היא זו של Rag & Bone של Marcus Wainwright & David Neville, קולקציה פוטוריסטית עם משחקי צבעים וצורות מתוחכמים שגרמה לדוגמניות שלהם להראות כמו שבט לוחמות עתידני, השילוב עם צמות רופפות חיזק את הדימוי הזה. הפריטים החזקים בעיניי הם הטייצים הנועזים והמעילים.


כל התמונות מכאן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה